אלשיך/תהילים/צו

אלשיך תהילים צו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שירו לה' שיר חדש כו' הנה כל המזמורים האלו ידברו על הגאולה העתידה ב"ב ולבא אל ענין הכתובים נזכירה מאמר הנביא כי בימים ההם לא יאמרו אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם מכל הארצות כו' והוא כי הטובה העתידה גדולה על כל הקדומות באופן כי לא נצטרך לשורר ולזמר על התשועות הישנות ולהזכיר השירות הקודמות כי אם השיר חדש בלבד כי הוא יהיה כ"כ גדול כי הוא לבדו שקול כנגד כל הקודמים וזה יאמר שירו לה' שיר חדש כי החדש שהוא על החדוש יספיק וראו נא גדלו כי הלא יספיק לשישוררו כל הארץ והוא כי נסים שביציאת מצרים לא היו רק במצרים וכן בכל מקום שנעשה בו נס לישראל היה מקום פרטי אך אשר לעתיד יהיו נסים כוללים בכל הארץ כמה ד"א ונתתי מופתים בשמים ובארץ השמש יהפך כו' שהם דברים כוללים וגלויים בכל הארץ באופן יאות ישירו כל הארץ על הדבר העתיד וזהו שירו לה' כל הארץ. או יאמר הלא אמרתי שירו לה' שיר חדש והלא גם שירת הים היה חדש בזמנו ושירת דבורה וכל שיר מהט' שקדמו לזה ומה ענין הפרש החדוש הזה שיהיה לעתיד ועוד כי גם שירת הים וזולתה גם כן לה' הלא הוא שירו לה' כל הארץ שהוא כי אז יהיה דבר חדש עצום מאד לכבוד ה' והוא כי בשירת הים הן אמת שנתפרסם שמו יתברך אך לא נתקדש הכל כי מצרים נשארה בטומאתה וכל ארצות כל העמים עובדי כוכבים גם הן כי על כן גם אויר ארץ העמים הוטמא אך לעתיד שאת רוח הטומאה יעביר ה' מן הארץ ותקדש המלאה לה טומאה אין ערוך אל מעלה זו וזהו שירו לה' לומר מה שתשירו הוא אמור לה' כל הארץ צודקת ונאותה לה' ובכלל הדבר יהיה כי כל הארץ ישובו עד ה' ויהפכו כלם שפה ברורה לקרא כלם בשם ה':

ב

שירו לה' כו' אחרי אומרו כי לה' כל הארץ מה יהיה היתרון מכר לישראל על יתר אומות לזה יאמר שירו ישראל לה' ברכו שמו שהוא כי יושפע לכם על ידי השיר שפע נבואיי כמה ד"א ונבאו בניכם ובנותיכם כו' מה שאין כן לגוים בשירם כאשר יבא וזה אמר שירו לה' כו' לומר מה שאמרתי לישראל שירו לה' הוא כי ברכו שמו שהוא שעל ידי השיר חדש ברכו שמו שהוא כי תמלאו כח את רוח ה' שהוא המשיך שפע הנקרא ברכה מהמלוא העליון וזהו ברכו שמו ויתכן כי בכלל הדבר הוא כי שמו יתברך שהוא בפירוד אותיות י"ה מאותיות ו"ה על ידי השיר חדש שיעלה השבח למעלה ישפיע ברכה להתחבר האותיות והיא ברכה בשמו יתברך עצמו כי על ידי אותו השפע יכנע כח טומאת שרו של עמלק ויתקיים ענין כי יד על כס יה מלחמה כו' ועל ידי אשר תוסיפו בשיר בחצרות ה' מהתהפכות השפע הנמשך לכם מלמעלה יושפע בכם רוח הקדש עד גדר שתבשרו יום יום מה שעתיד הוא יתברך להוסיף בישועתו מחר וזהו בשרו מיום ליום ישועתו כי אין לך יום שאין תשועה הולכת ונוספת יום יום ואמר כי בכל יום יבשרו ברוח הקדש מה שיהיה במחרתו:

ג

ספרו כו' אמר המשורר ע"ה הלא אמרתי השיר שתשוררו לעתיד והלא תאמרו ביני וביני בעוד שאנו בין הגוים בגלות בבל ומדי כו' מה נאמר מה נדבר ביניהם להם שיכירו גדולתו יתברך ויקלו מעלינו לזה אמר ספרו בהיותכם בגוים את כבודו ובהיותכם בכל העמים נפלאותיו והוא כי בגלות בבל לא נתפזרו בכל העמים כי אם שבבבל נמצאו עממיא כו' ז' כמו שאמרו ז"ל שהם אחשדרפניא כו' אבל בזמן מדי נתפזרו בעמים כאמרו ומפורד בכל העמים וכן באחרון ועל גלות בבל שהיו שם בין ז' גוים אמר יותר ממציאות נפלאות תוכלו לספר שהוא את כבודו יתברך שהוא כי כבוד גדול נתכבד הוא יתברך באותו גלות בין הז' גוים על ידי חנניה מישאל ועזריה וזהו ספרו בגוים את כבודו ואפשר שמה שמלת את לא קרינן הוא כי אם היינו קורין אותה היה האת מרבה גם כבוד ישראל שנעשה להם נס אך לא היה כבודם שלם כי בבחינה אחת היה להם קלון שהיו הגוים רוקקים בפניהם ואומרים להם היה לכם אלוה כזה והייתם עובדים ע"א על כן לא קרינן לה גם יתכן שבסיפור כבודו ית' בגוים לכל גם ענין דניאל בגובא דאריותא בזמן דריוש שהומלך על מלכות כשדים ועל אתון נורא שבזמן נ"נ וגובא דאריותא בזמן דריוש אמר ספרו בגוים את כבודו ועל גלות שהיו מפוזרים בכל העמים אמר שיספרו בהיותם בכל העמים נפלאותיו אשר עשה והוא כי ישראל בלי נפלאות רבה אמונתנו בה' אלהינו משא"כ הם צריך לספר ביניהם נפלאותיו יתברך למען ייראו:

ד

ואם יאמר איש מה צורך לספר לגוים נפלאות אל הלא בכל מקום גדול שמו בגוים כמאמר הנביא לזה אמר הן אמת כי גדול ה' ומהולל מאד בגוים מכל אלהים אבל אין מוראו יתברך עליהם כי על כן את אלהיהם הם עובדים שאם נורא הוא הוא על כל אלהים שהם שרים של מעלה וכיוצא כי למה שיש בהם השכלה ישכילו כי אלהים צורם וייראו ממנו מה שאין כן הגוים עובדיהם על כן למען ייראו צריך לספר להם נפלאותיו יתברך:

ה

ומה שנורא ה' על כל אלהים הוא על כי כל אלהי העמים אלילים הבל המה ואין בם מועיל ואין אלוה מבלעדו יתברך כלל ושמא תאמר אם המה הבל למה אין הקב"ה מאבדן מן העולם והנה תשובת זה הוא מאמר המשנה שהשיבו הזקנים לשר ברומי בזמן טיטוס אלו היו עובדים לדברים שאין העולם צריך להם היה מאבדם אבל עובדים לשמש ולירח ולצבא השמים האם יאבד הקב"ה את עולמו אשר עשה מפני השוטים וזה יתכן שהרגיש המשורר אחר אומרו כי כל אלהיהם אלילים ראה כי יוכלו להשיב אם אין בהם ממש למה אין הקב"ה מאבדן לז"א וה' שמים עשה לומר שעם היותם הבל הוא סובל ואינו מאבדן מפני כי וה' שמים עשה כלומר אלו היו עובדים למי שאין צורך העולם בהם היה מאבדן אך עובדים לחמה וללבנה שהם מהשמים שעשה ית' לצורך עולמו וכי בשביל השוטים יאבד הקב"ה את עולמו אשר עשה וזהו וה' שמים עשה לומר הנה כל אלהי העמים אלילים ומה שלא יאבדם הוא כי וה' שמים עשה ואיך יאבד עולמו אשר עשה מפני השוטים. או יאמר כי כל אלהי העמים אלילים כו' והוא כי הלא יש עובדים למלאכי מרום והלא כמו זר נחשב אומרו שגם הם אלילים כלומר כי אין בם מועיל והנה באמרו כל מרבה גם המלאכים לזה אמר אל תתמה כי הנה וה' כלומר לבדו שמים עשה והוא מאמרם ז"ל על פסוק אני ה' נוטה שמים לבדי כו' שהכל מודים שלא נבראו מלאכים ביום ראשון שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו כו' והקבה ממדד באמצעיתו וזה יאמר כי כל אלהי העמים אלילים ושמא תאמרו האם אלילים יקראו גם מלאכים לזה אמר גם המה לא ייטיבו ולא ירעו ואפילו להיות לאמצעיים לעשות דבר כי הלא וה' שמים עשה לבדו פן יאמרו עזרוהו חלילה הרי כי לא עשו שרי מעלה לא שמים ולא ארץ כי שמים וארץ קדמו להם:

ו

הוד והדר וכו' אחרי אומרו שנספר אנו בגוים את כבודו יתברך ונפלאותיו למען יראוהו ושמא תאמרו כי הלא יהיה לגוים פתחון פה לומר כי הנה ראה יתברך גוים מרקדים בהיכלו ואיה גבורותיו חלילה ולמה לא שפך עליהם כאש חמתו והנה תשובת דבר זה הוא מאמר אנשי כנסת הגדולה כי עצור כח לסבול על העדר זכות בישראל הן הן גבורותיו וזה יתכן יאמר אל תתמהו אם שתק אלהי ישראל בראות גוים מרקדים במקדשו כי הנה זה היה על העדר צדיקים בישראל להגין על העם שהוצרך במקום לקות העם בל יכלו להטיל הכעס במקדש אבל כאשר יהיה הוד והדר לפניו שהוא כי יהיו צדיקים בעיר בפרט במקדש הנקרא לפניו כמו שאמרו ז"ל שאין חצוצרות אלא בבית המקדש שנא' בחצוצרות כו' הריעו לפני המלך ה' והוא כי הצדיק בעיר הוא הודה הוא הדרה וזהו הוד והדר לפניו אז עז ותפארת יהיה במקדשו אך כאשר אין הוד והדר לפניו כיום החורבן שלא היו צדיקים אז היה עוז משולל תפארת שהוא כי היה סובל שהוא עוז והן הן גבורותיו אך בלי תפארת כי אדרבא היו פוערים פיהם שונאי ישראל:

ז

ואחר אומרו שנספר בגוים כבודו ית' גמר אומר ואמר הבו לה' משפחות עמים והוא לומר אם תראו שלא כל העמים ישמעו לכם לשוב להיות ממנו ית' ולא מאלהיהם איני חושש אם לא יהיו כלם כי הבו לה' משפחות עמים כי קצת משפחות עמים מספיק שתתנו לה' לקרא כלם בשם ה' כמשפחות בני הפילגשים לרז"ל שהם ישרתונו וכיוצא בהם שלא הצרו את ישראל ואתם משפחות עמים אשר יראתם את ה' על נפלאותיו אך לא נתתם לו הכבוד כי אם לאלהיכם עתה הבו לה' הכבוד והעוז ולא עוז בלבד.

או יאמר אל תתעו בחשוב כי העוז לאלהים והכבוד לה' כי אם הבו לה' כבוד ועוז כי ה' הוא האלהים ולא יפרדו בשום בחינה חלילה כי ה' איש מלחמה:

ח

הבו לה' כו' הנה מעט מעט תקנו האמונה לגמרי שאחר תתכם לה' הכבוד ועוז שלא תתנו העוז לה' והכבוד לאלהיכם לעבדם כי אם תודו כי הכל לה' ושאליו יתברך לבדו ראוי לעבוד ועדיין אפשר כי לא יוסר מפיכם שם אלהים מהם שתקראו אותם אלהים והמה לא אלהים כי גנוב הוא שם זה עליהם אך מעתה הבו לה' כבוד שמו שהוא שלא תתנו כבוד שמו לזולתו לקרא לאלהיכם אלהים כ"א הבו לה' לבדו כבוד שמו המיוחד לו כי אין צריך לומר שלא תכנום בשם אלהכם כ"א אף שם אלהים סתם לא תכנו עליהם ואחר הודיעי אתכם כי הוא לבדו אלהים אל תאמרו מה בצע אם לא תקבלו גרים לימות המשיח לז"א עשו לפי עצתי ואקרבכם לחצרות ה' כישראל והוא ענין שהנביא דבר והביאו את כל אחיכם מנחה לה' בסוסים וכו' וגם מהם אקח לכהנים ללוים וכו' והפירוש שיראה עיקר הוא שגם מהמביאים יקח לכהנים ללוים אפילו לא נאמר שהוא לשרת את הכהנים כו' לא יבצר מלהיות להם מבוא בחצרות ה' כעזרת ישראל לפחות ככל אישי ישראל וזה יאמר עוד אזכה אתכם משפחות עמים באשר אני מיעץ אתכם ששאו מנחה עליכם או בסוסים בפרדים וכו' ועל ידי כן ובאו לחצרותיו. או יאמר שאו מנחה כו' לומר אל יעלה על רוחכם כי יש לו להחזיק לכם טובה שתבאו לחצרותיו כי נהפוך הוא כי אדרבה אתם הנושאים ומקבלים דורון ממנו ית' במה שיניח אתכם לבא לחצרותיו מעין מאז"ל על המקדש את האשה שאם אדם חשוב הוא אפילו נתנה היא ואמר הוא מקודשת כי במה שרצה לקבל ממנה יחשב כנותן לה הוא ועל דרך זה יאמר כי במה שמניח אתכם לבא לחצרותיו לנושאים ומקבלים דורון ממנו תחשבו וזהו שאו מנחה ובאו לחצרותיו כי מלת שאו לשון קבלה כד"א שאו את ראש כו' שא את ראש כו' שתרגומו קבל:

ט

השתחוו לה' כו' עוד המשורר מדבר עם העמים ואומר להם שאין זולתו יתברך אלהים בכל העולם ושהם מקבלין דורון ומנחה במה שזכו לבא לחצרות בית ה' בבית המקדש והנה מזה אפשר יצא עתק מפיהם כי יאמרו אמור אם אלהי ישראל אלהי כל הארץ יקרא א"כ אפוא בכל הארץ כבודו וא"כ אפוא מה יתן ומה יוסיף הביאה לחצרותיו יותר מכל שאר העולם האם משאר העולם יעדר וגם האם גבול לו חלילה לז"א השתחוו לה' כו' לומר דעו לכם כי אשר אמרתי שתבואו לחצרותיו איני שולל שמלא כל הארץ כבודו אלא שאני אומר שתשתחוו לה' בהדרת קדש שהוא במקום שמתגלה בו הדר רוח הקדש שהוא בבית המקדש לפי הכנת המקום כנודע מכמה נסים שהיו נעשים כענין החזיק המועט את המרובה עומדים צפופים ומשתחוים רוחים וכיוצא שהוא כעין האדם שעם היות שנפש האדם ממלאה את כל אברי הגוף עם כל זה אין ראות בשום אבר כי אם בעין אך הוא כי כל אבר משיג מהנפש לפי הכנתו כך גם שמלא כל הארץ כבודו. מקום שלעומת שער השמים מוכן יותר אך לא יבצר שמלא כל הארץ כבודו וזהו חילו מפניו כל הארץ כלומר כי בכל הארץ בכל מקום שתהיו בפניו אתם עומדים וזהו חילו מפניו כל הארץ לא תחילו ממי שבבית המקדש ולא שם כי אם ממי שבכל מקום שם פניו יתברך וזה בכל הארץ כי בכל הארץ כבודו:

י

אמרו בגוים וכו' הנה ידוע כי תואר מלך ענינו דין ומשפט כי על כן בימים הנוראים אשר הוא יתברך יושב על המשפט נתארהו בתואר מלך לומר המלך הקדוש המלך המשפט. ונבא אל הענין אחר אומרו כי כל העובדי כוכבים מעתה יאמינו באלהי אמת לבדו ולא ילכו איש בשם אלהיו אמר עתה אמרו בגוים מה ירויחו בזה והוא אמור להם הנה ה' מלך שהוא כי יתואר לעתיד בתואר מלך בקומו לערוץ הארץ לשפוט כל הגוים כי על כן נקרא תואר מלך לכן לה' תהיו מעתה ואם טרם בא יום ה' לא תשובו אל ה' ולא תתנו לו כבוד ועוז וכבוד שמו ולא תכירו האמת הלא יקום לערוץ הארץ ועולם ימוט וידין העמים במדת רוגז ולא ישמחו בבואו לא שמים ולא ארץ אך תשמעו בקולי ככל הכתוב למעלה טוב לכם וטוב לעולם עליונים ותחתונים וזהו אמרו תדעו אשר תרויחו בעצתי שתשובו אל ה' הלא הוא הנה ה' בעל הרחמים מלך ואין צריך לומר בחינת החסד ורחמים כי אם אף תכון כו' שגם לא תקטרג האף והרוגז שלו עם היותו בא לערוץ הארץ כי אם אדרבה אפילו מדת אף ורוגז שלו תכון תבל בל תמוט כי לא יחריב תבל בכלות כל הגוים הכופרים בו כי אם אדרבה תכון תבל כו' והטעם כי הנה ידין עמים במישרים שהוא במדת רחמים וחסידות כי זה ענין מישרים כד"א ועשית הישר והטוב ואמרו רבותינו ז"ל זו לפנים משורת הדין:

יא

ובזה ישמחו השמים כו' שאלו לא תשובו לקרא כל הגוים שפה ברורה בשם ה'. בבא יתברך לעתיד יעצבו שמים ותאבל הארץ כי מן השמים ירדו דם ואש ותימרות עשן וגפרית ואש אשר גם לשמים יהיה עצב וכל שכן הארץ מקבל הפורענות אך בשובכם עד ה' כמדובר ישמחו השמים משפע חסד ורחמים המשתלשל על ידם ותגל הארץ ולא יהיה רעם מה רק בים ומלואו כי יזכור שרו של הים הפעם הראשונה שבא יתברך אל העולם כי אז נקרע הים ויירא גם עתה וזהו ירעם הים ומלואו. או יאמר כי אין מרגיש צער רק הים בצוד את לויתן שירעים הים:

יב

אך שאר כל הארץ אין צריך לומר בני אדם כי אם גם יעלוז שדי שתתהפך ארירתה לברכה כי אז אררה ה' כמ"ש ז"ל להוציא יתושין ופרעושין וקוצים ודרדרים כי נעצבה כמ"ש ז"ל עתה יעלוז שדי שאדרבה יהי פסת בר זך ונקי בארץ ויתוקן כמ"ש ז"ל ו' דברים שלקתה הארץ שבכללן הוא שלקו פירות הארץ ופירות האילן וכן יעלזו כל אשר בו כי מתחלה חיות השדה שואגים לטרף ומצטערים הן ושור וכשב ועז הנאכלים מהם אך אז שאריה כבקר יאכל תבן יעלזו אלו ואלו וזהו וכל אשר בו וכן אז ירננו כל עצי יער שהוא כי עתידים כל אילני סרק הם עצי יער לעשות פירות:

יג

וכל טובה זו למה הלא הוא לפני ה' כי בא שלא בא מדת אלהים כי אם מדת רחמים וחוזר בטעם זרקא כמאריך התנועה ואומר הלא תקשני שהרי כתיב וירד ה' לראות את העיר וכו' והיה רוגז גדול לז"א כי בא וכו' לומר הנה אמרתי שירבה הטוב לפני ה' כי בא והלא תראה כי בא בדור הפלגה והיה רוגז שזרקם והפיצם ה' ותתמה אינו דומה כי אז היה לשפוט הארץ כי היו רשעים אויבי ה' אבל עתה ישפוט תבל בהיות כבר אתם צדק כענין ושביה בצדקה וכן עמים בהיות להם אמונתו שהאמינו כבר בו ככל הכתוב למעלה שמדבר עם האומות שיאמינו בה' בכל הפרטים הנזכרים וייטב להם ולעולם לעתיד במהרה בימינו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.