יפה תואר על ויקרא רבה/כ

גרסה מ־02:07, 1 במרץ 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף עם התוכן "{{מדרש רבה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה כ

פיסקא: א  ב  ד  ה  ו  ח  ט  י  יא  יב  

א  [עריכה]

ר"ש פתח כו'. חלילה לחשוב כי ר"ש בא לחזק ממקרי בני אדם את הדעה הכוזבת אשר אמר קהלת בדרך חקירה על מקרה בני אדם כי אחד הוא. אבל הוא בא ברב עצה ודעת להורות לנו דרכי ה' והשגחתו. כי באמת סבות שונות יש למה ישוה מקרה הצדיק למקרה הרשע. האחת כי אם מקריהם היו שונים אז סרה הבחירה מבני אדם ונהפכה להכרח. בראותם גלוי לעין כי טוב לצדיק ורע לרשע. ולזה מביא כי נח אשר היה צדיק תמים נענש בעונש אחד עם פרעה נכה. וה' צדיק יבחן ובחן את נח בכניסתו וביציאתו אם תמים הוא בבחירתו כדאיתא בב"ר פל"ד. הסבה השניה הוא מעון הדור. וע"ז מביא ממשה ואהרן וממרגלים אשר אמר משה גם בי התאנף ה' בגללכם וגו' (דברים א' ל"ז) וכאשר האריכו המפרשים בזה כי המה נענשו רק בגלל חטאת הדור. הסבה השלישית כי ייטיב ה' לפעמים לרשע לגמלו על צדקותיו המעטים וידקדק עם הצדיקים כחוט השערה לנקותם מעון קל. ולזה מביא מיאשיהו שחטא קל במה שמרה את פי ירמיהו גרם לו להענש כמו אחאב. וזבחיו לא הצילוהו. הסבה הרביעית כי פעמיה ימק הצדיק בעון אבותיו. ויאריך את ימי הרשע כי יהיה לשבט אף בידי ה'. ולכן דוד אף כי הכין הכל לבנות את בית המקדש נענש בקוצר ימים מפני עטיו של נחש כמו נ"נ אשר היה למטה זעם ביד ה' לענוש לפושעים. הסבה החמישית לשמור את הצדיק מחטא ולכן נענש שמשון בניקור עינים משום שהלך אחרי עיניו. אף כי ירא היה משבועה כמו צדקיה אשר נתבזה לפני נ"נ בעברו על שבועתו. ולפעמים ילכוד הצדיק בחטא אחד הראוי לאותו עונש. ואף כי סתור הוא מעיני בני אדם. או להגדיל את שמו. כי ע"י יתקדש שם ה' וזה אשר אמר אלו בני אהרן כי מתו בהקריבם אש זרה. ונודע אז כי גדולים הם ממשה ואהרן כדלעיל פי"ב. וה' הוא הצדיק בכל דרכיו. וזה שאמר קהלת הכל פי' כלל המעשים. כאשר לכל כאשר נראה לכל בני אדם. הם מושגחים מאת ה'. כן מקרה אחד לצדיק ולרשע הוא מושגח. אך הפושעים לא יבינו משפטי ה' ויתעו:

וזה מלך מ' שנה. ואע"ג דאמרינן במגילה כי מלך מ"ה שנים לא הזכיר רק מ' להשוותו למלכות דוד ומכ"ש דיפלא אם מלך יותר:

ב  [עריכה]

תפוח עקבו. זה העגול שבעקב שדומה לתפוח הי' מכהה גלגל חמה שנראה לגביה כמו אופל. והכוונה בזה כי המופת הלקוח על מציאות ה' ית' מגלגל חמה הוא כהה מול המופת הנראה על מציאותו ית' מהרכבת ויצירת אנוש. וע"ד ומבשרי אחזה אלוה ומכ"ש שנראה יותר בהיר המופת הזה מקלסתר פניו אשר שמה נראה אור השכל והרכבתו בחמרו. והטעם בזה כי המופת הלקוח מגלגל חמה היא תנועה תמידית אשר בגלגל חמה כי החמה נבראת לתשמיש של בריות. אבל המופת הנראה מיצירת האדם הוא החידוש וההשתנות אשר בו. כי נברא לתשמישו של הקב"ה:

אברהם לא שמה בעולמו. ומייתי ראיה מהעקדה אשר נתנה שמחה בלבו כי נמצא שלם בנסיונו. בכ"ז גרמה לו העקדה צער כי בשביל זה מתה עליו שרה ושמחתו נהפכה לו לאבל:

כנגד ו' תקיעות. פי' שנצטוינו לתקוע בר"ה שש תקיעות כנגד ששה קולות שנתנה שרה שהיה ע"י העקדה ואחד מטעמי התקיעות הוא להזכיר עקדת יצחק:

ישראל לא שמחו בעולמו. פי' שמחה גמורה לא שמחו כי בכל שמחתם התערב הפחד על העתיד ורק לעתיד ישמחו שמחה גמורה בלי שום פחד כלל. וכן ישמח ה' במעשיו לא נאמר שמח כיון שנמצאו רשעים בעיניהם אין השמחה גמורה היא:

במעשיהם של צדיקים. וכתיב ישמח ה' במעשיו כי מעשיהם של צדיקים הם מעשה ה' כדכתיב מעשה ידי להתפאר:

אלישבע בת עמינדב. הא דלא אמר כל אלה על אהרן לבדו. משום שהוא עצמו היה כ"ג ולכן לא נחשבות לפניו שמחות קרוביו לשמחה גדולה ורק לאלישבע נחשבות כל אלה לשמחות גדולות:

ביום א'. זה ביום שהוקם המשכן:

אחיה נשיא. שהיתה אחות נחשון בן עמינדב הנשיא. וטעם למה בחר באנשים האלה אשר לא שמחו בעולמם. כי יש שחשבו אשר האושר והשמחה הוא ביופי. ולהראות כי השמחה ביופי לא גמורה היא מביא מאדם הראשון שהיה כליל יופי ולא שמח ושב לעפר. ויש שחשבו אשר האושר הוא בבנים. ולסתור את דבריהם מביא מאברהם אשר נולד לו בן ולא שמח בו שמחה גמורה כי אשתו מתה על ידו. ויש שחשבו אשר האושר הוא בגבורה ועוז. ולסכל את דבריהם מביא כי ישראל אשר הם עזים באומות וגבורי כח ובכל זאת לא שמחו כי נכנעו תחת יד מתקוממיהם. ויש אשר חשבו כי האושר הוא בעושר וכסף. ולכן מביא כי הקב"ה אשר לו הכסף ולו הזהב ובכל זאת לא שמח בעולמו מפני הרשעים המשחיתים ומבלים כל טוב. ויש אשר חשבו כי האושר הוא בגדולה וכבוד. ונגד דעת זו מביא לכזב כי אלישבע אשר ראתה בעיניה כל הכבוד והגדולה ונהפכו ליגון. ובזה בא ללמד לנו כי אין שמחה לאדם כשמחת הדעת והשכל והשגת האמת. וזה יהיה רק לעתיד לבוא כאשר תמלא כל הארץ דעה:

ד  [עריכה]

ר' גלייא פתח כו'. הוא סובר כר"ע שמתו בפנים וזה שדרש ובאשר חללים שם הוא כי נדב ואביהוא מתו במקום אשר השכינה שם ודלא כר"א שסובר שמתו בחוץ מקום שהלוים מותרים ליכנס:

הייתי משרה כו'. דריש נשר מלשון השראת השכינה:

ולמה נקראת כן כו'. בא לפרש מצודה על אבן זה שהיה חזקו ויסודו של עולם כמצודה ומגדל חזק:

כיצד היתה תפלתו של כ"ג. רבינו בחיי גורס משם חפר אוכל מתוך אותה אבן שתיה היה כ"ג מתפלל בספוק מזונותיהם ואומר יהי רצון כו' ופי' מתוך אבן שתיה כשנפטר ויצא משם התפלל תיכף:

בתיהן קבריהן. כשירבה הגשם:

משם היה מיליל אוכל. כצ"ל כי ויחפרו לנו את הארץ מתרגם ודיאללון ומהוראה זו מפרש משם חפר אוכל:

עולה לדרום שהיה נוטה לדרום. פי' למעלה באויר כשהיה רוח מנשבת ומטה את עשן של מערכה אם לצד דרום או לצד אחר מצדדי העולם. ומה דאמרינן ביומא (כ"א) כי כל הרוחות לא יכלו להזיז אותו ממקומו הלא מתרצינן שם דאזיל ואתי כדקלא ואבדורי לא הוה מבדר אך קשה דכאן אמרינן כי העשן היה מורה על השובע אשר נטה באותו צד. ושמה יש סימנים אחרים המורים מכל צד על כלל העולם. ואולי תרתי אתנייהו ביה:

אחר כל השבח הזה. אע"ג דבני אהרן מתו ביום שהוקם המשכן לפני יוה"כ. ועוד לא עבד אהרן עבודת יוה"כ מ"מ כיון דהוכן לפניו השבח הזה חשיב כאלו כבר נעשה בפועל:

מגעגעין באדמה צ"ל בדם וכן הוא הגירסא בתנחומא ובבחיי:

מאת הקודש. אינו אומר אלא מאת פני כו' כצ"ל ודריש פני על הקב"ה שכביכול גם הוא מתאבל על מות צדיקים וצריכים להעבר המת מלפניו לסלק צערו:

ה  [עריכה]

אמר אליהוא לא יהיו בניו כצ"ל וכן גרס הבחיי:

דומין למטהו. פי' כיון דחזינן דשם הוא מקור החיים כי גם מקל יבש פרח. ולמה באה משמה המיתה לבני אהרן החיים:

ו  [עריכה]

ולקחתי ב' בניו ממנו וזה הלא לא טוב הוא במשפטי ה' כי ייסר את הבנים בעון האב. אבל התכלית היתה להכות נדיבים על יושר כי יתקדש שם שמים על ידיהם ויישירו הכל את מעשיהם וכמו"ש ונקדש בכבודי:

שהורו הלכה. במה שהביאו אש מן ההדיוט אע"פ שירדה אש מן השמים למדו מן המקרא ונתנו בני אהרן הכהן אש שמצוה להביא מן ההדיוט. וזה אין קשה כיון דיש אש מן השמים למה להם אש מן ההדיוט כי זה להראות חביבותו לישראל שהוא חפץ בהן:

ח  [עריכה]

מבית כיריים. כלומר מן החולין ולא נטלו גחלי אש מעל המזבח אשר באו מאת עצי קודש:

בד' מקומות בתורה. בפ' שמיני. בפ' אחרי. בפ' במדבר ובפ' פינחס ובכולם מזכיר אש זרה כי גם באחרי דכתיב בקרבתם לפני ה' ג"כ מפרש בקרבתם באש זרה להודיענו שלא היה בידם אלא עון זה בלבד ולאפוקי שתויי יין או שאר חטאים שמנה למטה:

היו בידם בסיני. בתנחומא ולקמן במ"ר פ"ב גריס בסתר ולפי גירסתנו דכתיב בסיני קאי על חטא דויחזו האלהים שלא היה בידם חטא זה:

ט  [עריכה]

על שהיו שתויי יין. אף כי לא הוזהרו עדנה מלכנס שתוי יין במקדש מ"מ קלות ראש הוא לבוא במקום קדוש שתוי יין:

וע"י שלא היו להם בנים כדדרשינן מן בחוריו אכלה אש:

י  [עריכה]

משום בתולותיו לא הוללו. ומפרש שלא נכנסו לחופה שנקרא בי הלולא ונקרא כן לפי ששם מהללים בשירים את החתן והכלה. ואע"ג דהאי קרא במלחמת פלשתים כתיב ומה ענין נדב ואביהוא לקרא זה. אבל הוא מזכיר שם דרך קינה כי בחוריו זה נדב ואביהוא אכלה אש משום בתולותיו לא הוללו ועתה כאשר כהניו בחרב נפלו איך אלמנותיו לא תבכינה:

מכאן היו ראוין להשלחת יד. פי' כי אז היו ראוים לזה אך המתין להם שלא לערבב שמחת התורה:

כאדם שמביט בחביריו כו'. וחטאם היה שהביטו וחזו את האלהים מתוך גאוה וגסות הרוח. בעת שאכלו לשובע. ור' תנחום האומר ג"כ וגיסו לבם וזנו עיניהם מן השכינה סובר כי ויאכלו וישתו הוא רק משל על חזיונם בה' כי זה הוא מזון הצדיקים אבל המה נהגו בזה קלות ראש:

שנאמר ומשה לא ידע כי קרן ואתי כמ"ד במנחות כשהיה מלמדו תורה מניצוצות שיצאו מפי השכינה נטל קרני ההוד:

וכי לפני ה' מתו. סובר שלא מתו בני אהרן אלא בחוץ מקום שהלוים מותרים לכנס וכדעת ר"א בת"כ:

הכא את אומר לפני ה'. פי' בתורה כתיב שתי פעמים לפני ה' חד בפ' שמיני וחד בפ' זו ולהלן בדברי הימים כתיב רק פעם אחת על פני אהרן אביהם:

איפופסין. ודריש במדבר סיני בגזירת ודבור סיני:

זה אוה"מ. הטעם דקרי לאוה"מ וביום שמחת לבו משום דאמרינן לעיל פ"א שמאוה"מ נצטוו בהוראה וזה שמחת לבו שמאז איכא נתינת לב להבין ולהורות:

יא  [עריכה]

ובנים לא היו להם כו'. פי' דסובר דנענשו מהר סיני והא דאמר ובנים לא היו להם איננו לאשמעינן דמתו בשביל שלא נשאו נשים. אך לאשמיענו כי אם היו להם בנים אפשר שהם היו קודמין:

יב  [עריכה]

ומנין שיוהכ"פ מכפר. פי' שמכפר בלי הקרבנות ומייתי האי קרא כי ביום הזה יכפר וגו' דמשמע גם בלי קרבנות. כי הכפרה הבאה מקרבנות יוהכ"פ כבר נאמרה לפני זה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף