תועפות ראם/שמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) פי' כו' הוא פי' רבינו למ"ש בת"כ כשם שנאמר בשביעית כך נאמר ביובל דר"ל כשם שדרשנו כו' והסמ"ג לאוין רע"ב סיים אח"ז וענין בנין אב הוא ופשוט דכוונת הסמ"ג מנ"ל לחז"ל דפי' לא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה האמור ביובל פי' שוה להאמור בשביעית עז"א דענין בנין אב הוא ואופן הבנין אב כ' שם הסמ"ג מקודם פי' שכשם שהשביעית אסורה בעבודת האדמה ובעבודת אילן כך ביובל כשם שדרשנו כו' וברור ממה שאמר הסמ"ג מתחילה שכשם כו' ואח"כ אמר כשם כו' דר"ל שכשם שהשביעית כו' כך ביובל הוא אופן הבנין אב וכשם כו' הוא הנלמד מהבנין אב ומש"כ הסמ"ג באופן הבנין אב שכשם שהשביעית אסורה בעבודת האדמה ובעבודת אילן כך ביובל אע"ג דלא מצינו ביובל מפורש לאיסור עבודת אילן מ"מ כבר כ' הרמב"ם מל"ת רכ"ד וז"ל ולפיכך אמר לא תזרעו על הכלל כולל ארץ ואילן עכ"ל ויפה כ' בזה הגאון בעל מעה"ח דכוונת הרמב"ם מדכתיב בשמיטה שדך לא תזרע וביובל לא אמר שדך אלא אמר לא תזרעו על הכלל דבלא תיבת שדה כולל לא תזרעו ארץ ואילן ומה שנסתבך המעה"ח שם בדבר תלונת הפר"ד דרך מצותיך ח"ב על הסמ"ג לאוין רע"ב הנה לפי מה שבארתי כוונת הסמ"ג לק"מ דוק ותשכח ורבינו היראים לא כתב בפי' להת"כ וענין בנין אב הוא ולכן לא כתב ג"כ שכשם שהשביעית אסורה כו' כך ביובל ולא כ' אלא פי' כשם שדרשנו כו' ולחנם כ' השם חדש על דברי רבינו שיש טעות המעתיק וצ"ל בדברי רבינו כדברי הסמ"ג עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |