אבן הראשה/לו

גרסה מ־17:20, 26 ביוני 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: הוספת קישור להגהה מול טקסט הספר המקורי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי

אבן הראשהTriangleArrow-Left.png לו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן לו
להרב הה"ג ר' בצלאל נ"י.

קבלתי מכתבו היקר דבר מה שנסתפק מעכ"ת בהא דאמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן איך היה הדין [בימים הקדמונים] בראובן שהשכיר כיח לשמעון לזמן קצוב ובתוך הזמן השכיר ראובן הבית ללוי לאחר שיכלה זמן השכירות של שמעון והשכיר ללוי גם בית אחר שלו שאינה שכורה לשום אדם והחזיק לוי השוכר בהבית שאינו שכור אם קנה באותו חזקה גם הבית השני השכירה עדיין לשמעון, דלכאורה לסע"ש הרשכ"ס הטעם דהמזיק כאמת סכם קנה טלס דהוי כאילו עשה חזקה נטלם לא עדיף מאילו עשה החזקה גם ככמקום השני והתם לא מהניא ח"קה כיון שקנויה עדיי; להשוכר הראשון או דנימא דכיון שהוא ברשותו להשכיר בקנק כסף אף קודם שנשלם זמן כראשון וגי' פ"ח סימן(שט"ו) ודוקא קנין חזקה ל"מ משוס דהוי כמו שלא כמזיק בשל המשכיר לפי שקנויה עדיין להשוכר הראשון ממילא ככא שהחזיק כשל המשכיר כהביס שאינו שכור מהני לקנות גם הבית השני ונפש מעכ"ח אותה לדעת אס חוס דעתי הקלושה, ולענ"ד היה מקום לפשוט זה ממ"ש בתוספתא לקח מקצת ושכר מקציז והחזיק בק בשכורה בין כלקוחה הרי זה חזקה וכ"פ הרמב"ם ובנווש"ע (סימן קצ"ב) וכבר כתב כנה"ס דקכין חזקה של השכירות הוא רק אפילו רק כשמכניס כלים לחוט ובחזקת תשמיש לבד ומדסתם וקאמר דהרי זה חזקה וקנה ככל גם כשהחזיק בשל שכירות משמט דהיינו אף בחזקת תשמיש המוטלת בשל שכירות וקנה טי"ז גם אותה של מכר הגם דלקנות קרקט של מכר ל"מ חזקת שימוש וצריך דוקא חזקה דנטל או נדר ולא אמדינן דלא עדיף מאילו טשה אותה החזקה של שימוש באותה קרקט של מכר ומשום דכיון דכויא חזקה טובה לקנות אותה של שכירות קנה בהדה גם אותה של מכר:

אמנם מה דפשיטא ליה להנה"מ דכשכחזיק בקנין חזקה של שכירות בהכנסת כלים לתוכה כיון שהחזיק באחד מהם קנה טלם לטנ"ד צ"ט טובא מהי דמוכה מהש"ס דבשכירות בתים בהכנסת כלים לתוכו ג"כ קנה ודכיון דאין לו זכייה רק לפירות דהיינו להשתמש בו כדרך תשמישו כן דרך קנייתו מ"מ מנלן לומר דמכני קנין חזקה כזאת לטנין שאם המזיק באחד מהם קנה כולם דהא הוי מטמא משום דסדנא דארטא חד הוא ופירש רשב"ס שכל השדות אדוקין בנוף קרקט של טולס שהוא אחד וכמו שהחזיק בכולהו דמי והיינו דוקא היכא שטפה חזקה דנטל וגדר ופרץ כקנה גוף כקרקע לפירות וכיון שיש לו בהם קנין הגוף ממש ""ולומר דסדנא דחרטא חד הוא . משא"כ היכא שנא המזיק אלא בהשמישין והכנסת כלים לתוכו וכה"ג שאין לו שום קנין בנוף הקרקע ולא כויא כהצירו לקנוס ט"י החצר מציאה הו מקח הבא לתוכו אלא דמהני החזקה לסכין שיהא לו רשות להשתמש בו ולא שייך לומר דסדנא דארטא חד הוא כיון שאין דבר המחברם דהא לא קנה גוף כקרקע וממילא לא הוי כסו שהחזיק נטלהו ובש"ס לא מציגו אלא במכר ונס בתוספתא דאיחא דוכן בשכירות י"ל דהיינו דוקא כשעשה חזקה סעליא ומש"ה כיו; שהחזיק בשכירות קנה אף של מכר משום דחזקה כזו מהניא אף במכר:

ובגוף מ"ש הנה"מ הוכחת המהרי"ס מהא דאמר בגיטין (דף ע"ז) ליקנייה ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא ותיזיל איהי ותיחוד ותפתח ותחזיק ביה דמדלא אמר שתניח איזה דבר משלה לתוכו מוכח דכיון דאיירי לטנין לקנות ס"י חצירו ולהתגרש סל ידו בפי שיהא לו קנין כטף בחצר ולכך בטיק חזקה מסל וגדר וכן הוכיח סמ"ש התוס' בביב (דף פ"ה) בד"ה מון שהיה בטלה מוכר קלסוה ומוכח דהנם שהיה קלסה דידה מונח על כמקום אפיה בטיק דוקא נעל גדר. צ"ט סובא לטנ"ד לפמ"ש הדא"ש מימין שם והובא בב"י (סימן קצ"ב) בהא דסיחוד ותפתח דבנטילה לחודא לא מוכחא שיהא לשם קנין אלא כמו שהיתה רגילה בכל פטם לסגור בתים של בטלה כדי שיהא שמור מה שבסוכו אבל כיון שהיא פותחת סיד אחד הנטילה ניכר שמטילה היתה לצורך קנין וכתב הב"י ללמוד מזה שהקונה בית שהוא דר בסוט לא קני טד שינעול ויפתח (ועס"ש המח"א בשם הרדב"ז והביאו בפיס בנחל"צ ולא הביאו דברי הרא"ש הנ"ל) וא"כ לא מוכח מידי מכא דלא אסר שתרח איזה דבר משלה לתוכו דבזה לא יהא מוכח שהוא לשם קנין שגס מקודם היתה רגילה להניח החפצים שלה בביס בטלה. ומש"ה כתבו התוס' בב"ב בדיה כגון שהיה בטלה סוכר קלסות דנהי שנותן לה רשות ומשאילה מ"מ הא בטי חזקה ול"מ מה שכיה קלסה שלה מונח טל כמקום שכבר היה מונח שם מקודם• ולא מוכח דהוי לשם קנין. וסיס בלא"ה פשיסא . דלטנין קניית גוף הקרקט לסירות צריך שיהא חזקה גמורה:

ועכ"פ לא מוכח מידי מהתוספתא. וכן אין להוכיח ממ"ש בקדושין (דף כ"ז) יפה כח שניהם כו' דלא קאמר עדיפות שקונה אף קודם שנשלם זמן הראשון דש"מ דמשכחת שיקנה גם ס"י קנין חזקה. דלא מוכח מידי דמה דל"מ בזה קנין חזקה היינו משום דהוי כמו שלא החזיק בשל המשכיר ולא החזיק כלל. וטס"ש המקנה בקדושין בד"ה סלט גבי צונמא כשטשה בו איזה תיקון (והנה מה שהקשה המח"א - דכיון דבשכירות צריך שיתן דמי כולם א"צ לחזקה דכסף למוד קונה בשכירות אף במקום שכותבין את השטר לכאו' נ"מ כשהיה חייב לו מכבר דמלוה ליק בשכירות וכמ"ש החום' בשם הר"ש מאיברא ולהרמב"ם דמלוה קונה במכר לפעמיה שקנה כולם אפי' לא נתן הדמים). וט"ן בב"מ (דף מיו) בגורן שאינו שלו ומש"ש דאי שכור לו הגורן לזמן ואי רשאי להשכירו לאחר כמו בביס (ט' סי' רי"ב ס־ק ס"ז) נהי דלא מצי קני הסעות אגב שכירות קרקס לחד דיטה (ריש סיק ר"ב) יוכל להחזיק מורן ויקנה בהדה כיסו השטרה לו פכ"ס והדר יקנה המטוס בתורת חצר אך צריך שיתן דמי כולן ובלאיה לק"מ. ידידו או"נ הדוש"ת:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף