מגלה עמוקות/רמו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן רמו
איתא בספר הזוהר (ח"א) פרשת ויצא יעקב מבאר שבע (בראשית כח י) רזי לתורה שבעל פה, כד"א (דברים א ג) ויהי בארבעים שנה הואיל משה באר את התורה. והנה כוונת הזוהר שעניין משנה תורה, היא על סוד תורה שבעל פה שקבלו ישראל בסוף מ' שנה בכניסתם לארץ, (ושמה משנה תורה מוכיח על זה). ולדעתי זהו סוד הפסוק (בראשית כה כ) ויהי יצחק בן ארבעים שנה "בקחתו "את "רבקה, ר"ת בא"ר, לפי שיצחק הוא סוד תורה שבכתב מפי הגבורה שמענו (שבת פ"ח ע"ב) וידבר אלהים את כל וגומר (שמות כ א), אלהים דייקא שהוא יצחק. וז"ש דודי צח ואדום (שיר השירים ה' י), ר"ל הקב"ה שנתן תורה מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא (במ"ר פ"ב ג'), כמניין צ"ח ואדום מסטרא דיצחק שגוונו אדום (זוהר ח"ג רט"ו ע"א), ורבקה היא סוד תורה שבעל פה, והוצרך יצחק להמתין מ' שנה ליקח את רבקה, שכן מ' שנה המתינו ישראל לקבל תורה שבכתב בתחלת מ', ולבסוף מ' שנה הואיל משה באר שהיא תורה שבעל פה, ומזה הטעם מ' דורות ממשה רבינו עד רבי שסידר המשניות, וכן נרמז במלת משנה מ' שנה, שהמתינו ישראל מ' שנה בין קבלת תורה שבכתב לתורה שבעל פה, {{ממ|ולכן פתח תורה שבעל פה במ' מאימתי (ברכות ב' ע"א), וסיים במ' בשלום (עוקצין פ"ג מי"ב), לכן אמר משה קבל התורה מסיני (אבות פ"א מ"א), ולא אמר בסיני. אבל רמז קרמז על מ' שנה שהמתינו לקבל תורה שבעל פה, וכן מ' דורות ממשה עד רבי שסידר המשניות. והנה על זה יהיה תפלתו של משה שיסדר הוא המשניות עתה, מה שיעשה רבי אחר מ' דורות, לכן פתח ואתחנן, והתפלל על המכוון במנין ואתחנן שהוא תקט"ו, שהוא חשבון יצחק רבקה, שהם סוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה כמו שאמרנו. ולכן ההוא כתיב על תורה שבכתב, ההיא קרי על תורה שבעל פה. גם בעת ההיא, רצה לתקן מה שיסדר רבינו הקדוש בדורות הבאים, ועל זה אמר תרין שמהון אדני לקביל תורה שבעל פה שהיא רבקה, הויה בנקודת אלהים שהוא יצחק לקביל תורה שבכתב, דמתמן מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא, מ"ט שערי בינה כמ"ש (תהלים ח ו) מעט מאלהים ע' תלויה (נדרים ל"ח ע"א). וזה נרמז בשם של יצחק, שקבלו י' דברות כל אחד כלולה מעשר, וז"ש ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים (בראשית כו יב), שהם סוד תרין נוני"ן של מלת ואתחנן, שהם נ' שערי בינה טהור, נ' שערי בינה טמא, אבל ותחסרהו מעט מאלהים, שלא נמסר למשה רק מ"ט טהור ומ"ט טמא, וזה מורים צ"ח של יצחק, שלא קיבל משה מסיני רק צ"ח פנים. וז"ש "אתה "החלות "להראות ר"ת אה"ל, בשעה שהוקם אהל מועד התחיל הקב"ה ללמד עם משה תורה שבעל פה, כמו שדרשו ז"ל במגלה (מגילה י"ט ע"ב) שהראה למשה כל דקדוקי סופרים וכו'. ויצחק הוא תורה שבכתב, ואמר וכגבורתיך הוא תורה שבעל פה, לכן אמר אעב"רה נא, נוטריקון "אתקן "עתה "בימי "רבינו "הקדוש, ר"ל מה שיתקן ויחדש רבינו הקדוש בימיו, נ"א נוטריקון "נתן "אבות, ר"ל רבי ור' נתן סוף התנאים כדאיתא בב"מ דף פו (פ"ו ע"א), ור' נתן רמז על מסכת אבות דרבי נתן. ואמר החזקה, גם כן רמז על תורה שבעל פה לקביל רבי, ורבי שהוא גלגולא דיעקב אבינו עליו אמר גדלך, [ואמרו ז"ל בע"ז (י"א ע"א)] שהשיב הקב"ה לרבקה שני גיים בבטנך (בראשית כה כג) זה רבי ואנטנינוס, ויאמר ה' לה דייקא, שגילה לרבקה תורה שבעל פה שיהיה בימי רבינו הקדוש, נמצא על ידה נגמרה התורה שבעל פה. ואמר בבטנך, כד"א (שה"ש ז ג) בטנך ערימת חטים, הכל צריכין למארי חטיא כמאמר ז"ל בהוריות (י"ד ע"א), ולכן אמר גיים בשני יודי"ן, לרמז על סוד תורה שבעל פה, שעל ידי שניהם הוא רבי ואנטנינוס נגמרה התורה שבעל פה, ומלת אעבר"ה מרמז על זה, שהוא נוטריקון "אנטנינוס "עשו "בימי "רבינו "הקדוש, ר"ל מה שיתוקן בגילגולו של עשו שהוא אנטנינוס, ויעקב שהוא בגלגולא רבינו הקדוש, רוצה אני לתקן עתה, ואין נא אלא עתה, כמו הנה נא ידעתי דפרשת לך לך (בראשית יב יא), ותושלם תורה שבעל פה שהיא סוד ה' אחרונה שבשם, לכן אמר אעברה להעביר עתה, לזה אעברה בהי"א יתירא, רמז על תורה שבעל פה שהיא אות ה', ואמר ואראה בתוספות ו', לרמז על ו' סדרים משניות שסידר רבינו הקדוש, הארץ הטובה לקביל תורה שבכתב ההר הטוב, לכן אמר והלבנון בתוספות ו"ה, לרמז שיהיו ב' תורות שהם סוד ו"ה מן השם, (מן ואתחנן עד והלבנון מ' תיבות, רמז על תורה שבעל פה). והשיב לו הקב"ה רב לך, ר"ל באותו תשובה שהשבתי לרבקה רב יעבוד צעיר, שם תמצא תשובה לדבריך, שדבר זה יהיה לשני גוים שלבסוף בימי רבי ואנטנינוס. וגם כן רמז במלת רב לך, שצריך להמתין זמן רב לנתינת משניות, ומלת לך דייקא שהוא תורה שבעל פה, כמו שאתה הוצרכת להמתין מ' יום בהר כדי לקבל תורה שבעל פה (דברים ט ט), כן גם כן צריכין ישראל להמתין מ' דורות עד רבינו הקודש, וכמו שאתה הוצרכת להמתין מתחלת מ' שנה עד סוף מ' שנה שהואיל משה באר את התורה שבעל פה, וכן חותם של תורה שבעל פה פתח במ' של מאימתי, ומסיים במ' של בשלום, וז"ש (שה"ש ו ח) ששים המה מלכות סמ"ך מסכתות, ושמונים פלגשים, פלגשים חותם שהוא ב' ממי"ן, לכן נקראת תורה שבעל פה, שחותם שלה שהוא מניין פ', ולכן פתח משנה תורה (דברים א א) אלה הדברים אשר דבר וגומר, דברים דייקא שהוא תורה שבעל פה, זמנו רב כזה שהוא מ' דורות עד רבי, לכן אל תוסף דבר אלי עוד, רק צו את יהושע, ואין צו אלא זירוז (קידושין כ"ט ע"א), שיותר צריך לזרז על הלכות שלא ישכח, דאתמר עלייהו (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננו, ולכן אמר וראה בעיניך וצו את יהושע, שגם הוא יראה בעיניו שמיד התעיף עיניך ואיננו, וחזקהו על תורה שבכתב, ואמצהו על תורה שבעל פה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |