שו"ת הרא"ש/ו/יג: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

שו"ת הרא"ש/ו/יג (עריכה)

גרסה מ־23:52, 27 בפברואר 2021

נוספו 121 בתים , 27 בפברואר 2021

מ

←‏top: סדר בתבניות הניווט

עמד בוט

בוטים

16,486

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-שאלה קהל שעשו אלמעונה על השטרות סך ידוע מכל מאה זהובים בין שיעשה שטר חוב עתה מחדש בין שיתן הע"א הרבית על השטר וישאר ביד היהודי כבתחלה בין שיזקוף עליו הרבית במלוה וחכרו כל זה לראובן ועתה תובע לשמעון ואומר לו אני חושדך שעשית שטרות על ע"א או נתפשרת עמהם בענין שנשאר השטר הא' בידך ואיני יודע כמה היו מאלו הכתבים והשבע לי שלא עשית יותר ממה שאמרת לי ואף על פי שאני טוען טענת שמא יש לך לישבע כמו שותף שנשבע על טענת שמא כי כבר נעשית שותף בעסק זה שאתה מתעסק עם הע"א כי יש לי חלק וזכות בו ועדיף טפי מבן בית שמשביעין אותו בטענת שמא ואף על פי שאינו נכנס ויוצא ברגליו אלא שמכניס לו פועלים ומוציא לו פועלים מכניס לו פירות ומוציא לו פירות והרי אף על פי שאין לו חלק במה שמתעסק עם בעל הבית אפילו הכי משביעו כל שכן שאשביע אותך בעסק זה שיש חלק ותועלת לשנינו.
+<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל ו - סימן יג'''</noinclude>
-תשובה נראה לי שאין בנדון זה דין שותפות כלל דכל שותפין הן שותפין בעיקר הממון אבל בנדון זה אין לו חלק בעיקר הממון אלא שהקהל הטילו מס על בעלי נכסים ובגוף הממון אין לו שום חלק ועוד השותף הוא משביע על ממון שהוא ידוע שהוא של שניהם והוא טוען שמא הרווחת בו יותר ממה שאתה אומר ואמרו חכמים ז"ל (שבועות מ"ח) שיכול להשביעו בטענת שמא דמורה היתרא ליטול מהריוח שכר טרחו אבל בנדון זה אינו שותף עמו אלא בחובות ושטרות שעשה על הע"א ולא בשאר ממון שיש לו ואינו יכול להשביעו בטענת שמא שיטעון שמא אני שותף עמך גם בשאר ממונך כי שמא עשית חובות ושטרות על ע"א יותר ממה שאמרת לי וכן בן בית משביעו על עיקר גוף הממון שידוע שנתעסק בו אבל להשביעו על ממון שאינו ידוע שיש לו שותפות בו בטענת שמא שיטעון אני שותף עמך גם בממונך לא מצינו שתקנו חכמים ז"ל שבועה בטענת שמא ועוד דלא עדיף זה החוכר הבא מכח הקהל מקהל עצמו כי מנהג הוא כשהקהל עושין תקנות כאלו מטילין חרם על כל הקהל לקיימם ואינן משביעין כל יחיד ויחיד אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
-<noinclude>{{שולי הגליון}}
+'''שאלה''' קהל שעשו אלמעונה על השטרות סך ידוע מכל מאה זהובים בין שיעשה שטר חוב עתה מחדש בין שיתן הע"א הרבית על השטר וישאר ביד היהודי כבתחלה בין שיזקוף עליו הרבית במלוה וחכרו כל זה לראובן ועתה תובע לשמעון ואומר לו אני חושדך שעשית שטרות על ע"א או נתפשרת עמהם בענין שנשאר השטר הא' בידך ואיני יודע כמה היו מאלו הכתבים והשבע לי שלא עשית יותר ממה שאמרת לי ואף על פי שאני טוען טענת שמא יש לך לישבע כמו שותף שנשבע על טענת שמא כי כבר נעשית שותף בעסק זה שאתה מתעסק עם הע"א כי יש לי חלק וזכות בו ועדיף טפי מבן בית שמשביעין אותו בטענת שמא ואף על פי שאינו נכנס ויוצא ברגליו אלא שמכניס לו פועלים ומוציא לו פועלים מכניס לו פירות ומוציא לו פירות והרי אף על פי שאין לו חלק במה שמתעסק עם בעל הבית אפילו הכי משביעו כל שכן שאשביע אותך בעסק זה שיש חלק ותועלת לשנינו.
+'''תשובה''' נראה לי שאין בנדון זה דין שותפות כלל דכל שותפין הן שותפין בעיקר הממון אבל בנדון זה אין לו חלק בעיקר הממון אלא שהקהל הטילו מס על בעלי נכסים ובגוף הממון אין לו שום חלק ועוד השותף הוא משביע על ממון שהוא ידוע שהוא של שניהם והוא טוען שמא הרווחת בו יותר ממה שאתה אומר ואמרו חכמים ז"ל (שבועות מ"ח) שיכול להשביעו בטענת שמא דמורה היתרא ליטול מהריוח שכר טרחו אבל בנדון זה אינו שותף עמו אלא בחובות ושטרות שעשה על הע"א ולא בשאר ממון שיש לו ואינו יכול להשביעו בטענת שמא שיטעון שמא אני שותף עמך גם בשאר ממונך כי שמא עשית חובות ושטרות על ע"א יותר ממה שאמרת לי וכן בן בית משביעו על עיקר גוף הממון שידוע שנתעסק בו אבל להשביעו על ממון שאינו ידוע שיש לו שותפות בו בטענת שמא שיטעון אני שותף עמך גם בממונך לא מצינו שתקנו חכמים ז"ל שבועה בטענת שמא ועוד דלא עדיף זה החוכר הבא מכח הקהל מקהל עצמו כי מנהג הוא כשהקהל עושין תקנות כאלו מטילין חרם על כל הקהל לקיימם ואינן משביעין כל יחיד ויחיד אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
-{{פורסם בנחלת הכלל}}
+<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
-{{ניווט כללי תחתון}}
+{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
-</noinclude>