שו"ת חתם סופר/ה/קלט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שלום''' לידידי ורב חביבי הרבני הנגיד המופלג כש"ת מו"ה יוסף זלמן נ"י: | |||
'''שלום | |||
'''יקרתו | '''יקרתו''' הגיעני וע"ד מי שציוה להחזיר הח"כ לקרוביו וריעיו בחנם בפס דמים ומוחל להם כל חובותם ונמצא א' שהוא גיסו של בן בנו של אח הנפטר וטען זה שגם הוא בכלל קרוב ועוד הוא בכלל ריעו והאפטרופסים טועני' אין קרוב אלא שאר בשר ואין ריע אלא אהובו אלו דברי מעלתו: | ||
'''הנה | '''הנה''' גדר קרוב כ' בתה"ד סי' רצ"א שלא מצינו בש"ס לשון קורבא אלא פסולי עדות והנימוק"י פ' מי שמת בסוגי' דקרו לאינשא לבר ברא ברי' וז"ל וכן האומר לקרובי יש בכלל כל הקרובים שהם פסולי עדות ודבר פשוט הוא וכן הוא בתשו' רבותינו ז"ל עכ"ל הריטב"א ז"ל ומייתי לי' הרב"י סי' רמ"ג ובמקום אחר כתבתי במדרש רבה פ' ויצא ויאמר אל אחיו לקטו אבנים וכי כמה אחים הוי לי' ליעקב אלא הם בניו וכן פי' רש"י ז"ל והאריכו הרא"מ ויפ"ת ונחלת יעקב מ"ל לדחוק דילמא אחיו קרוביו של יעקב שבא עם לבן שהרי קרובי לבן היו וזה קרובי יעקב ולפי הנ"ל א"ש דהרי ב' מיני קרוביו הי' ליעקב בעיר חרן א' מפאת אבי אביו אברהם וא' מפאת אמו רבקה וס"ל לחז"ל כיון דאחים מן האם לא נפקא לן בספרי פ' ראה אלא מייתורא מא' מאחיך ע"ש ש"מ סתם אחים לאו קרובי האם וכן לענין פסולי עדות אתיא פסול קרובי אם רק מדרשא ועיי' אריכות ש"כ ח"מ רס"י ל"ג א"כ לא יתפרש סתם אחים כ"א על קרובי אב וכיון שלא הי' ליעקב מצד אביו קורבה כ"א מכח אבי אביו אברהם והרי שלישי כשר לעדות ולרי"ף ורמב"ם אפי' ראשון בשלישי עיין סי' ל"ג ובסמ"ע סק"ה משו"ה לא מצינו לפרש גבי יעקב אחיו כ"א על בניו ומיושב קו' המפרשים הנ"ל ויש סעד לקבלת הגאונים דאין קורבה אלא פסולי עדות, וראיתי ברי"ף כ' ס"פ נערה קריבי' דר' יוחנן הוי לי' איתתא אבוה דהוי מפסדי מזוני אתו לקמי' דר"י א"ל זילו אל אבוכון וכו' גרס הרי"ף זילו אמרו לחביבי משמע שהי' אביהם דודו של ר' יוחנן והיינו משום דמבואר שם בתוס' דהאי קריבי היינו אותם קרובים דלעיל נ"ב שאמר ר' יוחנן מבשרך אל תתעלם וס"ל להרי"ף דלא מקרי מבשרך אלא לפסולי עדות והיינו בני דודו ומצינו בנעמי קרוב אלינו האיש גואלינו הוא עיי' ס"פ הספינה שהיתה נעמי ובועז ב' בני אחים והי' פסול עדות לה ולאחימלך ע"ש מכל הלין פשוט יותר מביעא בכותחא דמצד קורבא אין בטענתו ממש ואיננו לא קרוב ולא ריח קרוב: | ||
'''ובטענה | '''ובטענה''' שני' מצד ריעיו והאפטרופסים טוענים שאין רעים אלא אוהבו משמע שזה לא הי' בגדר אוהבו הנה אחוזת מרעהו תרגום אונקלס סיעת מרחמוהי וידוע מרחמוהי היינו אוהביו וריע המלך תרגום יונתן שושביני' ומייתי לי' רשב"ם פ' מי שמת קמ"ד ע"ב ע"כ כל שאינו ריע ואוהבו ממש כריע כאח לא מיקרי ריע והדין עם האפטרופסי' ולא מצינא להפוך בזכותי' במי שאין לו זכיות בדבר זה: | ||
'''אודות | '''אודות''' דברי תי"ט ריש ב"ק אעתיק לו לשוני בחי' למס' ב"ק אשר זה לשוני שם דף ו' ע"א לאתוי' לחכה נירו בתי"ט הקשה לר' יהודה דמחייב טמון לאתוי' מאי ותי' לר"י אתי' לאתוי' כלים כמ"ש תוס' ד"ה אש לפטור בו וכו' הנה מ"ש לר' יהודה לחייב כלים הוא תמוה דהא לר"י בבור נמי חייב כלום ונ"ל ט"ס הוא וצ"ל לחייב אדם דאע"ג דבאש נמי פטור אדם היינו משום קים לי' בדרבא מני' כדפירש"י לקמן י' ע"א אבל מעיקור הדין חייב אדם ונפקא מני' אי תפס או לצאת י"ש דחייב וא"כ בנשרף עבד כנעני של חברו שעדיין לא מל ולא טבל לשם עבדות דלא שייך קים לי' בדרבא מני' וצריך לשלם ההפסד לחברו משא"כ בבור דפטור בו האדם: | ||
'''אלא | '''אלא''' בלאה"נ דברי תי"ט תמוהים דשביק תי' הש"ס לחכה נירו וכן הקשה בס' משנת חכמים והנלע"ד דלר"י דמחייב אנזקי כלים בבור ואפי' כלים ישנים שאין דרכם להתקלקל בהבלא כמ"ש תוס' א"כ הרי בור מועד לאכול שאין ראוי' לה ולפמ"ש הרא"ש דנותני' להצד השוה כל דיני בור ממילא הוה ידעי' לחכה נירו באש מנזקי כלים ישנים בבור וקשה אהש"ס דמשני לאתוי' לחכה נירו וצ"ל דהש"ס משני כן למאי דקיי"ל כשמואל דבור לחבטה והוה הכל ראוי לבור אפי' כלים ישנים ואין הבור מועד לאכול שאינו ראוי' לה ואצטריך לאתוי' לחכה נירו והתי"ט רצה לתרץ אליבא דכ"ע אפי' לרב משו"ה תי' לאתוי' אדם עכ"ל בחידושיי ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום עש"ק כ"ח אד"ש תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: | ||
גרסה אחרונה מ־17:32, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לידידי ורב חביבי הרבני הנגיד המופלג כש"ת מו"ה יוסף זלמן נ"י:
יקרתו הגיעני וע"ד מי שציוה להחזיר הח"כ לקרוביו וריעיו בחנם בפס דמים ומוחל להם כל חובותם ונמצא א' שהוא גיסו של בן בנו של אח הנפטר וטען זה שגם הוא בכלל קרוב ועוד הוא בכלל ריעו והאפטרופסים טועני' אין קרוב אלא שאר בשר ואין ריע אלא אהובו אלו דברי מעלתו:
הנה גדר קרוב כ' בתה"ד סי' רצ"א שלא מצינו בש"ס לשון קורבא אלא פסולי עדות והנימוק"י פ' מי שמת בסוגי' דקרו לאינשא לבר ברא ברי' וז"ל וכן האומר לקרובי יש בכלל כל הקרובים שהם פסולי עדות ודבר פשוט הוא וכן הוא בתשו' רבותינו ז"ל עכ"ל הריטב"א ז"ל ומייתי לי' הרב"י סי' רמ"ג ובמקום אחר כתבתי במדרש רבה פ' ויצא ויאמר אל אחיו לקטו אבנים וכי כמה אחים הוי לי' ליעקב אלא הם בניו וכן פי' רש"י ז"ל והאריכו הרא"מ ויפ"ת ונחלת יעקב מ"ל לדחוק דילמא אחיו קרוביו של יעקב שבא עם לבן שהרי קרובי לבן היו וזה קרובי יעקב ולפי הנ"ל א"ש דהרי ב' מיני קרוביו הי' ליעקב בעיר חרן א' מפאת אבי אביו אברהם וא' מפאת אמו רבקה וס"ל לחז"ל כיון דאחים מן האם לא נפקא לן בספרי פ' ראה אלא מייתורא מא' מאחיך ע"ש ש"מ סתם אחים לאו קרובי האם וכן לענין פסולי עדות אתיא פסול קרובי אם רק מדרשא ועיי' אריכות ש"כ ח"מ רס"י ל"ג א"כ לא יתפרש סתם אחים כ"א על קרובי אב וכיון שלא הי' ליעקב מצד אביו קורבה כ"א מכח אבי אביו אברהם והרי שלישי כשר לעדות ולרי"ף ורמב"ם אפי' ראשון בשלישי עיין סי' ל"ג ובסמ"ע סק"ה משו"ה לא מצינו לפרש גבי יעקב אחיו כ"א על בניו ומיושב קו' המפרשים הנ"ל ויש סעד לקבלת הגאונים דאין קורבה אלא פסולי עדות, וראיתי ברי"ף כ' ס"פ נערה קריבי' דר' יוחנן הוי לי' איתתא אבוה דהוי מפסדי מזוני אתו לקמי' דר"י א"ל זילו אל אבוכון וכו' גרס הרי"ף זילו אמרו לחביבי משמע שהי' אביהם דודו של ר' יוחנן והיינו משום דמבואר שם בתוס' דהאי קריבי היינו אותם קרובים דלעיל נ"ב שאמר ר' יוחנן מבשרך אל תתעלם וס"ל להרי"ף דלא מקרי מבשרך אלא לפסולי עדות והיינו בני דודו ומצינו בנעמי קרוב אלינו האיש גואלינו הוא עיי' ס"פ הספינה שהיתה נעמי ובועז ב' בני אחים והי' פסול עדות לה ולאחימלך ע"ש מכל הלין פשוט יותר מביעא בכותחא דמצד קורבא אין בטענתו ממש ואיננו לא קרוב ולא ריח קרוב:
ובטענה שני' מצד ריעיו והאפטרופסים טוענים שאין רעים אלא אוהבו משמע שזה לא הי' בגדר אוהבו הנה אחוזת מרעהו תרגום אונקלס סיעת מרחמוהי וידוע מרחמוהי היינו אוהביו וריע המלך תרגום יונתן שושביני' ומייתי לי' רשב"ם פ' מי שמת קמ"ד ע"ב ע"כ כל שאינו ריע ואוהבו ממש כריע כאח לא מיקרי ריע והדין עם האפטרופסי' ולא מצינא להפוך בזכותי' במי שאין לו זכיות בדבר זה:
אודות דברי תי"ט ריש ב"ק אעתיק לו לשוני בחי' למס' ב"ק אשר זה לשוני שם דף ו' ע"א לאתוי' לחכה נירו בתי"ט הקשה לר' יהודה דמחייב טמון לאתוי' מאי ותי' לר"י אתי' לאתוי' כלים כמ"ש תוס' ד"ה אש לפטור בו וכו' הנה מ"ש לר' יהודה לחייב כלים הוא תמוה דהא לר"י בבור נמי חייב כלום ונ"ל ט"ס הוא וצ"ל לחייב אדם דאע"ג דבאש נמי פטור אדם היינו משום קים לי' בדרבא מני' כדפירש"י לקמן י' ע"א אבל מעיקור הדין חייב אדם ונפקא מני' אי תפס או לצאת י"ש דחייב וא"כ בנשרף עבד כנעני של חברו שעדיין לא מל ולא טבל לשם עבדות דלא שייך קים לי' בדרבא מני' וצריך לשלם ההפסד לחברו משא"כ בבור דפטור בו האדם:
אלא בלאה"נ דברי תי"ט תמוהים דשביק תי' הש"ס לחכה נירו וכן הקשה בס' משנת חכמים והנלע"ד דלר"י דמחייב אנזקי כלים בבור ואפי' כלים ישנים שאין דרכם להתקלקל בהבלא כמ"ש תוס' א"כ הרי בור מועד לאכול שאין ראוי' לה ולפמ"ש הרא"ש דנותני' להצד השוה כל דיני בור ממילא הוה ידעי' לחכה נירו באש מנזקי כלים ישנים בבור וקשה אהש"ס דמשני לאתוי' לחכה נירו וצ"ל דהש"ס משני כן למאי דקיי"ל כשמואל דבור לחבטה והוה הכל ראוי לבור אפי' כלים ישנים ואין הבור מועד לאכול שאינו ראוי' לה ואצטריך לאתוי' לחכה נירו והתי"ט רצה לתרץ אליבא דכ"ע אפי' לרב משו"ה תי' לאתוי' אדם עכ"ל בחידושיי ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום עש"ק כ"ח אד"ש תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |