13,564
עריכות
כ"ה בשער המלך. אולי אתה יודע מ''מ מדוייק?
(←דבר שיש לו מתירים שהפך לדבר שאין לו מתירים: כנדצ''ל) |
(כ"ה בשער המלך. אולי אתה יודע מ''מ מדוייק?) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ותמה השער המלך על דברי הרע"ב, דלאחר הביעור הרי אין לו מתירין, ואם כן אמאי אסור בכל שהוא. ומה השיב להם רבי שמעון, עדיין הקושיא במקומה עומדת, שכן שביעית אין לה מתירין ולא נתנו בה חכמים שיעור, אלא אסרו התערובת בכל שהוא. ומדוע קודם שביעית אינו אסור לעשות בהם סחורה אלא לכשיהא בהם בנותן טעם, ואם משום ש'איסור סחורה' אין לו מתירין, הרי גם אחר הביעור אין לו מתירין. | ותמה השער המלך על דברי הרע"ב, דלאחר הביעור הרי אין לו מתירין, ואם כן אמאי אסור בכל שהוא. ומה השיב להם רבי שמעון, עדיין הקושיא במקומה עומדת, שכן שביעית אין לה מתירין ולא נתנו בה חכמים שיעור, אלא אסרו התערובת בכל שהוא. ומדוע קודם שביעית אינו אסור לעשות בהם סחורה אלא לכשיהא בהם בנותן טעם, ואם משום ש'איסור סחורה' אין לו מתירין, הרי גם אחר הביעור אין לו מתירין. | ||
כדי ליישב את דעת הרע"ב מקדים השער המלך ומביא את דעת הרמב"ן בפירושו לתורה {{ממ| | כדי ליישב את דעת הרע"ב מקדים השער המלך ומביא את דעת הרמב"ן בפירושו לתורה {{ממ|פרשת בהר}} וזה לשונו: שביעית אינו לא מן הנשרפין ולא מן הנקברים, אלא כשהגיע זמן הביעור מפקירן על פתח ביתו, ואוכלין והולכין לעולם, ואם חזר וזכה בהם אוכל והולך עד שיכלו, וזו היא שביעית שאוסרת בכל שהוא לביעור, כמו שהוזכר בנדרים, מפני שיש לה היתר בביעור. אבל אם עכבם בביתו אחר הביעור כדי לאכלן, אסורים הם באכילה לגמרי, וזו היא שביעית שאוסרת בנותן טעם לאחר הביעור, שאין לה מתירין, ע"כ. היינו שהרמב"ן מפרש ששביעית קודם הביעור חשובה דבר שיש לו מתירין לפי שיכול לבערה ולהוציאה מביתו ולשוב ולאוכלה, משא"כ אחר הביעור אם השאירה בביתו ולא ביערה אזי נאסרו הפירות לעולם ואם נתערבו, הוי תערובת שאין לה מתירין ובטל בנותן טעם. | ||
עפ"ז ביאר השער המלך את דברי הרע"ב, שאין כוונת הרע"ב שאם התערובת נעשתה אחר הביעור שתאסור בכל שהוא, שהרי ודאי כיון שאחר הביעור אין לה מתירין, בטלה בנותן טעם. אלא כוונת הרע"ב שאם התערב בידו קודם הביעור, והגיע זמן הביעור ולא ביערו אלא עכבם בביתו אחר הביעור כדי לאוכלן, אזי נאסרים הם לאחר הביעור בכל שהוא – כיון שהיה לו מתירין בביעור והיה לו לבערם. [ומכל מקום מעיר השער המלך שאם כן מדוע הוצרך הרע"ב לפרש האופן ששביעית בטלה בנותן טעם, בנתערב קודם הביעור לענין איסור סחורה, ולא פירש אף בנתערב לאחר הביעור שאין לו מתירין ובטל בנותן טעם]. | עפ"ז ביאר השער המלך את דברי הרע"ב, שאין כוונת הרע"ב שאם התערובת נעשתה אחר הביעור שתאסור בכל שהוא, שהרי ודאי כיון שאחר הביעור אין לה מתירין, בטלה בנותן טעם. אלא כוונת הרע"ב שאם התערב בידו קודם הביעור, והגיע זמן הביעור ולא ביערו אלא עכבם בביתו אחר הביעור כדי לאוכלן, אזי נאסרים הם לאחר הביעור בכל שהוא – כיון שהיה לו מתירין בביעור והיה לו לבערם. [ומכל מקום מעיר השער המלך שאם כן מדוע הוצרך הרע"ב לפרש האופן ששביעית בטלה בנותן טעם, בנתערב קודם הביעור לענין איסור סחורה, ולא פירש אף בנתערב לאחר הביעור שאין לו מתירין ובטל בנותן טעם]. | ||