רש"י/חגיגה/יב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(טקסט ראשוני וקטגוריה) |
(לע"נ מאב"ן זצ"ל. שיפורים קלים) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''להקדים שמים לארץ.''' דאי לא כתיב את הוה אמינא כאחת נבראו אלא שאי אפשר לקרות שני שמות כאחת להכי כתב את להקדים: | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''{{עוגן1|להקדים}} שמים לארץ.''' דאי לא כתיב את הוה אמינא כאחת נבראו אלא שאי אפשר לקרות שני שמות כאחת להכי כתב את להקדים: | |||
'''למי שאין דרכו להשכים והשכים.''' הכא נמי דקרא לשמים תחלה ה"ל ארץ אין דרכו להשכים ועוד שכל מעשה ארץ מתונים ומעשה שמים במהירות וזו השכימה עמה שנבראו כאחת לכך התחיל לספר מעשיה תחלה: | '''{{עוגן1|למי}} שאין דרכו להשכים והשכים.''' הכא נמי דקרא לשמים תחלה ה"ל ארץ אין דרכו להשכים ועוד שכל מעשה ארץ מתונים ומעשה שמים במהירות וזו השכימה עמה שנבראו כאחת לכך התחיל לספר מעשיה תחלה: | ||
'''יוצר הרים ובורא רוח.''' מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שההרים עומדין על הרוח: | '''{{עוגן1|יוצר}} הרים ובורא רוח.''' מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שההרים עומדין על הרוח: | ||
'''רוח סערה עושה דברו.''' דבר הרוח סערה עשאתו: | '''{{עוגן1|רוח}} סערה עושה דברו.''' דבר הרוח סערה עשאתו: | ||
'''ומתחת.''' כל היצירה: | '''{{עוגן1|ומתחת}}.''' כל היצירה: | ||
'''זרועות עולם.''' הסובלות אותו: | '''{{עוגן1|זרועות}} עולם.''' הסובלות אותו: | ||
'''נכנס שחרית.''' לתוך תיקו והאור נראה: | '''{{עוגן1|נכנס}} שחרית.''' לתוך תיקו והאור נראה: | ||
'''ויוצא ערבית.''' מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך וזהו חידושו למעשה בראשית בכל יום: | '''{{עוגן1|ויוצא}} ערבית.''' מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך וזהו חידושו למעשה בראשית בכל יום: | ||
'''כדוק.''' יריעה טייל"א בלעז אלמא יש שמים שאין משמשין אלא תשמיש יריעה פרוסה: | '''{{עוגן1|כדוק}}.''' יריעה טייל"א בלעז אלמא יש שמים שאין משמשין אלא תשמיש יריעה פרוסה: | ||
'''מעון.''' לשון מדור מקום שמלאכים דרין בו: | '''{{עוגן1|מעון}}.''' לשון מדור מקום שמלאכים דרין בו: | ||
'''וחשות.''' מפני כבודן של ישראל שמקלסין ביום: | '''{{עוגן1|וחשות}}.''' מפני כבודן של ישראל שמקלסין ביום: | ||
'''יומם יצוה ה' חסדו.''' יצוה למלאכים לשתוק כדי לעשות חסד לצריכים חסד והם התחתונים: | '''{{עוגן1|יומם}} יצוה ה' חסדו.''' יצוה למלאכים לשתוק כדי לעשות חסד לצריכים חסד והם התחתונים: | ||
'''ובלילה שירה עמי.''' ברקיע עם שיר שלי שקילסתי ביום: | '''{{עוגן1|ובלילה}} שירה עמי.''' ברקיע עם שיר שלי שקילסתי ביום{{הערה|בעבודה זרה {{ממ|[[רש"י/עבודה זרה/ג/ב#ובלילה|ג:]] ד"ה ובלילה}} פירש רש"י תיבת עמי, שאף דוד לא היה מנמנמם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות.}}: | ||
'''ומנלן.''' דמעון איקרי שמים: | '''{{עוגן1|ומנלן}}.''' דמעון איקרי שמים: | ||
'''מכון.''' לשון אוצר של פורעניות כמה דאת אמר נכונו ללצים שפטים | '''{{עוגן1|מכון}}.''' לשון אוצר של פורעניות כמה דאת אמר נכונו ללצים שפטים {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יט#כט|משלי יט]]}}: | ||
'''שבו אוצרות שלג כו'.''' כל אלה לפורעניות: | '''{{עוגן1|שבו}} אוצרות שלג כו'.''' כל אלה לפורעניות: | ||
'''עליית אגלים.''' לשון (עוגל) של מים | '''{{עוגן1|עליית}} אגלים.''' לשון ({{הערה|['''עוגה''' איתא לפנינו וע"ש ב[[רש"י/חולין/מא/א|רש"י]]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}עוגל) של מים {{ממ|[[בבלי/חולין/מא/א|חולין דף מא.]]}} ולשון אגלי טל {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לח#כח|איוב לח]]}} ולשון אגן הסהר {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז#ג|שיר השירים ז]]}} שמתחלפת ל' בנו"ן והם מים העומדים להלקות פירות: | ||
'''יפתח ה' לך את אוצרו הטוב.''' למדת שיש לו אוצר לפורענות: | '''{{עוגן1|יפתח}} ה' לך את אוצרו הטוב.''' למדת שיש לו אוצר לפורענות: | ||
'''לא יגורך רע.''' לא יגור אצלך: | '''{{עוגן1|לא}} יגורך רע.''' לא יגור אצלך: | ||
'''ורוחות ונשמות.''' חדא היא ויש מפרשין רוח היא הנשמה העשויה בדמות הגוף נשמה נשימה אליינ"א בלע"ז: | '''{{עוגן1|ורוחות}} ונשמות.''' חדא היא ויש מפרשין רוח היא הנשמה העשויה בדמות הגוף נשמה נשימה אליינ"א בלע"ז: | ||
'''מכון כסאך.''' והכסא בערבות הוא כדמסיק לקמן: | '''{{עוגן1|מכון}} כסאך.''' והכסא בערבות הוא כדמסיק לקמן: | ||
'''וילבש צדקה.''' למדת שעמו צדקה שרויה: | '''{{עוגן1|וילבש}} צדקה.''' למדת שעמו צדקה שרויה: | ||
'''ויקרא לו.''' קראה אצלו: | '''{{עוגן1|ויקרא}} לו.''' קראה אצלו: | ||
'''רוח מלפני.''' אלמא לפניו הם: | '''{{עוגן1|רוח}} מלפני.''' אלמא לפניו הם: | ||
'''גשם נדבות תניף אלהים וגו'.''' והאי קרא במתן תורה כתיב שיצתה נשמתן שנאמר נפשי יצאה בדברו | '''{{עוגן1|גשם}} נדבות תניף אלהים וגו'.''' והאי קרא במתן תורה כתיב שיצתה נשמתן שנאמר נפשי יצאה בדברו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ה#ו|שיר השירים ה]]}} והניף עליהן טל תחייתו שנאמר גשם נדבות תניף אלהים והאי קרא משתעי במתן תורה במזמור יקום אלהים יפוצו אויביו: | ||
{{שומר דף בבלי|בבתי}} | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־12:04, 16 ביוני 2021
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א טורי אבן רש"ש |
להקדים שמים לארץ. דאי לא כתיב את הוה אמינא כאחת נבראו אלא שאי אפשר לקרות שני שמות כאחת להכי כתב את להקדים:
למי שאין דרכו להשכים והשכים. הכא נמי דקרא לשמים תחלה ה"ל ארץ אין דרכו להשכים ועוד שכל מעשה ארץ מתונים ומעשה שמים במהירות וזו השכימה עמה שנבראו כאחת לכך התחיל לספר מעשיה תחלה:
יוצר הרים ובורא רוח. מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שההרים עומדין על הרוח:
רוח סערה עושה דברו. דבר הרוח סערה עשאתו:
ומתחת. כל היצירה:
זרועות עולם. הסובלות אותו:
נכנס שחרית. לתוך תיקו והאור נראה:
ויוצא ערבית. מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך וזהו חידושו למעשה בראשית בכל יום:
כדוק. יריעה טייל"א בלעז אלמא יש שמים שאין משמשין אלא תשמיש יריעה פרוסה:
מעון. לשון מדור מקום שמלאכים דרין בו:
וחשות. מפני כבודן של ישראל שמקלסין ביום:
יומם יצוה ה' חסדו. יצוה למלאכים לשתוק כדי לעשות חסד לצריכים חסד והם התחתונים:
ובלילה שירה עמי. ברקיע עם שיר שלי שקילסתי ביום[1]:
ומנלן. דמעון איקרי שמים:
מכון. לשון אוצר של פורעניות כמה דאת אמר נכונו ללצים שפטים (משלי יט):
שבו אוצרות שלג כו'. כל אלה לפורעניות:
עליית אגלים. לשון ([2]עוגל) של מים (חולין דף מא.) ולשון אגלי טל (איוב לח) ולשון אגן הסהר (שיר השירים ז) שמתחלפת ל' בנו"ן והם מים העומדים להלקות פירות:
יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. למדת שיש לו אוצר לפורענות:
לא יגורך רע. לא יגור אצלך:
ורוחות ונשמות. חדא היא ויש מפרשין רוח היא הנשמה העשויה בדמות הגוף נשמה נשימה אליינ"א בלע"ז:
מכון כסאך. והכסא בערבות הוא כדמסיק לקמן:
וילבש צדקה. למדת שעמו צדקה שרויה:
ויקרא לו. קראה אצלו:
רוח מלפני. אלמא לפניו הם:
גשם נדבות תניף אלהים וגו'. והאי קרא במתן תורה כתיב שיצתה נשמתן שנאמר נפשי יצאה בדברו (שיר השירים ה) והניף עליהן טל תחייתו שנאמר גשם נדבות תניף אלהים והאי קרא משתעי במתן תורה במזמור יקום אלהים יפוצו אויביו: