יד אלעזר/יד: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 8 בתים ,  17 בנובמבר 2022
מלוח הטעות
(סימן יד)
 
(מלוח הטעות)
 
שורה 10: שורה 10:
'''והן''' עתה באתי להשיבו ע"ד תורתו. אשר תמה פר"מ נ"י על זקיני הגאון רבינו ההפלאה ז"ל שכתב בקדושין [[ספר המקנה/קידושין/לח/א|דל"ח]] דלכך איצטריך לר"ש מעוטא דל"ת עליו חמץ שאינו יי"ח במצה של טבל משום דמיירי בכזית מצומצם. ור"ש לשיטתי' דס"ל כ"ש למכות. ולכן לא הוי מצוה הבאה בעבירה משום דעשה דוחה ל"ת באי אפשר בענין אחר. אבל לרבנן באמת הטעם משום מצוה הבאה בעבירה משום שיכול להפריש כלשהוא ולאכול המתוקן עם הכלשהוא וכמ"ש רש"י בפסחים {{ממ|}} ותוס' בסוכה {{ממ|}}. וע"ז תמה מעלתו נ"י וכתב דנעלם ממנו דברי התוס' בפסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/לח/א#אתיא|דף ל"ח]] ד"ה אתי'}} שכתבו להיפך דאיצטריך למעט דאינו יי"ח בטבל להיכא שאוכל יותר מכזית ושפיר קרינן בי' מצתכם. או דמיירי בכהן. וא"כ גם לר"ש אפשר לקיים שניהם את"ד פר"מ ני'.
'''והן''' עתה באתי להשיבו ע"ד תורתו. אשר תמה פר"מ נ"י על זקיני הגאון רבינו ההפלאה ז"ל שכתב בקדושין [[ספר המקנה/קידושין/לח/א|דל"ח]] דלכך איצטריך לר"ש מעוטא דל"ת עליו חמץ שאינו יי"ח במצה של טבל משום דמיירי בכזית מצומצם. ור"ש לשיטתי' דס"ל כ"ש למכות. ולכן לא הוי מצוה הבאה בעבירה משום דעשה דוחה ל"ת באי אפשר בענין אחר. אבל לרבנן באמת הטעם משום מצוה הבאה בעבירה משום שיכול להפריש כלשהוא ולאכול המתוקן עם הכלשהוא וכמ"ש רש"י בפסחים {{ממ|}} ותוס' בסוכה {{ממ|}}. וע"ז תמה מעלתו נ"י וכתב דנעלם ממנו דברי התוס' בפסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/לח/א#אתיא|דף ל"ח]] ד"ה אתי'}} שכתבו להיפך דאיצטריך למעט דאינו יי"ח בטבל להיכא שאוכל יותר מכזית ושפיר קרינן בי' מצתכם. או דמיירי בכהן. וא"כ גם לר"ש אפשר לקיים שניהם את"ד פר"מ ני'.


