אשל אברהם (אשכנזי)/סוד טעמים ונקודות
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
סוד טעמים ונקודות
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
כיון שבמאמר פרשת תרומה דף קנ"ח שמדבר בסוד המנורה התחלנו לפרש סוד טעמים ונקודות, וכדי שלא להפסיק המאמר הנחנו מלפרש אותם שם כי אם כאן בסוף, כדי שכל חד וחד יהיה לו בנקל למצוא ולהבין סוד טעמים ונקודות בארח כלל ופרט, וגם סוד האותיות בארח כלל למה אינון מרמזים כי לא דבר רק הוא אלא אדרבא שיש בהם סודות גדולים, ובארח כלל הם סוד נ'פש ר'וח נ'שמה.
וסדר של הטעמים איהו כגוונא דא: זרקא מקף שופר הולך סגולתא פזר גדול ירח בן יומו קרני פרה געיא תלשא אזלא גריש פסק רביע שופר מהופך קדמא תרי קדמין זקף קטון זקף גדול שלשלת שני גרישין תרי טעמי דרגא תביר מאריך טרחא אתנח רפא דגש יתיב תרצא שיבולת שיבולת מפיק בהא שבא געיא געיא שבא סוף פסוק
וזה הוא כסדר הספרדים שכן הובאו בספר הזהר ובספר תקונים, ופירושם איהו כגוונא דא כפי הפירוש שפירש הרשב"י זלה"ה אחת הנה ואחת הנה, מקבילות הלולאות אשה אל אחותה.
זרקא מקף שופר הולך סגולתא.
זרקא דא איהי שכינתא קדישא דאתקריאת הכי זרקא קדישא בגין דאיהי אבן יקרה דאתמר בה אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. דלזמנין אזדריקת מעילא לתתא ולזמנין מתתא לעילא, איהי י' בריש א' ואיהי יו"ד בסופה, עלה אתמר מגיד מראשית אחרית כמו שנרמז בתקונים דף נ"ז ב' ודף נ"ח א' ביוסיטא דאומר כנ"ל, ואומר וכד אית בישראל משכילים בחכמה דאיהי י' מחשבה עילאה, ידעין לזרקא לה להאי אבנא דאיהי בת יחידה לההוא אתר דאתגזרת, בגין דברתא באבא אתעבידת, הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ. כלומר בחכמה דאיהו אבא יסד ברתא וכו'. ואומר ואע"ג דאיהי זעירא לתתא - לעילא לית לה סוף, והאי אבנא כבר נודע דאיהי בניינא דכל עלמין, ועלה אתמר אבן שלמה וצדק יהיה לך. כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"א ב' דאומר כנ"ל, ואומר וכד איהי סליקת לעילא ברישא דכל רישין, שאלין בגינה מלאכיא אי"ה מקום כבודו, דלזמנין איהו בעלה ו' בין אבא ואמא, והכי צריך לסלקא מחשבתא בצלותא בהאי תגא דאיהי אבן מוכללת ומעוטרת דאתמר בה כל הזוקף זוקף בשם. דצריך לסלקא לה לאתר דאתנטילת, דכדין כד סליקת אימא עילאה פרישת גדפהא ונטילת לה ופרחת בה עד דמטי לה לגבי בעלה, וכד סליקת ליה מתתקנא בכל עשר ספירן מתקשטת בכל תקונין ולבושין דילה כלהו מרקמן מכל גוונין דעלה, וחמש אור נהירין בה, בההוא זמנא מה כתיב בבעלה דאיהו ו' עמודא דאמצעיתא, וראיתיה לזכור ברית עולם. כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"ב א' דאומר כנ"ל. ואומר וכד מיחדא לון אמא לתרווייהו, איהי אמרת לגבי י' עלאה דאיהו אבא דאקרי מלכא: מלכי ישפר עלך. ודא איהו מ'קף ש'ופר לישנו דשופרא, בההוא זמנא דמתחברת עם בעלה יימא לה אבא ה'ולך ס'גולתא, רחימא עם בעלה, בגין דאיהי סגולתא על תרין דרועין וגופא דאינון אברהם יצחק ויעקב, כמו שנרמז בדף הנ"ל בעמוד ב' דאומר כנ"ל, ואומר וכד האי זרקא אתגליא בעלמא, אתמר בה: על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. עלי לך בנקודה עלאה מן סגולתא דאיהו חלם [חולם] על צרי [צירה], כלומר כתר על חכמה ובינה, כמו שנרמז בתקונים דף ק"ז א' דאומר כתר על חכמה ובינה איהו סגולתא, חלם על צרי, וכגוונא דתיבת שופר איהו רמז לחכמה כיון דבינה אומרת לחכמה מלכי ישפר עלך כנ"ל, הכי תיבת ש'ופר איהו רמז לבילה דאיהו ו' ישראל סבא, רזא דאת ל' דאקרי מגדל דפרח באוירא, ובההוא סבובא דקא מסבב לה סחור סחור אתעביד בעגולא ט' כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף י"ז ב' דאומר כנ"ל, והאי איהו רזא דמקף שופר. כלומר דשופר דאיהו דכורא דאקרי הכי שופר שהוא מלשון שופרא כנ"ל, איהו דמקיף לה סחור סחור, ולזמנין תיבת שופר איהו רמז לבינה, ואיהו אוף הכי רמז לדכורא דאקרי ק'ול ואקרי שופר כמו שנרמז בזהר פרשת ויקרא דף ו' ב' דאומר קול השופר תרי, קול חד - השופר תרי. והאי קול דנפיק משופר אוף איהו שופר אקרי, כד"א יתקע בשופר גדול. ועל דא קול השופר הולך כתיב, כד"א כל הנחלים הולכים אל הים. וכוונתו הוא זה דהאי קול דאיהו ו' כד אתייא לתתא איהו אקרי זעיר, שכן ו' אע"ג דאיהו ו' עלאה באתריה בעמודא דאמצעיתא, עכ"ד כד נחית לגבי צדיק לאתחברא ביה זעירא אתקרי כמו שנרמז בתקונים דף ס"ג א' דאומר כנ"ל, ועל דא כתיב וחזק מאד. רמז דאיהו מסטרא דדינא שכן אורייתא אתייהיבת מתמן, נמצא דהאי קול איהו ו' דאקרי שופר, ואית שופר גדול דאיהו ו' עלאה, ואית שופר זעירא דאיהו ו' זעירא, ושופר זעירא דא אקרי שופר הולך, בגין דאחרא איהו שופר גנוז טמיר ולא הולך, כמו שנרמז בזהר חדש פרשת בלק דף פ"ט ב' דאומר כנ"ל. והאי שופר גדול דאיהו גנוז ולא הולך איהו ו' מיהו"ק דאצילות ממש, ועל דא אקרי הכי שופר גדול כגוונא דבינה עילאה דאתקריאת שופר גדול, ואיהו גניז אוף הכי כגוונא דבינה עלאה, ואינו הולך כגוונא דהאי שופר תניינא דאיהו ו' מסטרא דגליפו דחותמא דאקרי הכי שופר זעירא כד איהו לתתא דאתחבר בצדיק כנ"ל, אבל כד סליק לעילא ואתחבר באת ו' עלאה מאצילות ממש אוף איהו גדול אקרי, אבל כד הולך איהו בלחודוי זעירא אקרי, ובג"ד אקרי שופר הולך. וכגוונא דאיהו אזיל הכי אזלין כל אינון שבעין שייפין דגופא דאינון מצעדי גבר, דמתתקנן כל חד וחד כדקא חזי ליה, ושאר תנועי כלהו אזלין בהדיה, הן למיזל הן למפסק הן לנגנא בחדוה הן למשתק הן למיהב דינא, כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף כ"ד ב' דאומר כנ"ל. ובארח כלל נפרש איזה עניינים הכרחיים ואחר כך נפרט לון, והיינו בקדמיתא בעי למנדע דמה דקא חשיב שבעין שייפין דגופא ואינון שבעין ותרין אתוון דאקרון שייפין דגופא כמו שכבר פירשנו לעיל, עכ"ד האי דאקרי שופר הולך איהו ו', והאי ו' איהו חד מאלין שייפין דאינון שבעין ותרין, ואת א' אחף הכי איהי בלחודהא קיימא לנטלא כלא, בגין דאת ו' ואת א' כלא רזא חדא איהו כמו שנרמז בזהר חדש פרשת בראשית דף ח' ב' דאומר כנ"ל. ושבעין ותרין שייפין דגופא אלין אינון שבעין ממנן דסחרין כורסייא קדישא,