רש"ש/בבא מציעא/צ/א

רש"ש בבא מציעא צ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא קשיא תרומה אתרומה. ק"ל לפי' התוס' ד"ה והדשות הלא י"ל כאן בבהמת ישראל וכאן בבהמת כהן או אידי ואידי בבהמת כהן כאן בתבואה וכאן בכרשינין ולפרש"י א"ש:

גמ' שם אלא מעשר אמעשר קשיא. קשה דלוקמה במעשר קטניות דאינו אלא מדרבנן (עי' נדרים נה וברש"י ר"ה יג ב ד"ה מתוך שעשויין) וכן תרומה מצי לאוקמי בכזה וראיתי בירושלמי בפ"ט דתרומות המרכין בקטניות ובתלתן א"ע משום בל תחסום ול"י פירושו כי לעיל (דפ"ט) אמרינן דכל גדולי קרקע אוכלין בו ועי' לקמן צא ב בתד"ה שור ועי' בעירובין (לב) תד"ה תאנים אבל המ"ל בזה"ז וקסבר דרבנן היא:

גמ' שם אלא גד"מ חולין נינהו דתנן כו'. קשה דהא מ"מ צריך לפדותן בזמן זרעם כדאיתא שם וע"ע בפ"ב דבכורים מ"ב:

גמ' שם כגון שדש לפנים מחומת ב"פ. קשה דהא מ"מ אסור להאכיל מע"ש לבהמה עי' רפ"ב דמע"ש ובבכורים שם ועי' יבמות (עג) בתד"ה נכסי כהן שדברו בזה:

רש"י ד"ה גדולי טבל. גזירה משום תרומה טהורה כו'. טעם זה דחה רבא בשבת (יז ב) ע"ש ומש"כ יזרענה להיפטר כו' נ"ל דהוא מטעם דר"ח בחולין (קל ב) המזיק מת"כ או שאכלן פטור וכמו בפ' רה"ג לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור ע"ש בפרש"י:

רש"י ד"ה חסום פרתי ודוש. דישה שלך. עי' מהרש"א ול"נ כוונתו דאילו דישה של ישראל מאי איריא דנקיט פרתי אפי' פרתך נמי תיבעי דהרי אם ישראל בעצמו עשה כן היה חייב כדלעיל משא"כ בדישה שלך אף דגם זה היה חייב אם עשה בעצמו כמש"כ הסמ"ע סי' של"ח סקי"א מ"מ ה"ל כמו שאומר לנכרי אכול נבלה כמש"כ התוס' אך בהג"א משמע כהמהרש"א:

תד"ה גדולי מעשר. דשמא ישהא בידו כו'. ר"ל כשיטמא שאסור לאכלו אבל ק"ל דלכאורה נראה דכשם שאסור להדליק במע"ש טמא כן אסור שאר הנאות וכן לזרעו כדכתיב ולא בערתי ממנו בטמא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף