שו"ת הב"ח החדשות/סד

גרסה מ־22:44, 14 באפריל 2022 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שו"ת הב"ח החדשותTriangleArrow-Left.png סד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלכה לי אל המאורות כו' מרנא ורבנא מוהר"ר יואל נרו והמחובר לטהור טהור כבוד מוהר"ר נתן נרו. אחר פריסת שלו' אבא הלום לדרוך ולכנוס בחצר גינת ביתן המלכים מלכי רבנן אשר לא כדת תורה כי מה לקימוש וחוח אל ארזי יערה אבל מה אעשה אהבה אהבת תורה מקלקלת השורה ליכנס לפני ולפנים במורא כלפני רוכב על הרקיע כעין קרח הנורא רצוים לפני אדוני אדמו"ו כי זה שבועיים בא לק"ק פינטשוב האשה העלובה עגונה זה חמשה עשר שנה הנצבת עם כת"ר בזה בשטר הכתב אשר בידה והנה האשה מרת רייכלה אשר שם בעלה הי' מיכל הלך ממנה לסמאלענצק ומאותו הפעם עד הנה נעלם ונאבד ממנה ולא נודע לה מה היה לו והתגורר כמה שנים בבית הרב הגאון כת"ר מהרר"ן יצ"ו ולפי הנשמע פה עמנו לקחה נפשה בכפה להרחיק נדוד עד נחות לסמאלענצק אולי תמצא מרגוע ומנוח לנפשה כולי האי ואולי האי ומד' היה הדבר שהגיע הדברים לאזנה והנה פה עמנו שני זקנים אשר הי' בימים ההם ג"כ שם בעיר הנ"ל מיד שנסתי את מתני ושלחתי אחריהם והגידו בת"ע כאשר תראו בג"ע שהגבו בב"ד שלנו והנה באמת הי' לנו כח בעזה"י למצא לה היתר אפילו עפי' עדות הזקנים הנ"ל כי הגידו לי אחר ימים ששאלתי אותם בענין זה ואמרו לי שיודעים בבירור שמעולם לא באו עיר הנ"ל כ"א ה' בעלי בתים מקראקא והן אלו לוי וגיסו הירש ובן משה ויוסף גדלי' ומיכל הנ"ל ואחר החקירה נודע לי שהד' הנותרים היו בחיים אח"ז כמה שנים וקצתם שחיים עודנו וקצתם שכבר מתו והשליח מוסר כתב זה מעיד גם כן ע"ד שהוא הי' גם כן בעיר הנ"ל רק שבאו לשם שנה א' אחר ב' זקנים הנ"ל א"כ א"א שמת אלא מיכל הנזכר והנה כל רז לא אנס לאמ"ו שאפשר להתיר אשה הלז בעדות הנזכר גם שלא הי' נודע לנו שמו כיון שהי' הדבר ברור כמ"ש הר"ן בתשובה וז"ל אבל וודאי כל שמעיד הדבר ברור שאי אפשר לספק באחר משיאין את אשתו ואעפ"י שלא הוזכר שמו וכו' מ"מ הואיל שהר"ר יצחק ב"ר שלמה תלה עדותו בעד השני בר' יעקב הכהן גזרתי אומר שמ"ד יצא הדבר שראה את עניי ותשלח שליח יהודי וכן עשתה והצליחה והנה גם השליח שהביא העדות בעצמו הוא מוכ"ז הואיל שלא היה בכפר ב"ד שלם כ"א שנים גם שאין לחוש שלא יהא אלא מצאו כתוב בשטר פלוני מת והוא כתב ישראל ואין לתלות הכתב שבא מחמת קולות משיאין כ"ש בעדות זו מ"מ (חסר כמו שורה) והנה בעדות ר"מ בר' יעקב כ"ץ שאמר מיכל קראקוויר איז גשטארבין וכיון שהוזכר להדיא רק מיכל קראקוויר איז גשטארבין א"צ לפנים דאיתתא שרי' גם שלא הוזכר שם אביו כיון שהוזכר שם עירו מיכל קראקוויר דכ"ע שמו ושם עירו מועיל גם מי שסובר דשמו ושם אביו אינו מועיל עד שיזכור שם עירו שמו ושם עירו מועיל לכ"ע. ומאחר שנודע שלא נאבד ונתעלם מן העין שום בעה"ב מקראקא ששמו מיכל זה ט"ו שנה כ"א זה בעל האשה הזאת מכ"ש שמעיד ג"כ על הקבורה שאפילו גוי מסל"ת מהני ג"כ לכ"ע ואין לחוש כיון שלא נזכר בעדותו של כמר מאיר ב"ר יעקב כ"ץ באיזה זמן היה בסמאלענצק וגם העדות מוכחש קצת שהעד יצחק בר"ש מעיד שבעה"ב מקראקא שמת הוא היה הראשון שנקבר על הקברות בעיר הנ"ל ועד כמר מאיר ב"ר יעקב כ"ץ מעיד וז"ל דער ערשטר וואש אויף דעם קברו' ליגט איז איין יונג גיוועזין מיר האבין אים צו קבר ישראל גבראכט אונ דעם מיכל הנ"ל א"כ הוא מיכל השני שנקבר שם וגם מוכחש קצת בסימני גופו שמאיר כ"ץ מעיד ער איז מיט זומר שפרענקליך גיוועזין אויף דעם שטערין איבר דער נאז אונ כמר יצחק בר"ש מעיד איז זומר שפרענקליך גיוועזין אונטר די אויגן איבר דער נאז וכו' גם בזה אין לגרוע כח העדות כמלא נימא חדא עדות מוכחשת בעדות אשה כשר אפילו כשהם מוכחשים באופן המיתה עצמה אם דרך הריגה ורציחה או מת מיתה טבעית על מטתו כדאיתא במתניתין אחת אומרת מת ואחת אומר נהרג פסקו כל הפוסקים זו וזו ינשאו הואיל שסוף לפי דברי שתיהן אינו קיים כ"ש בנ"ד מאי איכפת לן אם נקבר ראשון או שני סוף כל סוף נקבר שם בעה"ב מקראקא ואת"ל אחר הוא יהי כן סוף סוף עכ"פ כמר מאיר בר"י כ"ץ מעיד שמיכל קראקוויר מת ובעדות כמר יצחק לא נזכר שם המת א"כ אין כאן הכחש' שיצחק מעיד על אחר. ועוד כאן אין שייך הכחשה כיון שכמר יצחק תולה העדות בעדות מאיר בר"י כ"ץ והוא מעיד דברים הניכרים על אמיתתן וגם הוא דבר הלמד מענינו כיון ששניהם העידו שקהל דאורשא לא רצו לקבל שום בר מינן עוד בקברות שלהם והשתדלו קהל דסמאלנעצק א"כ א"א להיות בפעם אחרת ואיש אחר רק שיצחק בר"ש היה חולה ב"מ באותו פעם שמת מיכל הנ"ל כנזכר בעדותו ולא שת בזכרונו במילתא דלא רמיא רק מה שזכר עדות של מיכל הנז' מתוך העדות מתוך העגמת נפש שמת רך בשנים כ"כ והיה חנוני לפי הנשמע ואיש אוהב שמחה א"כ אין כאן הכחשה ומה שהם מחולקים הזומיר שפרענקליך ג"כ אינו הכחשה כיון ששניהן מעידין איבר דער נאז רק שזה אומר במצח וזה אומר אונטר די אוגן בזה טעו אינשי כדאיתא בר"ה פ' כיצד בודקין עדים כמה היתה גבוה ואמרינן בגמרא אם אמר א' מן העדים גבוה ב' קומות וא' שלש קומות עדותן קיימת ג' וה' עדותן בטלה א"כ ש"מ שבגובה טעו אינשי וכן זה אומר בדיוטא העליונה וזה אומר בתחתונה עדותן קיימת ופי' הריב"ש סי' רס"ו כיון ששניהם מעידין שהלוהו בדיוטא בין עליונה לתחתונה לא דכירי והביא ב"י בח"מ סי' ל' א"כ בנ"ד נמי כה"ג הואיל ששניהם מעידין איבר דער נאז בין למעלה למטה לא דכירי אינשי שזה מעיד על המצח איבר דער נאז הוא למעלה וזה מעיד אונטר די אויגין איבר דער נאז זהו למטה הוא ממש בנידון זה. זולת צריך ישוב לשון עד יצחק בר"ש שהעיד אונטר די אויגין איבר דער נאז היכן הוא מקום הזה בפרצוף שהוא תחת העינים ולמעלה מן החוטם אלא טעה עצמו במשך אורך הזמן ט"ו שנה. הנה אשאל את פי מעכ"ת אם סימן כזה נקרא סימן מובהק לסמוך עליו גם אם לא הזכירו שם המת כגון פלוני בן פלוני בעל פלונית גם שנקב בעלמא אינו סימן רק אם אמר בצד אות פלוני הוא סימן מובהק ה"נ גם אם הזומר שפרענקליך אינו סי' אמנם כיון שאמר שהוא במצח ולא בשאר פנים באיזה מקום במצח כנגד החוטם הוא כמו נקב בצד אות פלוני כי בוודאי אולי הי' אומר שהיה שפרענקליך על המצח אינו סי' מובהק כמו אם אמר נקב יש בשורה פלונית גם שהוא סי' יותר משהיה אומר נקב יש בגט וא"י באיזו שורה מ"מ אינו סימן מובהק להתיר עליו א"א וזה נ"ל בגמרא ספ"ק דמציעא רב אשי אמר כגון שאמר נקב יש בצד אות פלונית ודווקא בצד אות פלונית אבל בעלמא לא ויש לדקדק וודאי דווקא קאמר כיון שאמר כגון שאמר נקב שבצד אות פלונית אלא משום דיש ג' חלוקות נקב בגט נקב בשורה פלונית נקב באות פלונית ואמר רב אשי כגון שאמר בצד אות והי' מקום לטעות נקב בשורה ד' או ה' נמי סי' מובהק לכך הוצרך לומר ודווקא בצד אות פלוני אבל בעלמא אפילו אמר נקב בשורה פ' לא וה"ה אם אמר היה שפרענקליך בפניו הוא כמו נקב בגט שהוא שכיח ואינו סי' כלל ואם אמר במצח בלבד הוא מנומר ומנוקד ולא בשאר פנים הוי כמו בשורה פלוני וא"י באיזה אות גם שהוא סימן אינו סי' מובהק כן הוא הדבר הזה כיון שא"י באיזה המקום מהמצח ג"כ ימצא באלף אנשים ששנים יהיו מנומרים על המצח אמנם אם יאמר הוא מנומר במצח ולא בשאר פנים ובמצח נמי לא בכולו כ"א במקום מצומצם כנגד החוטם וודאי נ"ל שהוא כמו נקב בצד אות פלוני ודומה לפלוגת' דתנאי באלו מציאות דף כ"ז אין מעידין על השומא ר' אליעזר בן מהבאי אומר מעידין ופירש"י המעידין בעדות אשה להשיאה ואמרה סי' היה בו שומא היה בו באבר פלוני עכ"ל וסוף המסקנא בשומא אם הוא סי' מובהק קמיפלגי תק"ס אינו סימן מובהק וראב"י סבר סי' מובהק הוא משמע דווקא שהעיד יש לו יבלת באבר פלוני שם פליג תקס"ל דאינו סימן מובהק אבל אם אמרו יש לו יבלת באבר פ' במקום פ' כגון בגודל על פרק שני כ"ע מודו דהוי סי' מובהק דאל"כ היה לו לרש"י ז"ל לפרש ואומרת סימן היה בו שומא באבר פ' במקום פ' אלא שם לא פליגי וא"כ מה לי שהעידו אם הי' לו יבלת במצח מכוון כנגד החוטם הוי סימן מובהק ה"ה אומר היה מנומר שקורין זומיר שפרענקליך במצח מכוון ומצומצם כנגד החוטם הוא סימן מובהק א"כ אפילו לא הזכירו שמו ושם עירו כיוון שהאשה עומדת וצווחת כיון ששמעה סימנים אלו שזה היה בעלה שבאותו שעה שנפרד ממנו הי' מלבושו קופא ברואין וקאפניק עם בייא אדום וכן שאר הסימנים. והנה ח"ו אל תחשבו לי לגאוה שהכנסתי ראשי בדברים אלו תאמינו לי ונקלותי עוד מזה להתיר בחינה קטנה שבבחינת העגונה העליונה אשר ע"ז נמי אמר שלמה ראיתי דמעת העשוקים ואין להם מנחם וכל מי שמתיר עגונה אחת בזמן כאלו בנה אחת מחרבות ירושלים העליונה להציל בחינה אחת מן אשת חיל וד"ל. ולכן אם שגיתי תורני ובפרט במה שנסתפקתי באם יש לסמוך ע"ז בעלמא כעל סימן מובהק: נאום מנחם מנדיל שטנגי חונה בק"ק פינטשוב הקדושה: תשובה ע"ז עיין בב"ח סימן נ"ו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף