רש"י/דניאל/ב

רש"י ‏ דניאל ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר. אי אפשר לומר כן אלא בשנת שתים לחורבן הבית כך שנויה בסדר עולם וקראו למלכות נבוכדנצר על שהראה זדונו לכנס לתוך דביר מלכו של עולם:

ותתפעם רוחו. בפרעה נאמר ותפעם רוחו (בראשית מא ח) שלא נעלם ממנו אלא פתרון החלום וכאן שנעלם ממנו גם החלום נכפלה הלשון ותתפעם לשון פעימה והלימה, ובחומש פירש"י ז"ל לשון נקיפה:

נהיתה עליו. לשון שברון כמו (יחזקאל ו) הווה על הווה:

ד

לעלמין חיי. לעולם יחיה:

אמר חלמא לעבדך. אמור החלום לעבדך:

ה

מילתה מני אזדא. הדבר ממני הלך:

הן לא תהודעונני חלמא ופשריה. אם לא תודיעוני החלום ופתרונו:

הדמין תתעבדון. לאברים תתחתכו והרבה יש בגמרא הדומי הדמוה במסכת גיטין:

נולי. אשפה:

יתשמון. לשון וישם יהון שומות לאשפות:

ו

והן. ואם:

ונבזבה. דורנות:

להן. אך:

החוני. תגידו לי:

ז

תנינות. שנית:

נהחוה. נגיד:

ח

מן יציב ידע אנה. באמת יודע אני:

יציב. דבר אמת ויציב:

די עדנא אנתון זבנין. אשר זו השעה אתם מסורים למות:

כל קבל די חזיתון. כל כנגד שאתם רואים שהלך ממני הדבר ואתם כופלים לי להגיד לכם:

ט

די הן חלמא לא תהודעינני. שאם החלום ופתרונו לא תודיעוני אחת היא דתכם למות:

ומלה כדבה ושחיתה הזדמנתון. או אם דבר כזב ונשחת תכינו עצמכם לומר לפני:

עד די עדנא ישתנא. עד אשר ישתנה העת כלומר קודם נטות צללי ערב שישתנה מועד הבוקר:

עד די עדנא ישתנא. ל' גערה וגזום הוא כך יענש והעונש כבר פירש למעלה ודוגמתו לכן כל הורג קין (בראשית ד טו):

להן. אך החלום אמרו לי מה חלמתי, ואדע כ"ש שהפתרון תגידו:

י

די מלת מלכא. אשר דבר המלך יוכל להגיד:

כל קבל. כל כנגד כלומר תשובתינו זו אמת היא לעומת שלא היה מלך מעולם ששאל דבר כזה:

מלה כדנה. דבר כזה:

ואשף. הדוחק במזל:

יא

יקירה. כבדה ומשאה כבד:

ואחרן לא איתי די יחוינה. ואחר אין אשר יגידה:

להן אלהין. אך המלאכים אשר מדורם עם בשר ודם איננו:

מדריהון. מגוריהון ומדרש רבי תנחומא ואחרן לא איתי. ואהרן לא איתי כהן הלובש אורים ותומים אינו כאן שיגיד לך אמר להם כל כך היה כח באותו בית ונתתם לי עצה להחריבו מיד כעס וצוה להרגן:

יב

כל קבל דנה. לעומת התשובה הזאת:

מלכא בנס וקצף שגיא. היה המלך בזעף וקצף גדול:

בנס. בזעף, והנם זועפים (בראשית מ ו) ת"א והא אינון נסיסין:

ואמר להובדה. ויאמר להאביד, וי"ו של ואמר נתעצמו בו מנחם ודונ"ש, מנחם דחק עצמו לתת ב' של בנס ביסוד התיבה ולא פתר בנס וקצף לשון שמות דברים אלא לשון פעל רגז וקצף הרבה ואמר להאביד וי"ו שבואמר דחקו לפתור כן ודונש אמר אי אפשר להיות ב' בנס יסוד בתיבה אלא שם דבר הוא וכן פתרו בזעף וקצף גדול אמר להאביד ושם הוי"ו טפילה ויתירה כמו וי"ו של ורכב וסוס (תהילים עו ז), ואני אומר אין הוי"ו דחוקה להיות טפילה ויתירה כי כן פתרונו מלכא בנס וקצף שגיא המלך נהיה בזעף וקצף גדול ואמר בזעפו להאבידם ומן המקראות קצרי לשון היא:

יג

ודתא נפקת. דת המלך וגזירתו יצא במדינה:

ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה. ונתבקשו דניאל וחביריו ליהרג:

יד

באדין. תרגום של אז:

התיב עטא וטעם לאריוך. השיב עצה וטעם לאריוך שם האיש:

רב טבחיא. שר ההורגים המחוייבים הריגה:

טו

על מה דתא מהחצפה. מה זה שדת המלך חצופה להרוג:

אדין מלתא הודע אריוך לדניאל. שקצף המלך על שאין מגיד חלומו:

טז

על ובעא. נכנס ובקש:

ינתן ליה. יתן לו:

יט

רזא גלי. בסתר נגלה:

כא

מהשנא. מחליף:

מהעדה. מסיר מלכין על שהבין מתוך החלום שמלכות נבוכדנצר פוסקת ומלכות אחרת עומדת:

כב

הוא גלא עמיקתא. גולה עמוקות:

ומסתרתא. על שגלה לו עומק זה:

כג

הודעתנא. הודעתני:

כד

כל קבל דנה. כל עומת זה שנגלה לו הסוד:

דניאל על על אריוך. נכנס אצל אריוך:

די מני. שהפקיד:

אל תהובד. אל תאבד:

העלני. הכניסני:

כה

אדין. אז:

בהתבהלה. בבהלה כלומר במהירות:

הנעל. הכניס את דניאל:

די השכחת גבר. אשר מצאתי איש:

גלותא די יהוד. גלות יהודה:

כו

האיתך כהל. הישך יכול:

די חזית. אשר ראיתי:

כז

גזרין. שם מין בעל כישוף:

כח

ברם איתי וגו': והודע למלכא וגו'. הוא גילה לי רז זה ועל ידו הודיע למלך עיקר חלומו בעתידות:

חלמך וחזוי ראשך על משכבך. אשר על משכבך זהו:

כט

רעיונך. הרהורך:

על משכבך סליקו. מה שהיית מהרהר ביום מה יהיה אחריך על משכבך עלו:

וגלא רזיא הודעך. והקב"ה מגלה רזים הודיעך את אשר יהיה:

ל

ואנה לא בחכמה. ואני לא מרוב החכמה שיש בי משאר הבריות יותר נגלה לי הסוד הזה:

להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון. יודיעוך מן השמים:

ורעיוני לבבך תנדע. והרהורי לבבך שאתה מהרהר תמיד לדעת מי יקום אחריך:

תנדע. תדע:

לא

חזה הוית. רואה היית:

ואלו. לשון והנה:

צלמא דכן רב. צלם אשר היה לו כן גדול:

וזיוה יתיר קאם לקבלך. היה עומד לנגדך:

ורוה דחיל. ותארו נורא:

לב

די דהב טב. של זהב טוב:

חדוהי. חזה שלו:

ודרעוהי. וזרועותיו:

מעוהי וירכתיה. בטנו וירכותיו:

לג

שקוהי די פרזל. שוקיו של ברזל: מנהן די פרזל:

ומנהן די חסף. מהם של ברזל ומהם של חרס:

לד

די התגזרת אבן. אשר נחתכה ונבדלה אבן אחת:

די לא בידין. אשר לא בידים כי אם מאיליה:

ומחת לצלמא. והכת' את הצלם:

והדקת המון. והדיקה אותם:

לה

באדין דקו כחדה. אז הודקו יחד כל מיני מתכות וחרס שהיה בו:

והוו כעור מן אידרי קיט. והיו כמוץ מגרנות הקיץ:

ונשא המון רוחא. ותשא אותם הרוח:

וכל אתר לא השתכח להון. כלומר לא נודע מקומה הראשון ולא ניכר שהיו שם מעולם:

הות לטור רב. נעשית הר גדול:

לו

דנה חלמא. הרי זה החלום שחלמת:

ופשריה נאמר וגו'. ופתרונו נאמר לך:

לז

מלך מלכיא. פירשו רז"ל כל מלך מלכיא דדניאל מלך ב"ו חוץ מזה שכנגד הקב"ה אמר וכן פתרונו מלך המלכי' שהוא אלקי השמי':

מלכותא חסנא. מלכות חזק וכבד נתן לך:

לח

והשלטך בכלהון. והשליטך על כולם שאפילו גוזר על הסוס לא יהא צונף ועל העוף לא יפרח כמו שנאמר ואת חית השדה נתתי לעבדו (ירמיה כז):

אנת הוא ראשה די דהבא. ראש הזהב של הצורה שראית אתה הוא שמלכותך חזקה ועתה קיימת והיא חשובה מאד:

לט

ובתרך תקום מלכו אחרי: ארע מנך. ואחריך אחר מלכות בלשצר בנך תקום מלכות שתטול השררה מזרעך נמוכה ושפלה ממלכות שלך:

ארע. תחתונה ונמוכה, כמו שהכסף נמוך ושפל מהזהב, וראית שהחזה שהיא אחר הראש היא של כסף כך תהא מלכות מדי ופרס אחר מלכות בבל שפלה ממלכות נבוכדנצר:

ומלכו תליתאה אחרי. אחרת:

די נחשא. חסינא כנחשת והיא מלכות יון מלכות אלכסנדרוס מוקדן:

מ

ומלכו. רביעאה היא קשה כפרזלא כאשר ראית השוקיים שהם רביעים לראש ולחזה ולמעיים והם של ברזל:

מהדק וחשל כלא. מרדד ומהדק כל מיני מתכות שמרדדין אותם בקורנס:

וחשל. ומרדד והרבה יש בגמ' חשלי דודי (כתובות עז) ביעי חשילתא (חולין צב):

כל אלין. כל מיני מתכות הללו שראית בצלם:

תדיק ותרוע. תדיק ותרוצץ:

מא

חסף די פחר. חרס של יוצר והרבה יש בגמרא מאני דפחרא:

מלכו פליגה תהוה. מלכות חלוקה תהיה שני מלכים יהיו ממנה כאחד חזק וחלש כמו שמפורש למטה מן קצת מלכותא תהוה תקיפא:

ומן נצבתא די פרזלא להוא בה. אף החלש יהא חזק על אחרים ע"י חוזק חברו שיראו מפניו וזה מן נצבתא די פרזלא להוי בה, מן חוזק מצב הברזל, יהיה במלך החלש:

כל קבל די חזיתה. כל עומת שראית ברזל מעורב בחרסית הטיט:

מג

מתערבין להון בזרע אנשא וגו'. מתחתנים יהיו עם שאר האומות ולא יהיו שלימים ונדבקים עמם באמת ולב שלם ודתיהם שונות מדתי שאר האומות:

הא כדי פרזלא לא מתערב. הלא הוא כמו שאין הברזל נדבק יפה עם החרס:

מד

וביומיהון די מלכיא אנון. ביומיהון של מלכים הללו בעוד מלכותם של רומיים קיימת:

יקים אלה שמיא. מלכות הקב"ה שלעולם לא תתחבל מלכו והיא מלכות מלך המשיח:

תדק ותסף. תדק ותכלה כל אלו המלכיות:

מה

כל קבל די חזית. כל עומת שראית שנתפרקה אבן מן ההר שהדיקה כל הצלם זה פתרון שהמלכות החמישית תכלה ותרוצץ את כולם:

מה די להוא אחרי דנה. מה שיהיה אחר זאת אחר מלכות זו שלך:

ויציב חלמא. אמת הוא החלום:

מו

אמר לנסכה. רצה לעשותו אלוה:

מז

מן קשוט. באמת:

ומרא מלכין. אדוני האדונים:

רזא דנה. סתר זה:

מח

לדניאל רבי. לדניאל גדל על כל השרים:

מט

ומני על עבידתא די מדינת בבל. ויפקד על כל צרכי הממלכות את חנניה מישאל ועזריה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף