244
עריכות
←גדר הלאו
(יצירת דף עם התוכן "== גדר הלאו == בסנהדרין (ו:) ביארו ב' משמעויות בתיבת "תגורו", או מלשון פחד או מלשון אגירה, והיי...") |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
רבינו יונה בשערי תשובה (ש"ג לג) כתב על לאו זה: "הוזהרנו בזה להאמין שלא יקרנו נזק מצד משפט הצדק כאשר לא נכיר בו פנים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן. וזהו פירושו כי המשפט לאלהים הוא שלא יבואכם נזק בסיבתו". והוא מחודש מאד שהמצוה והאזהרה אינה עצם העוז והאומץ לעשות דין ברשעים, אלא האמונה שלא יקרה כלום וממילא מפני זה אין לו ממה לפחד. | רבינו יונה בשערי תשובה (ש"ג לג) כתב על לאו זה: "הוזהרנו בזה להאמין שלא יקרנו נזק מצד משפט הצדק כאשר לא נכיר בו פנים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן. וזהו פירושו כי המשפט לאלהים הוא שלא יבואכם נזק בסיבתו". והוא מחודש מאד שהמצוה והאזהרה אינה עצם העוז והאומץ לעשות דין ברשעים, אלא האמונה שלא יקרה כלום וממילא מפני זה אין לו ממה לפחד. | ||
== זמן האיסור == | |||
בסנהדרין שם ותוספתא (שם פ"א) ותנחומא (משפטים ז) מבואר שהוא רק משיודע להיכן הדין נוטה, ולא קודם לכן, ועמדו בזה בערוך לנר וחזון יחזקאל (שם ושם). ואולי מפני שקודם שמתחיל הדין ליכא למחייב של האיסור ולא התעוררה כלל המצוה דלא תגורו שנאמר בתורה דוקא בשעת ה"משפט". | |||
אמנם הרמב"ם כתב (סנהדרין ר"פ כב) שאם הוא ממונה לציבור חייב להכניס את עצמו לדין אפילו קודם התחלת דין. וכעין זה הביא הב"י (חו"מ שם) מתשובת הרשב"א (ח"ב שד"מ). והטעם כתב הב"ח דכל ענין הדין והמשפט הוא לקיום העולם, וכיון שאם ישתמט יחרב העולם, א"כ גם קודם שמיעת הטענות הוא כבר התחלת קיום העולם כלפי הממונה על כך מהציבור. | |||
וצ"ע אם הוא דוקא ממונה ע"י הציבור או גם מינוי שנעשה מאליו. | |||
== אם גם בפיקוח נפש == | == אם גם בפיקוח נפש == | ||
מהסיפרי משמע שהוא גם בפיקוח נפש, אבל רש"י בסנהדרין (ו:) פי' דבעל דין קשה היינו "בעל מריבה מטריח דיינין", ומדייק מזה הב"ח (חו"מ יב) שבמקום סכנה פטור. ומה שלהסיפרי אינו בכלל יהרג ואל יעבור, י"ל דבהני ההריגה אינה עצם קיום הלאו אלא ציווי נפרד של "ונקדשתי" או מסברא דמאי חזית, אבל קיום הלאו הוא במה שלא רוצח או נואף או עובד ע"ז, אכן בלא תגורו ההריגה הוא עצם קיום המצוה לעשותה אף בחשש מוות, לכן אינה נמנית בהדי הני תלתא דאינה מעניינם (סביב ליראיו מצוה רלו, מנחת צבי מצוה תטו). | מהסיפרי משמע שהוא גם בפיקוח נפש, אבל רש"י בסנהדרין (ו:) פי' דבעל דין קשה היינו "בעל מריבה מטריח דיינין", ומדייק מזה הב"ח (חו"מ יב) שבמקום סכנה פטור. ומה שלהסיפרי אינו בכלל יהרג ואל יעבור, י"ל דבהני ההריגה אינה עצם קיום הלאו אלא ציווי נפרד של "ונקדשתי" או מסברא דמאי חזית, אבל קיום הלאו הוא במה שלא רוצח או נואף או עובד ע"ז, אכן בלא תגורו ההריגה הוא עצם קיום המצוה לעשותה אף בחשש מוות, לכן אינה נמנית בהדי הני תלתא דאינה מעניינם (סביב ליראיו מצוה רלו, מנחת צבי מצוה תטו). | ||