אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/לד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
מ (כנדצ"ל)
 
שורה 28: שורה 28:


;היתר קריאת שם אחרים ששמם כשם אביו שלא בפניו כשהשם אינו פלאי
;היתר קריאת שם אחרים ששמם כשם אביו שלא בפניו כשהשם אינו פלאי
מאידך, את ההוראה היוצאת מתוך דברי הרמב"ם [והובאה גם ברמ"א שם], לפיה מותר לקרות לאחרים ששמם כשם אביו, שלא בפניו, אם אין שמם 'פלאי', מבאר הגר"א שלמדו כן ממה שמצאנו בכמה מקומות {{ממ|[[בבלי/שבת/קמז/ב|שבת קמז:]] ועוד]]}} שאמר רבי: כשלמדתי אצל רבי שמעון וכו'. ובפשטות כוונת הראיה היא ממה שהזכיר שם רבו שלא בפניו, אך לכאורה הרמ"א לא התיר אלא לקרות אחרים שלא בפניו, ולא את שמו שלו. ובאופן אחר היה אפשר לבאר כוונת הגר"א, שהרי אביו של רבי יהודה הנשיא היה רבן שמעון בן גמליאל, ואעפ"כ לא נמנע מלהזכיר את שמו כשדיבר על 'רבי שמעון' רבו, ומכאן ראיה שמותר להזכיר שם שרגילים בו, שלא בפניו.
מאידך, את ההוראה היוצאת מתוך דברי הרמב"ם [והובאה גם ברמ"א שם], לפיה מותר לקרות לאחרים ששמם כשם אביו, שלא בפניו, אם אין שמם 'פלאי', מבאר הגר"א שלמדו כן ממה שמצאנו בכמה מקומות {{ממ|[[בבלי/שבת/קמז/ב|שבת קמז:]] ועוד}} שאמר רבי: כשלמדתי אצל רבי שמעון וכו'. ובפשטות כוונת הראיה היא ממה שהזכיר שם רבו שלא בפניו, אך לכאורה הרמ"א לא התיר אלא לקרות אחרים שלא בפניו, ולא את שמו שלו. ובאופן אחר היה אפשר לבאר כוונת הגר"א, שהרי אביו של רבי יהודה הנשיא היה רבן שמעון בן גמליאל, ואעפ"כ לא נמנע מלהזכיר את שמו כשדיבר על 'רבי שמעון' רבו, ומכאן ראיה שמותר להזכיר שם שרגילים בו, שלא בפניו.


[אמנם יש לעיין בזה, ש[[הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/רמ#ג|רבי עקיבא איגר בהגהותיו]] שם הקשה על פי עיקר האיסור ש'לא יקראנו בשמו', כיצד מצאנו בכמה מקומות שאמרו חכמים 'בעינא אבא', או 'מעשה באבא חלפתא'. ובמקום אחר הארכנו והבאנו יישוב הפוסקים שבמקום שמקדים לומר תואר כבוד לאביו מותר. ואם כן לכאורה אין עוד ראיה ממה שאמר רבי 'כשלמדתי אצל רבי שמעון'. ומשמע שהגר"א לא סבירא ליה חילוק זה, וכפי שמשמע גם ממה שהקשה כן רע"א ולא יישב כן.  
[אמנם יש לעיין בזה, ש[[הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/רמ#ג|רבי עקיבא איגר בהגהותיו]] שם הקשה על פי עיקר האיסור ש'לא יקראנו בשמו', כיצד מצאנו בכמה מקומות שאמרו חכמים 'בעינא אבא', או 'מעשה באבא חלפתא'. ובמקום אחר הארכנו והבאנו יישוב הפוסקים שבמקום שמקדים לומר תואר כבוד לאביו מותר. ואם כן לכאורה אין עוד ראיה ממה שאמר רבי 'כשלמדתי אצל רבי שמעון'. ומשמע שהגר"א לא סבירא ליה חילוק זה, וכפי שמשמע גם ממה שהקשה כן רע"א ולא יישב כן.