חנוכת התורה/קכו: הבדלים בין גרסאות בדף

לא צריך הערה כיוון שכך זה כבר במקור
(לא צריך הערה כיוון שכך זה כבר במקור)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}
<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
=={{גופן|4|וילנא|'''קכו'''}}==
=={{גופן|4|וילנא|'''קכו'''}}==
שורה 7: שורה 5:
'''ברש"י''' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#לה|במדבר י לה]]}} בפסוק ויהי בנסוע וגו'. עשה לו סימנים מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורעניות לפורעניות וכו' כדאיתא בגמרא במסכת שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קטו/ב|קטו:]]}}. עד כאן. והנה באמת צריכים לתת טעם למהי הפסיק בין ב' פורעניות ומה בכך באם המה סמוכות. ותו נצרך לעשות מטעמים למה הפסיק דוקא עם פרשה זו ויהי בנסוע וגו' ובנוחה יאמר וגו'. ויש לבאר על פי מה דאיתא במדרש רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים שקשה גרים לישראל כספחת. והטעם כתבו התוס' במסכת קידושין {{ממ|[[תוספות/קידושין/עא/א|דף ע: ד"ה קשים גרים]] הנמשך לדף עא.}} לפי שאין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות המיוחסות בישראל וגר זה שמערב את עצמו עם ישראל גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
'''ברש"י''' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#לה|במדבר י לה]]}} בפסוק ויהי בנסוע וגו'. עשה לו סימנים מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורעניות לפורעניות וכו' כדאיתא בגמרא במסכת שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קטו/ב|קטו:]]}}. עד כאן. והנה באמת צריכים לתת טעם למהי הפסיק בין ב' פורעניות ומה בכך באם המה סמוכות. ותו נצרך לעשות מטעמים למה הפסיק דוקא עם פרשה זו ויהי בנסוע וגו' ובנוחה יאמר וגו'. ויש לבאר על פי מה דאיתא במדרש רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים שקשה גרים לישראל כספחת. והטעם כתבו התוס' במסכת קידושין {{ממ|[[תוספות/קידושין/עא/א|דף ע: ד"ה קשים גרים]] הנמשך לדף עא.}} לפי שאין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות המיוחסות בישראל וגר זה שמערב את עצמו עם ישראל גורם לשכינה שתסתלק מישראל.


אמנם במדרש בפ"ז איתא להיפך וזה לשון המדרש תנו רבנן ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל אין השכינה שורה אלא על שני אלפים ושני רבבות הרי שהיו ישראל כאן חסר אחד ובא גר זה והשלים נמצא גורם לשכינה שתשרה בישראל עד כאן. אם כן לפי זה מוכח מהאי קרא דבנוחה יאמר דראוי לקבל גרים דאדרבא הם גורמים שישרה שכינתו בישראל. והנה בפרשה שלמעלה הימנה כתיב ויאמר משה לחבב וגו' ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזוב אותנו וגו'. אם כן לא הניח את יתרו לשוב אל ארצו. והנה בתר הכי כתיב ויסעו מהר ה' וגו'. אם כן אי לא היה מפסיק בין ויסעו וגו' למתאוננים והיו סמוכין תרי פורעניות שבאו על ישראל אהדדי. הוה אמינא דמשום הכי היו השתי פורעניות על ישראל מחמת שקבלו את יתרו להתגייר ולא הטחו{{הערה|הניחו}} אותו לפרוש מהם ורע ירוע וגו' רעה אחר רעה על מקבלי גרים דגורמים שיסתלק השכינה מישראל כנזכר לעיל. ואם כן יהיה נשמע מכאן דין דאין ראוי לקבל גרים. לכך הפסיק הכתוב בפרשת ויהי בנסוע וגו' ובנוחה יאמר וגו' דמכאן ומוכח דראוי לקבל גרים דגר גורם שישרה את שכינתו בישראל ושפיר ראוי לקרב וגרים ולאו מהאי טעמא באו שתי הפורעניות:
אמנם במדרש בפ"ז איתא להיפך וזה לשון המדרש תנו רבנן ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל אין השכינה שורה אלא על שני אלפים ושני רבבות הרי שהיו ישראל כאן חסר אחד ובא גר זה והשלים נמצא גורם לשכינה שתשרה בישראל עד כאן. אם כן לפי זה מוכח מהאי קרא דבנוחה יאמר דראוי לקבל גרים דאדרבא הם גורמים שישרה שכינתו בישראל. והנה בפרשה שלמעלה הימנה כתיב ויאמר משה לחבב וגו' ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזוב אותנו וגו'. אם כן לא הניח את יתרו לשוב אל ארצו. והנה בתר הכי כתיב ויסעו מהר ה' וגו'. אם כן אי לא היה מפסיק בין ויסעו וגו' למתאוננים והיו סמוכין תרי פורעניות שבאו על ישראל אהדדי. הוה אמינא דמשום הכי היו השתי פורעניות על ישראל מחמת שקבלו את יתרו להתגייר ולא הניחו אותו לפרוש מהם ורע ירוע וגו' רעה אחר רעה על מקבלי גרים דגורמים שיסתלק השכינה מישראל כנזכר לעיל. ואם כן יהיה נשמע מכאן דין דאין ראוי לקבל גרים. לכך הפסיק הכתוב בפרשת ויהי בנסוע וגו' ובנוחה יאמר וגו' דמכאן ומוכח דראוי לקבל גרים דגר גורם שישרה את שכינתו בישראל ושפיר ראוי לקרב וגרים ולאו מהאי טעמא באו שתי הפורעניות:
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
{{שולי הגליון}}