עזר לעזרא/יח

סימן י"ח

ההולכים מעיר שאינם אוכלים מבשר בהמה שבודקים את הריאה ע"י מיעוך ומשמוש למקום שאוכלים אי שרי להו לאכול שם בשר. הנה כשהלכתי לעי"ת בירות יע"א ושמעתי דשם אוכלים בשר ע"י מיעוך ומשמוש חששתי לעצמי ולא אכלתי דאנן בדידן בעי"ת דמשק יע"א ובדעתי הוא לחזור לעירנו ונודע דנותנים עליו חומרי מקום שיצא משם ובפרט לדידן דאזלינן בעקבות מרן הק' ז"ל ואיהו ס"ל דהאוכל ע"י מו"מ כאלו אוכל נבילות. והייתי תמיה על שלוחי א"י שהולכים לעיירות שאוכלים מדוע אינם חוששים לזה. ושוב נתישבתי בדעתי ומצאתי סמך להתיר יען דאיכא ג"ס בדבר ספק כמאן דמתיר לאכול ע"י מו"מ ס' הלכתא כמאן דאוסר ואת"ל כמאן דאוסר ס' אם דאותו יום שהוא אוכל בשר היה במקולין בהמה שהותרה לאכילה ע"י מו"מ ס' דלא היה זה. ואת"ל דהיה זה במקולין באיזה בהמה ס' שהוא אוכל ממנה ס' שהוא אוכל מבהמה אחרת שהותר' שלא ע"י מו"מ, ומאחר דאיכא ג"ס שרי לכתחילה לאכול ואפי' לס' הרא"ם ז"ל וכו' ונודע דבטרפיות אפי' בתרי ספיקי ל"ב מתהפך וכ"ש בג"ס והגם דהספק הא' הוא נגד ס' מרן ז"ל דקבלנו הוראותיו עכ"ז מאחר דאיכא ספק אחר עבדינן ס"ס להתיר וכ"ש היכא דאיכא ג"ס^[1] ועיין בסה"ק שערי עזרא שהבאתי דעבדי' ס"ס נגד סברתו וגם דאיהו ס"ל נגד ס' הרא"ם ז"ל. ולפי"ד היכא דנתברר לו דזה הבשר הוא מבהמה שהותרה ע"י מו"מ אסור לאכול. שוב ראיתי בס' ארץ חיים הנד"מ חיו"ד על סקי"ט דהאריך בזה להביא דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים שדברו בזה והתיר יעוש"ב. ועיין בס' אבק"ר (סי' רי"ב) שהתיר והאריך בזה שאין לשנות ממנהגם מפני המחלוקת עש"ב. ומהתימה על הרב ארץ חיים יצ"ו דלא הביא דברי אבק"ר שמתיר והוא יצ"ו ידע וראה תשובה זו של האבק"ר כמ"ש בקונט' הכללים כלל כ"ד עש"ב ובכן היתה העלמה מעי"ק. גם נעלם מה' יש מאין סי' ח' ע"ש.^[2]

שולי הגליון

↑ והנה במש"כ דספק הא' הוא דשמא לא היה היום במקולין בשר שהותר ע"י מיעוך ומשמוש וכו' עי' יבי"א (ח"ה יו"ד ס"ג) דהעיר ע"ד וז"ל מ"ש בספק הא' דשמא לא היה היום במקולין בשר שהותר ע"י מיעוך ומשמוש, דהויא מילתא דלא שכיחא שכל בשר הבהמות שנשחטו היום במקולין יצא חלק בלי סירכות. ומבואר בתוס' (כתובות ט) ד"ה אי, ובהר"ן שם, שאין לעשות ספק במילתא דלא שכיחא, ואינו מצטרף לס"ס. וכ"כ הש"ך יו"ד (בסי' נג ס"ק יג, ובסי' ק"י כללי ס"ס ס"ק לג). ובפר"ח (סי' ק"י בכללי ס"ס אות ז). ע"ש וכו' עכ"ל ואפשר דעיקר סמיכת רבינו על הב' הספקות הנותרים אלא דצירף ספק זה נמי בהדייהו ועיין. הערת המלבה"ד.
↑ וע"ע בזה בשו"ת דברי שלמה סי' תק"כ דדן בדברי רבינו בארוכה וע"ע בשו"ת שארית יהודה הל' טריפות. הערת המלבה"ד.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] והנה במש"כ דספק הא' הוא דשמא לא היה היום במקולין בשר שהותר ע"י מיעוך ומשמוש וכו' עי' יבי"א (ח"ה יו"ד ס"ג) דהעיר ע"ד וז"ל מ"ש בספק הא' דשמא לא היה היום במקולין בשר שהותר ע"י מיעוך ומשמוש, דהויא מילתא דלא שכיחא שכל בשר הבהמות שנשחטו היום במקולין יצא חלק בלי סירכות. ומבואר בתוס' (כתובות ט) ד"ה אי, ובהר"ן שם, שאין לעשות ספק במילתא דלא שכיחא, ואינו מצטרף לס"ס. וכ"כ הש"ך יו"ד (בסי' נג ס"ק יג, ובסי' ק"י כללי ס"ס ס"ק לג). ובפר"ח (סי' ק"י בכללי ס"ס אות ז). ע"ש וכו' עכ"ל ואפשר דעיקר סמיכת רבינו על הב' הספקות הנותרים אלא דצירף ספק זה נמי בהדייהו ועיין. הערת המלבה"ד.

[2] וע"ע בזה בשו"ת דברי שלמה סי' תק"כ דדן בדברי רבינו בארוכה וע"ע בשו"ת שארית יהודה הל' טריפות. הערת המלבה"ד.

[1]

[2]