אבן יקרה/א/י: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 7 בתים ,  7 בנובמבר 2022
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
'''תשובה'''
'''תשובה'''


'''תנינן''' בברייתא הובאה בש"ס ב"ק דף צ"ד וסנהדרין דף ו' ר"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין וטחנם לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך כו' אלמא שאין לברך על דבר גזול והוא מטעם מצוה הבאה בעברה כמ"ש התוס' בכמה דוכתי:*) {<ref> *)מלאות אבן: קורא יקר אציגה נא עמך פה מה שהשבתי לחתני החריף מו"ה אלכסנדר הורוויץ נ"י בישוב דברי הרמב"ם פ"ה מהלכות איסורי מזבח ה"ז שכתב שם וז"ל הגונב או הגוזל והקריב הקרבן פסול כו' ואם נתיאשו הבעלים הקרבן כשר כו' ומפני תקנת המזבח אמרו שהחטאת הגזולה אם נודעה לרבים אינה מכפרת אעפ"י שנתיאשו הבעלים כדי שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות עכ"ד. והקשה בכ"מ שהרי בגיטין דף נ"ה אמתניתין דהעיד ר' יוחנן בן גודגדא על חטאת גזולה שלא נודעה לרבים שמכפרת אמר עולא דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה אינה מכפרת מ"ט יאוש כדי לא קני ומ"ט אמרו לא נודעה מכפרת כי שלא יהיו הכהנים עצבין כו' ורב יהודה אמר דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה מכפרת מ"ט יאוש כדי קני ומ"ט אמרו נודעה אינה מכפרת כדי שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות. וכיון שהרמב"ם בפ"ה מה' גניבה פוסק דיאוש כדי לא קני איך פסק כאן כרב יהודא שדבר תורה מכפרת ורק מטעם שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות לכך אינה מכפרת בנודעה עיי"ש בכ"מ שהאריך עוד בתמי' זאת:
'''תנינן''' בברייתא הובאה בש"ס ב"ק דף צ"ד וסנהדרין דף ו' ר"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין וטחנם לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך כו' אלמא שאין לברך על דבר גזול והוא מטעם מצוה הבאה בעברה כמ"ש התוס' בכמה דוכתי:*) <ref> *)'''מלאות אבן:  
 
קורא''' יקר אציגה נא עמך פה מה שהשבתי לחתני החריף מו"ה אלכסנדר הורוויץ נ"י בישוב דברי הרמב"ם פ"ה מהלכות איסורי מזבח ה"ז שכתב שם וז"ל הגונב או הגוזל והקריב הקרבן פסול כו' ואם נתיאשו הבעלים הקרבן כשר כו' ומפני תקנת המזבח אמרו שהחטאת הגזולה אם נודעה לרבים אינה מכפרת אעפ"י שנתיאשו הבעלים כדי שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות עכ"ד. והקשה בכ"מ שהרי בגיטין דף נ"ה אמתניתין דהעיד ר' יוחנן בן גודגדא על חטאת גזולה שלא נודעה לרבים שמכפרת אמר עולא דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה אינה מכפרת מ"ט יאוש כדי לא קני ומ"ט אמרו לא נודעה מכפרת כי שלא יהיו הכהנים עצבין כו' ורב יהודה אמר דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה מכפרת מ"ט יאוש כדי קני ומ"ט אמרו נודעה אינה מכפרת כדי שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות. וכיון שהרמב"ם בפ"ה מה' גניבה פוסק דיאוש כדי לא קני איך פסק כאן כרב יהודא שדבר תורה מכפרת ורק מטעם שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות לכך אינה מכפרת בנודעה עיי"ש בכ"מ שהאריך עוד בתמי' זאת:


'''והנ"ל''' בישוב דברי הרמב"ם אלו בהקדם לישב קושית התוס' ריש פרק לולב הגזול שהקשו בהא דאמר ר' יוחנן התם דמצוה הבאה בעברה פסולה דכתיב והבאתם את הגזול ואת הפסח כו' גזול דומיא דפסח כו' בשלמא לפני יאוש אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא כו' אלא לאחר יאוש הא קני' ביאוש אלא לאו משום דהוי"ל מצוה הבאה בעברה. והקשו דהכא משמע דסבר ר' יוחנן יאוש כדי קנה ובמרובה וכן בהגוזל בתרא ס"ל דיאוש כדי לא קני:
'''והנ"ל''' בישוב דברי הרמב"ם אלו בהקדם לישב קושית התוס' ריש פרק לולב הגזול שהקשו בהא דאמר ר' יוחנן התם דמצוה הבאה בעברה פסולה דכתיב והבאתם את הגזול ואת הפסח כו' גזול דומיא דפסח כו' בשלמא לפני יאוש אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא כו' אלא לאחר יאוש הא קני' ביאוש אלא לאו משום דהוי"ל מצוה הבאה בעברה. והקשו דהכא משמע דסבר ר' יוחנן יאוש כדי קנה ובמרובה וכן בהגוזל בתרא ס"ל דיאוש כדי לא קני:
463

עריכות