מנחת חינוך/צד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מנחת חינוך 
צד
|
< הקודם · הבא > |
א
שלא לשכון כו'. עיין ר"מ ה' עכו"ם פ' הנ"ל ודעת הר"מ דנוהג בכל עע"ז ל"ד בז' עממין ודעת הסמ"ג והראב"ד וש"פ דאינו נוהג לאו זה רק בז' עממין וכה"ד הרהמ"ח כאן ומ"ש דג"ת מותר כ"ה בר"מ ומ"ש שאלו רצו להניח ע"ז כו' איזהו ג"ת שקבל שלא לעע"ז כתב שלא כהלכתא דהיא פלוגתא דר"מ ורבנן בע"ז שם ור"מ ס"ל כן וחכמים ס"ל דאינו לכה"ת רק אם קיבל זיי"ן מצות דהלכה כחכמים וכ"כ הר"מ כאן דעד שיקבל עליו זיי"ן מצות אסור לישב בארצנו וכ"פ הר"מ בה' מלכים ובפי"ד מהא"ב וכבר כתבתי לעיל דהר"מ מביא כאן דאין ג"ת נוהג בזמן שאין היובל נוהג ונראה מדבריו דגם לענין ישיבת הארץ ד"ז והראב"ד כתב איני משוה לו בישיבת הארץ והכסף משנה כתב דגם דעת הר"מ כן שאם מקבל עליו מעצמו שאין מונעים אותו מישיבת הארץ כיון דמקיים ליכא הטעם פן יחטיאו כו'. ונ"פ לפי דברי הכסף משנה אף בלא קיבל לפני שלשה חברים כי באמת אין מקבלין אותו מכל מקום כיון דמקיים הז' מצות מותר בישיבת הארץ. ומכל מקום א"י מי דחקו להכסף משנה בד' הר"מ דנראה מפורש דכ' כאן ד"מ לענין ישיבת הארץ דצריך שיהיה בזמן היובל אם כן דעתו כן כיון שאין מקבלין אין דינו כג"ת ועפי"ד מהא"ב כתב איזהו ג"ת שקיבל עליו זיי"ן מצות כו' ולמה נקרא שמו תושב שמותר להושיבו בארצנו כו' ואין מקבלין ג"ת אלא בזמן שהיובל נוהג כו' נ' מדבריו להדיא דלענין ישיבת הארץ ג"כ ד"ז וע"ש במ"מ ובהשגות הראב"ד. ומצוה זו ומצוה הקודמת כתבתי לפ"ר ואי"ה יבוארו בארוכ' בפ' כ"ת ושופטים וע"ש בראב"ד כ' מפורש דבזמן שאין היובל נוהג אין אנו מצווים להחיותו ופשוט גם לענין מת"ח כן כמש"ל. גם כתב שם הראב"ד בשם הספרי עמך ישב דג"ת בזמן שהיו מקבלין ג"ת מותר לישב בארצנו אבל אין מושיבין אותו בתוך העיר עצמה והרב המגיד כתב דלא ראה בדברי רבינו ד"ז דבזמן היובל אסור עלינו להושיב ג"ת בעיר עצמה וגם כתב שם עוד דינים מג"ת ואי"ה יתבארו בפ"ע. ובפ"י גיטין סוגיא דלא תסגיר עבד פלפל בד' הר"מ כאן ודעת הר"מ אפילו לעבור דרך ארצנו אסור להניחו והראב"ד סובר דוקא ישיבה כמ"ש לא ישבו בארצך ודעת הרהמ"ח נראה כהראב"ד. ולאו הזה גם כן אין בו מלקו' ולא נחשב בר"מ פי"ט מה"ס דאב"מ. וגם יש בו לתא דע"ז לענין תשובה. וכל האישים מאישי ישראל מצווים לגרשם ודוקא מה שהוא א"י המקודשת או בכיבוש שני במה שכבש עזרא כי מה שלא החזיקו עולי גולה אינו קדוש כמה שכתבתי כ"פ. ונראה אם ידינו תקיפה אף כשא"י בחורבנה נוהג לאו זה ואפשר אם נאמר דיש קנין לעכו"ם בא"י ויש שיטות דוקא לאחר שקנה ישראל אצלו אמרינן אין קנין אבל כל זמן שהיא ביד עכו"ם יש קנין כמבואר אי"ה בדיני תו"מ לקמן אם כן אם עכו"ם אחד דר בקרקע עכו"ם אף שידינו תקיפה אין צריכין אנחנו לגרשו ויבואר שם אי"ה. ומה שכתב הרהמ"ח כאן דין מכירות בתים יבואר אי"ה במצו' תכ"ו בלאו דלא תחנם כי זהו מלאו הזה כמבואר בר"מ כאן ועמ"ל בסוף הס' בהגהות ועיין רש"י פרק השולח שם כתב דלאו זה בזיי"ן אומות דוקא כדעת הראב"ד והסמ"ג עיין שם:
שלי"ת נשלמה פרשת משפטים ובעזה"י נתחיל סדר תרומה בעזר הגומר עלי ית' ויתעלה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |