90,717
עריכות
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''שיקריבו סנהדרין כו'.''' | '''שיקריבו סנהדרין כו'.''' הדינים הם בר"מ ה' שגגות מפי"ב עד פט"ו. ואכתוב בקיצור. כ"ד שחייבים על שגגתו חטאת קבוע פרט לקרבן עוי"ר אף שחייבים כרת במזיד מכל מקום גזירת הכתוב דוקא בדבר שחייב חטאת קבוע אם הורו ב"ד ועשו ע"פ מחויבים הקהל ולא הב"ד להקריב פר לחטאת והוא מפרים הנשרפים ואם הורו בע"ז מחויבים הקהל להקריב פרים עולות ושעירים לחטאת והשעירים הם גם כן מהנשרפים עפ"י הדינים אשר יבוארו בעזה"י. אם הורו ב"ד הגדול היינו ב"ד של ע"א והיו כולם דהוראה יצאה מכולם או מרובם והמיעוט סנהדרין שתקו דהוי כהודאה והיו כולם ראוים להוראה שלא היו בהם גר או ממזר או סריס או זקן כמבואר בה' סנהדרין. והי' המופלא שבב"ד עמהם והורו לצבור שמותר לעשות איזה דבר שהיחיד חייב חטאת קבוע והוראה היתה בשגגה ונתפשט הוראתם ועשו רוב ישראל ע"פ. אח"כ כשיודע הדבר מחויבים כל ישראל דהיינו כל שבט ושבט להביא פר לחטאת. ונקרא פר העלם דבר של צבור וא"ח כ"א בפ"ע חטאת כשבה או שעירה רק ביחד מביאים כל שבט פר ס"ה י"ב פרים ושבט לוי נחשב בכל השבטים ושבטים אפרים ומנשה נחשבים לא' בזה וכן בשאר דינים אשר יתבארו. ואם בע"ז הורו להתיר חיוב חטאת מביא כל שבט פר לעולה ושעיר לחטאת ס"ה י"ב פרים לעולה וי"ב שעירים לחטאת וגובים מעות מכל ישראל ע"ז ואינם באים מתרומת הלשכה עיין ר"מ פ"ד משקלים ה"ב. ודוקא בכל התנאים הנ"ל והמבוארים אח"ז אבל אם חסר אחד מהתנאים פטורים הצבור רק כ"א מביא חטאת יחיד על שגגתו כדינו ובע"ז כדינו. והנה אפילו כל הסנהדרין הורו להתיר חוץ מא' שלא רצה להסכים עמהם ואמר להם טועים אתם ורבו עליו המתירים והתירו כל העושים ע"פ מחויבים כ"א לבדו בקרבן והצבור פטורים דבעינן שיסכימו כולם ואם שתקו כיון דלא חלקו חייבים הצבור אך אותם ששתקו אם עשו כיון דהם ידעו שהוא טעות אין המעש' שלהם תלוי בב"ד וחייבים הם בעצמם קרבן ואין מצטרפין לרוב צבור ג"כ רק הם בפ"ע וחייבים קרבן בפ"ע ול"ה מזידים שטעו בסבר' דמצוה לשמוע דברי חכמי' וכן אם א' מהקהל ידע שטעו והוא תלמיד שהגיע להוראה ועשה דטעה במצוה לשמוע ד"ח חייב קרבן בפ"ע ואין מצרף לצבור אך אם הי' ע"ה אין ידיעתו ידיעה באיסורים ומצטרף לרוב צבור וא"ח קרבן בפ"ע. | ||
'''והנה ''' דוקא אם עברו ועשו מה שהתירו רוב ישראל היושבים בא"י דוקא ולא בח"ל דאין מצטרפין רק חשבינן רוב הצבור מא"י אפילו שבט א' והם רוב מא"י או שעשו רובן של שבטים כגון ז' שבטים אף על פי שהיו המיעוט כיון דהם רובן של שבטים הוי ג"כ רוב ומנשה ואפרים אין נחשבין אלא לשבט א' ולוי נחשב לשבט א' וכיון שעשו הרוב חייבים בקרבן זה ואפילו השבטים שלא חטאו חייבים וצריכים להקריב י"ב פרים כמ"ש או בע"ז י"ב פרים וי"ב שעירים אבל אם מיעוט עשו נידונים כיחידים וכ"א מביא קרבן ככל שוגג. והנה בהוריות ג' ילפינן מדכתיב ויעשו כו' קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים כו' ש"מ הני איקרי קהל אבל הני היושבין בח"ל לא אקרי קהל. ונ"פ דבזמן שלמה הי' הגבול מחמת עד נחל מצרים והי' א"י אבל בב"ש שהרב' כרכים שכבשו עולי מצרים לא נתקדשו בקדושת עזרא עש"ס ור"מ פ"א מה' תרומות אם כן בב"ש אינו נחשב א"י רק מה שנתקדש בקדושת עזרא ולא ילפינן מקרא רק דיושבי א"י אקרי קהל ובימי שלמה הי' א"י במקומות אלו אבל בימי ב"ש אינו בכלל א"י רק מה שנתקדש ע"י עזרא והם נחשבים קהל כנ"ל פשוט. והנה מ"ש דבב"ש אינו נחשב א"י רק מה שנתקדש ע"י עזרא יבואר לקמן בעזהשי"ת שיש דיעות דבב"ש לא הי' נוהג ד"ז דפר העדש"צ ע' סוף המצוה. ונראה מהש"ס ולשון הר"מ דדוקא ז' שבטים הוי רוב אבל בפחות מז' שבטים אף על פי שהוא רוב שבטים שבא"י כגון שלא היו בא"י רק ז' שבטים וחטאו ד' שבטים והם רוב שבטי א"י ומיעוט הקהל א"ח פר דרוב שבטים בעינן דוקא רוב של כל (רוב) שבטי ישראל ולא רוב השבטים שבארץ ישראל. | '''והנה ''' דוקא אם עברו ועשו מה שהתירו רוב ישראל היושבים בא"י דוקא ולא בח"ל דאין מצטרפין רק חשבינן רוב הצבור מא"י אפילו שבט א' והם רוב מא"י או שעשו רובן של שבטים כגון ז' שבטים אף על פי שהיו המיעוט כיון דהם רובן של שבטים הוי ג"כ רוב ומנשה ואפרים אין נחשבין אלא לשבט א' ולוי נחשב לשבט א' וכיון שעשו הרוב חייבים בקרבן זה ואפילו השבטים שלא חטאו חייבים וצריכים להקריב י"ב פרים כמ"ש או בע"ז י"ב פרים וי"ב שעירים אבל אם מיעוט עשו נידונים כיחידים וכ"א מביא קרבן ככל שוגג. והנה בהוריות ג' ילפינן מדכתיב ויעשו כו' קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים כו' ש"מ הני איקרי קהל אבל הני היושבין בח"ל לא אקרי קהל. ונ"פ דבזמן שלמה הי' הגבול מחמת עד נחל מצרים והי' א"י אבל בב"ש שהרב' כרכים שכבשו עולי מצרים לא נתקדשו בקדושת עזרא עש"ס ור"מ פ"א מה' תרומות אם כן בב"ש אינו נחשב א"י רק מה שנתקדש בקדושת עזרא ולא ילפינן מקרא רק דיושבי א"י אקרי קהל ובימי שלמה הי' א"י במקומות אלו אבל בימי ב"ש אינו בכלל א"י רק מה שנתקדש ע"י עזרא והם נחשבים קהל כנ"ל פשוט. והנה מ"ש דבב"ש אינו נחשב א"י רק מה שנתקדש ע"י עזרא יבואר לקמן בעזהשי"ת שיש דיעות דבב"ש לא הי' נוהג ד"ז דפר העדש"צ ע' סוף המצוה. ונראה מהש"ס ולשון הר"מ דדוקא ז' שבטים הוי רוב אבל בפחות מז' שבטים אף על פי שהוא רוב שבטים שבא"י כגון שלא היו בא"י רק ז' שבטים וחטאו ד' שבטים והם רוב שבטי א"י ומיעוט הקהל א"ח פר דרוב שבטים בעינן דוקא רוב של כל (רוב) שבטי ישראל ולא רוב השבטים שבארץ ישראל. | ||