ידע מעלת ידידי נ"י כי כבר קדמוהו בזה הגאון שאגת אריה בתשובותיו {{ממ|[[שאגת אריה/צז#|סי' צ"ז]]}} שהקשה שם לתירוץ ר"י דמיירי שאכל יותר מכזית. א"כ קשה קושית בסוכה תיפוק ליה דהוי מצוה הבאה בעבירה. דבל"ז י"ל דאין כאן מצוה הבאה בעבירה משום דעשה דוחה ל"ת. אבל לתי' ר"י הדק"ל ממ"נ קרא דאינו יוצא במצה דטבל למה לי. דאי מיירי שאוכל כזית מצומצם ת"ל דאינו שלו. ואי מיירי דאכל יותר א"כ מה שאוכל יותר מכזית אוכל איסור טבל ופשיטא דאסור משום מצוה הבאה בעבירה יע"ש תירוצו. ובס' [[אור חדש/פסחים|אור חדש על פסחים]] כתוב ג"כ ישוב נחמד ע"ז ע"ש. ולפע"ד נראה דאפשר לומר דמיירי לעולם בכזית טבל מצומצם ומעורב בתוכה כל שהוא מתוקן ממקום אחר. וא"כ אי אפשר לו להפריש ממנו תרומות ומעשרות. דדלמא יפריש המתוקן המעורב בתוכה. ולכך לא הוי משום מצוה הבאה בעבירה דשפיר דחי עשה ל"ת. וגם קרינן בי' מצתכם כיון דאכל משהו יותר מכזית. ואותו משהו אינו טבל והוא משלים חסרון חלק הכהן. ולכך צריך מעוטא דלא תאכל עליו חמץ:
ידע מעלת ידידי נ"י כי כבר קדמוהו בזה הגאון שאגת אריה בתשובותיו {{ממ|[[שאגת אריה/צז#|סי' צ"ז]]}} שהקשה שם לתירוץ ר"י דמיירי שאכל יותר מכזית. א"כ קשה קושית תוס' בסוכה תיפוק ליה דהוי מצוה הבאה בעבירה. דבל"ז י"ל דאין כאן מצוה הבאה בעבירה משום דעשה דוחה ל"ת. אבל לתי' ר"י הדק"ל ממ"נ קרא דאינו יוצא במצה דטבל למה לי. דאי מיירי שאוכל כזית מצומצם ת"ל דאינו שלו. ואי מיירי דאכל יותר א"כ מה שאוכל יותר מכזית אוכל איסור טבל ופשיטא דאסור משום מצוה הבאה בעבירה יע"ש תירוצו. ובס' [[אור חדש/פסחים|אור חדש על פסחים]] כתוב ג"כ ישוב נחמד ע"ז ע"ש. ולפע"ד נראה דאפשר לומר דמיירי לעולם בכזית טבל מצומצם ומעורב בתוכה כל שהוא מתוקן ממקום אחר. וא"כ אי אפשר לו להפריש ממנו תרומות ומעשרות. דדלמא יפריש המתוקן המעורב בתוכה. ולכך לא הוי משום מצוה הבאה בעבירה דשפיר דחי עשה ל"ת. וגם קרינן בי' מצתכם כיון דאכל משהו יותר מכזית. ואותו משהו אינו טבל והוא משלים חסרון חלק הכהן. ולכך צריך מעוטא דלא תאכל עליו חמץ:


'''ומ"ש''' מעלתו נ"י ליישב קושית זקיני הגאון ז"ל דאיך יחול חמץ על איסור חדש דבעינן שיכול לחול. וכתב הוא ליישב וז"ל אמרתי דפת שנתעפשה אם אינו נפסל מאכילת כלבא אף שנפסל מאכילת אדם אפ"ה איסור חמץ עליו. וממילא בחמץ שלא כדרך הנאה אסור ד"ת. ולא חשבו אביי בפזחים בין כלאי הכרם דאף בחמץ כן. דשם חשיב אביי הלוקין. אבל בחמץ אינו לוקה רק איסור עשה הוא כמ"ש תוס' פסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/כח/א#ר"ש|כ"ח ד"ה ר"ש]]}}. וא"כ בטבל שלא כדה"נ מותר כשאר איסורי תורה. אבל חמץ אף שלא כדרך הנאתו אסור. והוה מוסיף ולר"ש ל"ל מוסיף וכולל. ואינו יוצא במצה של טבל וחדש. אבל לרבנן דחל במוסיף שפיר חל חמץ על חדש מטעם מוסיף עכ"ד.
'''ומ"ש''' מעלתו נ"י ליישב קושית זקיני הגאון ז"ל דאיך יחול חמץ על איסור חדש דבעינן שיכול לחול. וכתב הוא ליישב וז"ל אמרתי דפת שנתעפשה אם אינו נפסל מאכילת כלבא אף שנפסל מאכילת אדם אפ"ה איסור חמץ עליו. וממילא בחמץ שלא כדרך הנאה אסור ד"ת. ולא חשבו אביי בפזחים בין כלאי הכרם דאף בחמץ כן. דשם חשיב אביי הלוקין. אבל בחמץ אינו לוקה רק איסור עשה הוא כמ"ש תוס' פסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/כח/א#ר"ש|כ"ח ד"ה ר"ש]]}}. וא"כ בטבל שלא כדה"נ מותר כשאר איסורי תורה. אבל חמץ אף שלא כדרך הנאתו אסור. והוה מוסיף ולר"ש ל"ל מוסיף וכולל. ואינו יוצא במצה של טבל וחדש. אבל לרבנן דחל במוסיף שפיר חל חמץ על חדש מטעם מוסיף עכ"ד.