רש"י/בכורות/מד/א

רש"י בכורות מד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דחזיין למעלה. שעומדות במקומן בסדר אבל כל שעה רואות למעלה:
חדר למטה עלייה למעלה:

דקיימן למעלה. בגובה המצח שלא כשאר בני אדם:

וקיימן כסדרן. כלומר והינן עומדות במקומן כסדר אבל רואה את החדר ואת העליה שעינו אחת רואה למעלה ועינו אחת רואה למטה:

בעינו. תבלול בעינו דהוה ליה למכתב דק תבלול ואנא ידענא דלא שייכא אלא בעין:

איש עור. מריבויא דאיש:

עור. משמע שניטלו עיניו וליתנהו כלל:

מחסורייתא. שחסרה מראיתו אבל רואה מקצת:

דק. טייל"א מחסרת המראה ואינו ניטל:

מבלבליתא. לבן הפוסק בסירה ונכנס בשחור ואינו מקצר המראית כלל:

משונייתא. שמשונות במעמדן כגון למעלה או למטה או רואה חדר ועלייה כאחת:

כהיותא. דאינו רואה:

אתיא מאיש. דהני חורוור והמים הקבועין כהיותא נינהו ומפיק להו תנא דברייתא מאיש:

סכי שמש תני רב יוסף סני שמש. ששונא את השמש ואינו יכול לראות מקום שחמה זורחת שם:

חד מדידהו וחד מדידן. שיש לו עין אחת דומה לעין אלו היושבין נגדי ועין אחת שלי. רב יהודה היה יושב כנגדו והיו עיניו משונות:

שכבנא. שגביניו ארוכין ושוכבין על עיניו:

תרוטות. עגולות:

וצירניות. עגולות יותר מתרוטות:

דומעות. מעט:

דולפות. יותר מדומעות:

טורדות. יותר מדולפות כמו (משלי כז) דלף טורד:

תנא אף הזריין ולופיין והתומיין. הוי מום דמזורדן עיניו:

והא גבי מומין תני להו. להאי תומיין מי הוי מום והא לא פסיל ליה מתני' אלא משום מראית העין:

אישתייר גרדומי. שרשין לא הוי מום אלא משום מראית העין:

מתני' מאבריו. כגון ידיו ורגליו ושוקיו:

צימם צימע. במתני' מפרש לה:

לספוג. שכווצות וסתומות:

גמ' עשר אמות. קס"ד באמה שלו:

בעל מום. דגופו גדול מזרועותיו דהא כל אדם אין גופו אלא שלש אמות באמתו:

באמה של קרש קאמינא. דהיינו עשר אמה באמה של קרשים דאורך הקרשים לא נמדד באמתו של משה. והא דאמרן בפירקא דלעיל (בכורות דף מ.) אחת יתירה על של משה חצי אצבע לאו בשל משה ממש קאמר דודאי של משה היתה יתירה מאד על אותה של קדש שתיקן משה:

כאצבע קטנה. אם חוטמו גדול לפי שאר אברין יותר מדאי כשיעור רוחב אצבע קטנה הוי מום היכי משערינן ליה מודדין חוטמו לחוטם בני אדם הארוכין בגופן כמוהו:

חזיזא. אזניו ארוכות מאד עד שתכופות למטה:

במקדש. דלא הוי מום:

והצמח והצימם והצמע. ומתני' דחשיב להו (באדם מומין) קאמר לפי שאינו שוה בזרעו של אהרן:

זכרותן. היינו עצם התחוב בתוך הקרניים: זכרות הטלפים היינו עצם שבתוך הטלפים דזו היא כף הרגל:

ואין נפדין עליהם. אם בהמת שאר קדשים שאינה בכור אינה נפדית בכך דלא הוי מום גמור אלא לאיפסולי:

ונפדית עליהן. וקשיא לרב חסדא דאמר אין נפדין:

ברייתא דקתני בדעקור איעקורי. קרנים ושרשי הזכרות ונראית גומא בראש:

רב חסדא דאיגום איגומי. נחתכין מלמעלה ושרשיו נשארו:

ודאיגום איגומי. מי שייך בה אפילו פסלות:

פרה. אדומה:

יגוד. יחתוך כמו (דניאל ד) גודו אילנא:

תרגמה זעירי. האי [דקתני] יחתוך מעילווי זכרותייהו שיש בחודו של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אין מגיע עד מקום הזכרות יחתוך אבל יותר מכאן פסולה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף