רש"י/חגיגה/יג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רש"ש |
בבתי גואי. ונהורא עמיה שרא:
במופלא ממך. במובדל ומופרש ממך שלא רצה הקב"ה לגלות לך:
לאותו רשע. נבוכדנצר:
עליו. לשון נקיה היא כלומר על עצמו ולא עלי:
רגלי החיות. עובי פרסותיהן:
קרסולי. אסתיורא שקורין קביליי"א בלעז:
שוק. הוא עצם הנמכר עם הרגל:
רכובי. הוא עצם הירך הסמוך לשוק ירך הוא עצם הקולית התקוע במתנים:
ראשי פרקים. ראשי פרשיות שבה:
שלבו דואג. ואינו מיקל את ראשו:
איכא דאמרי והוא שלבו דואג בקרבו. תרתי בעינן:
סתרי תורה. כגון מעשה המרכבה וספר יצירה ומעשה בראשית והיא ברייתא:
יועץ וחכם חרשים ונבון לחש. לקמן מפרש להו:
לא קשאי. לא זקנתי ובעינן לבו דואג:
מעשה המרכבה ומעשה בראשית. ברייתות הן:
כבשונו של עולם. סתרו של עולם כמו רישא בכבשא (חולין דף צג:) בהדי כבשי דרחמנא למה לך (ברכות דף י.}} ממני יצאו כבושין (מכות דף כג:):
תנינא עד ויאמר אלי בן אדם. כבר שנינו עד ויאמר אלי בן אדם עמוד על רגליך:
הן הן מעשה המרכבה. אם עד כאן שניתם הרבה שניתם ששני מקראות הללו שהן וארא כעין החשמל וגו' כמראה הקשת וגו' הם שהקפידו עליהם חכמים מלדורשם שהן מדברין בצורת שכינה ומראהו:
מיתיבי. גרסינן ולא גרסינן ומי הוי מעשה המרכבה עד הכא:
עד וארא. כעין החשמל ולא הוא בכלל:
עד החשמל. עד התיבה הזו והיא בכלל לידרש:
עד וארא מגמר גמרינן. כלומר הכי קאמר עד היכן מעשה מרכבה שנתנו לדרוש עד וארא או עד החשמל ומשם עד ויאמר הן הן מעשה מרכבה שהקפידו עליהן חכמים:
נגנז ספר יחזקאל. שיש בסופו דברים בקרבנות שסותרין דברי תורה:
גרבי שמן. להדליק:
והיה מבין בחשמל. לדרוש מהו: