שו"ת בית הלוי/א/מ: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

== א ==

בביצה דף ל"ד איתא תנן התם דרסה או שטרפה בכותל או שרצצתה בהמה ומפרכסת ושהתה מעל"ע ושחטה כשרה אר"א כו' וצריכה בדיקה בעי מיניה ר' ירמיה מר' זירא מהו לשוחטה ביו"ט מי מחזקינן רעותא ביו"ט או לא ולא איפשטא שם וכתב הר"ן דמסתברא דנקטינן לחומרא דהוי ספק דאורייתא ולחומרא אבל הרמב"ם בפרק יו"ד מה' יו"ט פסק לקולא וכן הוא דעת הרא"ש בביצה שם. והנה השאגת אריה בסי' ס"ד כתב לתרץ דעת הרמב"ם דאע"ג דלא איפשיטא הכא מ"מ יש לנו לפושטו מהא דבחולין דף נ"א קאמר ר"נ בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים ורצה רבא לסייעו מהא דתנן ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן ודחי הכא במאי עסקינן שהכריס ע"ג קרקע ופרש"י דהוי ננערה לעמוד והרי בחולין שם אמרינן עמדה צריכה בדיקה והרי אם נאמר דמחזקינן ריעותא ביו"ט אכתי הוי סייעתא לר"נ דאי יש בבית הרחם משום ריסוק איברים היאך מותר לשוחטו ביו"ט וטפי ה"ל להגמרא לומר הב"ע כגון שהלכה דשוב א"צ בדיקה כלל אלא מוכח דס"ל להסתמא דגמרא דגם היכא דצריך בדיקה מותר לשחטה ביו"ט יעו"ש: