רש"ש/פסחים/יד/ב
גמרא בחלל חרב חרב ה"ה כחלל. כצ"ל. ובהגהת הגרי"פ בשם הערוך דה"ל לכתוב בחלל כמו למעלה הנוגע בעצם או בחלל כו' הן מש"כ למעלה ע"כ ט"ס וצ"ל למטה כמו שהוא בפרשה. אך לפ"ז אין ראיה משם דכיון דכתיב בחלל המכוון הידוע הנזכר למעלה. אבל עיינתי בערוך עצמו וכתוב שם כדכתיב וכל הנוגע כו' וע"כ גם שם ט"ס כי לא כתיב וכל אלא ועל ואומר אני שיותר טוב להגיה כדכתיב וכל נוגע בחלל ויכוון על הכתוב בפ' מדין בס' מטות ומשם הראי' נכונה:
ונל"פ לפי הדרשה דבחלל חרב פי' בחרב חלל. וכן פירשתי בשר ערלתכם דהוה כמו ערלת בשרכם וכדכתיב ותכרות את ערלת בנה ומלתם את ערלת לבבכם ובשר הוא כנוי לאבר כדפירש"י (בנדה מג) על ומצא בשרו חם ובמקרא גדלי בשר (יחזקאל טז) ע"ש ברד"ק. וכן כי יהיה זב מבשרו רר בשרו החתים בשרו. ועמ"ש (בבכורות מג ב). [וכה"ג כתב הראב"ע בפרשת ויקהל לה ה]:
רש"י ד"ה דתנן כה"פ אה"ת. כל הני כו' שגזרו כו' דאין ד"ת צריכין חזוק. משמע דכל שני דאורייתא א"מ אה"מ להיות תחלה. וצ"ע דמוכח בכ"ד דאין חילוק וגם שני דאורייתא מטמא אה"מ לה"ת ומהן בספ"ק דטהרות אם יש ביניהן משקה טופח אף בתרומה הכל טמא ולאביי דבתרומה עושה כיוצא בו ה"ל שני דאורייתא. וכ"נ להדיא מד"ע לקמן (טו ב) בסופו במש"כ ואכתי כו' דאילו משקין שנגע בהן תחלה הי' מדרבנן. וגם לכאורה סותר א"ע תכ"ד שמתחלה פי' מטעם דאיקלישא טומאתו וכ"פ (בחולין לד):
רש"י ד"ה נימא. דכל אה"ט דאורייתא הוא והתוס' מצאו אה"ט דרבנן. ולי משנה מפורשת בפ"ד דטהרות מי"א אבל דבר שהוא אה"ט והוא מד"ס כו' וע"ע מש"כ (בעירובין לה ב) בפירש"י:
תוס' ד"ה אפילו. קרשו ואח"כ נימוחו ה"ה שניים. ע"ש בר"ש במ"א ובמ"ב:
בא"ד והיינו לעולם אפי' קרשו. ר"ל ואח"כ נימוחו ע"ש בר"ש:
תוס' ד"ה התם. ובירושלמי כו' בטבו"י דבה"פ שהוא מדבריהם. שמעתי מקשים דהא ר"ע אית לי' (ביומא יד) דטהור שנפלה עליו הזאה טמאתו וצריך טבילה והע"ש מדאורייתא וטומאת בה"פ צריך הזאה ג' וז' כדמשמע (בנזיר נד) ע"ש. ואח"כ חזר להיות טבו"י דאורייתא מפני ההזאה. ול"נ דכוונת הירושלמי על האדם שנגע במי שנטמא בבה"פ דא"ט אלא טומאת ערב:
ועי' מהרש"א שהקשה דלפ"ז אימא דר"ח בול"ט דאורייתא כו' ע"ש. ול"נ דל"ק דא"כ מנ"ל לר"מ דר"ע איירי בטבו"י דרבנן דבשלמא ול"ט מצינו דקרי לטומאה דרבנן במ"ט פ"ג דמע"ש ובמ"ז פ"ח דשקלים ועמש"כ שו"ש. אבל הא קשיא מאי דקאמר הש"ס ומאי מדבריהם מדר"ח הלא לפ"ז גם מדר"ע יוכל ללמוד:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |