זכר למקדש/ד

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

פרק ד

תנינן שבעזרת נשים היה קורא. ולכאורה ה"נ דגם בעזרת ישראל היה מותר לקרותה. ואף שלא הורשה לנשים לבא שם כמש"כ רש"י קדושין נ"ב ב'. ומבואר ק להדיא בירושלמי ספ"ה דמע"ש, וליק קושית חוס' עליו. מ"מ י"ל דס"ל כמו לממוד מל קרבנותיהן שמוהר להם לכחחלה כמ"ש כשומה ח' א,. וע"ש בתוש' קדושין • וכ"מ מלשון הכתוב בכוא כל ישראל לראות דמ, בזמן ובמקום שמקיימים מצום הראיה שהיא בעזרם כמש"כ הר"מ פ"א מחגיגה . והוא תלמוד ערוך בירושלמי ס"א דר"ה [מדכחיב קרא ובאת שמה וה"ש למעמ ממא שא"ר לביאה מ"ש ומש"ש במי, בש"ד]:

ובס' מנ"ח רו"ל שגס בירושלים היו מקיימין רק שקבעוה בבהמ"ק ." וממילא דהוכרחו לאחר מעני הבימה שלא לדחוק אס העזרה. ובעניותי נ"ל דבמקום מצות ראיה הוא מצות ההקהל . וע"ג סמוכה עז"כ לעזרת ישראל משא"כ בתוככי ירושלים דליש כלל ע"ז בבוא לראות. ודו"ל דרק לזמן ראיה קאמר וצריך עיון. ותו דלמה יאחרו מפ"ז מצות ההקהל גס יום אחד. יקרא כשמל בשבת בהר הבית טכ"ס שהוא מקום כר נרחב מד שהחזיק גס אוכלוסי אנשים של ש"ר ברכות נ"ט א". וגם הים מקורה כמשיא בירושלמי חמנית פ"ב . משא"כ הבהמ"ק כמש"א במדות פ"ג דבודאי יותר טוב במקום מקורה מפני הגשמים אן* שהיא סימן קללה במג מ"מ למימש מיבמי. א"ו ) דעיקר מקומו בבהמ"ק במקום המקודש מכל. ונ"ל שקבעו מז"ל לקרוא בע"נ מפני כמד המלך כדי שיקרא מיושב . דכבודו גדול הרבה . וראו רז"ל מפ"ז לקבוע מקום הקריאה ממט בשינוי מכפי הנראה בתורה שהוא במקום הראיה בעזרת ישראל משום כבודו שהרי כבודו מכריע נגד כבוד כל ישראל. דהא קי"ל במגילה כ"א א'. דאין קורין בתורה בצבור מיושב מפני כבוד הצבור. ואילו המלך קרא מיושב . וכבודו ואימתו חובה גדולה ויתירה על כל ישראל וכמו שהחמירו ז'ל במקומות רבות [ע, זבחים ר"ב א,. ובשמ"ר וביותר במכילתא פ, בא] ושק מש"ל פ"א אות א, בס"ד בשם הסאייי וי"ל דאה"ג בזמן שהיו מלכי ביד לישראל והם קראו. או בזמן של"ה כלל מלך לישראל והגדול שבישראל קרא * ואן ל"ה כבודו מכריע כבוד הצבור . י"ל שאה"נ בעזרת ישראל היה קורא: ונשים מותרות לבא שם כמו לצרכי קרבנותיהן וכסוטה ונזירה וכ"כ חוס, קדושין שם:

והמאירי כ' שבע"נ היה קורא שאלמלא כן לח היה אגריפס יושב שהרי אין ישיבה בעזרה . ודבריו א"מ קצת דהא באמת מחל על כבודו ועמד:

ב

והנה בירושלמי מגילה נמלקו אמוראי נטעם דחוי ההקהל למוצאי יו"ט אם מפני הבימה שא"א ביו"ט או משום לא תטע לך אשרה כל עץ. או מפני החקיעוח והחצוצרות . או משוס שלא לדחוק אח העזרה:

ונראה דלמ"ד משום צ"ח כל עץ ס"ל דגם בהר הביח אסור וכד, ראב"י בתמיד כ"ט ב,. וא"כ גם בע"נ אסור. ואינך אמוראי ס"ל דאק איסור רק אצל מזבח ה' ממש שלכל היותר הוא גם עזרת ישראל ולא בע"נ וע"כ הוצרך לט"א ואפשר דאידך מ"ד נמי ס"ל דאין האיסור רק בעזרת כהנים ורק דכ"ל דמצד הדין שם היה גס הקריאה וכדברינו. [ויותר נראה דאינך אמוראי ס"ל דהלאו הוא רק כשבונה בנין לקביעות ולא לאקראי לזמן קצר וא"ש הך דערכין ג, ב,. דס"ד שיעשו הכהניס סוטת בעזרה . ויעוק ילקוט ע"פ צא חמע בשם הספרי זוטא דמרבה גס סוטת. והיינו לכהניס לאכילח לחה"פ . וע"ש בספרי. ואכ"מ]:\

ג

ועי' תוס' מס שהקשו על רש"י מנ"ל כלל לנימה מה"ת. ובאמת גם עליהם תסוב קושיא זו. וע' בפנים יפות פ, וילך מש"כ ליישב. ולולי שאיני כדאי נגד רבותינו ז"ל. ה"א דאה"ג שהיא מן התורה והלימוד לזה הוא מדכחיב למען ישמעו מכלל דכל הבאים צריכים לשמוע . וא"א להשמיע לכל העם אם לא שיעמוד במקום גבוה מכולם וכמבואר בחוספחא מכמה פסוקים שמובאים שמה [וקצח שמוה לי שלא הובא מקרא מפורש ביאשיהו המלך במלכים ב' כ"ג ג' ויעמוד המלך על העמוד ויכרוש אש הבריש וגו'ובדה"י ב' ס"ס ל"ל ויעמול המלך טל עמדו וגו']. ונ"ל שבפרש"י עה"ש פי"א חסר מלה "באזניהס" אחר מלח הדברים. והוא ציון על השורה שכ' באזניהם , שהפי' לקרוש טל הבימה למען ישמעו כל העם וכמו שחרגס אוכקלוס ג"כ ע"ז ,וששמעינון" וא"א להשמיע לכל השומעים בלא בימה. וזש"כ במס' סוטה וזו"ז אין המשך לדברי רש"י שס :

ד

ונ"ל עוד ממה שלא מכר שהיה שם שיקון גדול כמו בשמחח בית השואבה סוכה פ"ה (כ"א ב,.) [מלבד שי"ל שכיון שהיה ביום שאני] י"ל שהמלך היה יושב על הבימה באמצע העם במקום שהיה מסתיימת עזרת ישראל ומחחלת ע"נ וכהנים היו עומדים בעזרה שלהם וישראלים בשלהם ונשים בשלהן. והמלך באמצע משוך מן הצד פניו כלפי כל העס וממילא היה הכל על מקומו בא כלת וכהלכה:

ה

וע' בדברי המאירי מגילה ה' א'. שכ' בטעם הירושלמי שלא לדחוק את העזרה שגס אח"ז לא היה העזרה מחזיקם אלא בדרך גס ודבריו אמשיס מהא*דפסחים ס"ד ב'. דהפסח נשמט בשלש כשות ונעלו או ננעלו דלתות העזרק וע"ש בגמ' מעובדא לפסח מעוכין ואף כי ההקהל היה בעזרת נשים שהיחה ג"כ כגודל עזרת ישראל מ"מ הרי היו רבים מאד מהפטורים בפסח עם טף וגרים . וכולם ביחד. א"כ וראי שהיה בדרך נס נפלא מאד. ואס"ד כדברי המנ"ח דגס שלא בבהמ"ק מתקיימש המצוה למה יתקנו חכמים בעזרה דוקא ולסמוך על הנס . ומכ"ש לרבא דאין סומנין על הנס . ועי' ירושלמי פ"ק דיומא. א"ו דדוקא בעזרה :