בית נתן/ברכות/לא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:
וא"ר אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה '''מרעה לטובה אמר רב נחמן בר יצחק וחוזרין''' ונפרעין ממנו דין עונג שבת מאי '''תקנתי ליתיב''' תעניתא '''על תעניתיה''' וא"ר אלעזר חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנא' ותתפלל '''אל''' ה' '''לא נאמר על ה'''' (וכן גי' הכ"י [[בית נתן/ברכות/ל/ב|לעיל ד' ל' ע"ב]] והיא מרת נפש ותתפלל אל ה' ונ"ב בנוסחתי' על ה')  
וא"ר אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה '''מרעה לטובה אמר רב נחמן בר יצחק וחוזרין''' ונפרעין ממנו דין עונג שבת מאי '''תקנתי ליתיב''' תעניתא '''על תעניתיה''' וא"ר אלעזר חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנא' ותתפלל '''אל''' ה' '''לא נאמר על ה'''' (וכן גי' הכ"י [[בית נתן/ברכות/ל/ב|לעיל ד' ל' ע"ב]] והיא מרת נפש ותתפלל אל ה' ונ"ב בנוסחתי' על ה')  


(אמר ננ"ק האי מימרא כל היושב בתענית בשבת וכו' לא איתפרש בגמרא אי איירי בתענית חלום ברם התוס' פירשו בשם ר"ח דבתענית חלום מיירי והוקשה לי הלא עיקר מימרא דתענית חלום מפורש במ' שבת די"א וז"ל יפה תענית לחלום כאש לנעורת אמר רב חסדא ובו ביום ואמר רב יוסף אפילו בשבת ולא נזכר שם שהוא העיקר סוגיא בדוכתא מהאי תקנתי דליתיב תענית לתעניתיה איברא בתענית ד' י"ב ע"ב בנוסחת הדפוס נזכר זה מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתא והגאון ר"י פיק ז"ל ציין שם בשבת עה"ג תענית די"ב וע"ש וכוונתו פשוטה דבתענית נזכר האי תקנתי' ובשבת דהעיקר היא שם וסוגין בדוכתא לא נזכר זה והנה בנוסחת הכ"י הנוסחא בתענית קרוב להאי דשבת וז"ל יפה תענית לחלום כאש לנעורת אמר רב חסדא ובו ביום ואפילו בשבת עכ"ל הכ"י והאי מאי תקנתיה ליתיב תעניתא לתעניתא ל"ג בכ"י בתענית כ"א כאן בברכות  
(אמר ננ"ק האי מימרא כל היושב בתענית בשבת וכו' לא איתפרש בגמרא אי איירי בתענית חלום ברם התוס' פירשו בשם ר"ח דבתענית חלום מיירי והוקשה לי הלא עיקר מימרא דתענית חלום מפורש במ' שבת די"א וז"ל יפה תענית לחלום כאש לנעורת אמר רב חסדא ובו ביום ואמר רב יוסף אפילו בשבת ולא נזכר שם שהוא העיקר סוגיא בדוכתא מהאי תקנתי דליתיב תענית לתעניתיה איברא ב[[בבלי/תענית/יב/ב|תענית ד' י"ב ע"ב]] בנוסחת הדפוס נזכר זה מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתא והגאון ר"י פיק ז"ל ציין שם בשבת עה"ג תענית די"ב וע"ש וכוונתו פשוטה דבתענית נזכר האי תקנתי' ובשבת דהעיקר היא שם וסוגין בדוכתא לא נזכר זה והנה בנוסחת הכ"י הנוסחא בתענית קרוב להאי דשבת וז"ל יפה תענית לחלום כאש לנעורת אמר רב חסדא ובו ביום ואפילו בשבת עכ"ל הכ"י והאי מאי תקנתיה ליתיב תעניתא לתעניתא ל"ג בכ"י בתענית כ"א כאן בברכות  


ומצאתי בשו"ת מוהר"י מברונא סי' ס"ג וז"ל בפ' אין מעמידין {{ממ|ט"ס וצ"ל בפ' אין עומדין}} כל העומד בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה ופי' בתענית חלום וחוזרים ונפרעים ממנו תענוג של שבת מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתיה ותימה דאמרינן בשבת יפה תענית לחלום וכו' כאש לנעורת ובו ביום ואפי' בשבת ולא קאמר דקורעין לו וכו' ולא קאמר נמי וחוזרים ונפרעים ממנו? ותירץ הרב שלמה שאין לישב תענית לתעניתו לתענית חלום וכ"כ הראב"ד בסדר ברכות שלו והא דאמר היושב בתענית בשבת קורעין לו וכו' ההיא בר"ה שחל להיות בשבת מיירי דבר"ה קורעים לו גזר דינו על שחטא ושב ולפי שגרם לו ע"י החטא שהוצרך להתענות לכך חוזרים ונפרעים ממנו וצריך לישב תענית לתעניתו אבל ע"י חלום מה יש לו לעשות ואינו מבטל עונג שהתענית עונג שלו כדאמרינן בירושלמי כשמת ר"ע היה ר' אלעזר בוכה {{ממ|ט"ס וצ"ל כשמת ר' אלעזר היה ר"ע בוכה}} אחריו א"ל תלמידיו מפני אתה בוכה והלא שבת היא א"ל זה הוא עונג שלי עכ"ל {{ממ|מיתת ר"א וענין ר"ע נזכר בבבלי סנהדרין דס"ח ע"ש}} ועיי' במפתחות מוהר"י מברונא הנז' ד"ה שבת שכתב דהא דא"צ למיתב תענית לת"ח הביאו השכנה"ג בסי' רפ"ח הגה"ט אות ט' ובשיטה זו קאי הרשב"א ז"ל ע"מ כתובות על [[רשב"א/כתובות/לא/ב|ד' ל"א סע"ב]] ורבים לוחמים ע"ש איברא מש"כ על שם הרשב"א בכתובות לא מצאתי דבר זה להרשב"א אבל מצאתיו בשיטה מקובצת לביצה ר"פ שני<ref>[[שיטה מקובצת/ביצה/טו/ב|ט"ו ע"ב]].</ref> על שם הריטב"א וכ' שעליו אמרו כל היושב בתענית בשבת קורעין לי גזר דינו של שבעים שנה ע"ש  
ומצאתי בשו"ת מוהר"י מברונא סי' ס"ג וז"ל בפ' אין מעמידין {{ממ|ט"ס וצ"ל בפ' אין עומדין}} כל העומד בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה ופי' בתענית חלום וחוזרים ונפרעים ממנו תענוג של שבת מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתיה ותימה דאמרינן בשבת יפה תענית לחלום וכו' כאש לנעורת ובו ביום ואפי' בשבת ולא קאמר דקורעין לו וכו' ולא קאמר נמי וחוזרים ונפרעים ממנו? ותירץ הרב שלמה שאין לישב תענית לתעניתו לתענית חלום וכ"כ הראב"ד בסדר ברכות שלו והא דאמר היושב בתענית בשבת קורעין לו וכו' ההיא בר"ה שחל להיות בשבת מיירי דבר"ה קורעים לו גזר דינו על שחטא ושב ולפי שגרם לו ע"י החטא שהוצרך להתענות לכך חוזרים ונפרעים ממנו וצריך לישב תענית לתעניתו אבל ע"י חלום מה יש לו לעשות ואינו מבטל עונג שהתענית עונג שלו כדאמרינן בירושלמי כשמת ר"ע היה ר' אלעזר בוכה {{ממ|ט"ס וצ"ל כשמת ר' אלעזר היה ר"ע בוכה}} אחריו א"ל תלמידיו מפני אתה בוכה והלא שבת היא א"ל זה הוא עונג שלי עכ"ל {{ממ|מיתת ר"א וענין ר"ע נזכר בבבלי סנהדרין דס"ח ע"ש}} ועיי' במפתחות מוהר"י מברונא הנז' ד"ה שבת שכתב דהא דא"צ למיתב תענית לת"ח הביאו השכנה"ג בסי' רפ"ח הגה"ט אות ט' ובשיטה זו קאי הרשב"א ז"ל ע"מ כתובות על [[רשב"א/כתובות/לא/ב|ד' ל"א סע"ב]] ורבים לוחמים ע"ש איברא מש"כ על שם הרשב"א בכתובות לא מצאתי דבר זה להרשב"א אבל מצאתיו בשיטה מקובצת לביצה ר"פ שני<ref>[[שיטה מקובצת/ביצה/טו/ב|ט"ו ע"ב]].</ref> על שם הריטב"א וכ' שעליו אמרו כל היושב בתענית בשבת קורעין לי גזר דינו של שבעים שנה ע"ש