דבר אברהם/ג/לא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 7 בתים ,  ביום שישי בשעה 15:26
אין תקציר עריכה
(שיפורים והוספות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|7||'''וזאת ליהודא'''}}
{{מרכז|{{גופן|7||'''וזאת ליהודא'''}}}}


{{כניסה משני צדדים|קונטרס הערות על ספרי "דבר אברהם" חלק ראשון מאחינו, הצעיר שבאחים, הרב הגאון הנעלה והמצוין, השלם ורב-כשרון מוהר"ר יהודא הכהן ז"ל שנקטף בדמי ימיו ביום כ' אדר שנת תר"ף, בחיותו כבן ט"ב שנח (נולד, במדומני, בשנת תרל"ח), ומנוחתו בבור בשאוולי מקום מגורו, במקום שחותנו הגאון הגדול ר' מאיר אטלס זצ"ל שימש ברבנות. נקבר על יד קבר חותנו הגאון ז"ל ועדת שאוולי חלקה לו כבוד והעמידה אהל אחד על קברי שניהם יחד. אחינו האהוב ז"ל צא השאיר אחריו, לראבון לבבנו, שום זכר, אף מרובי תוקתו לא בא דבר בדפוס, ואומר אציבה לו בזה יד ומצבת-זכרון בקונטרסו היחידי הזה שנמצא בידי.
{{כניסה משני צדדים|קונטרס הערות על ספרי "דבר אברהם" חלק ראשון מאחינו, הצעיר שבאחים, הרב הגאון הנעלה והמצוין, השלם ורב-כשרון מוהר"ר יהודא הכהן ז"ל שנקטף בדמי ימיו ביום כ' אדר שנת תר"ף, בחיותו כבן ט"ב שנח (נולד, במדומני, בשנת תרל"ח), ומנוחתו בבור בשאוולי מקום מגורו, במקום שחותנו הגאון הגדול ר' מאיר אטלס זצ"ל שימש ברבנות. נקבר על יד קבר חותנו הגאון ז"ל ועדת שאוולי חלקה לו כבוד והעמידה אהל אחד על קברי שניהם יחד. אחינו האהוב ז"ל צא השאיר אחריו, לראבון לבבנו, שום זכר, אף מרובי תוקתו לא בא דבר בדפוס, ואומר אציבה לו בזה יד ומצבת-זכרון בקונטרסו היחידי הזה שנמצא בידי.
שורה 20: שורה 20:
ובזה הנני אחיך הדו"ש ושלו' כב"ס שי' מהכח למכתבך מבשר שלומכם,
ובזה הנני אחיך הדו"ש ושלו' כב"ס שי' מהכח למכתבך מבשר שלומכם,


{{-}}{{יישור לשמאל|'''יהודא כהנא שפירא'''}}}}
{{-}}{{יישור לשמאל|'''יהודא כהנא שפירא'''}}}}{{-}}


'''בסי' א' אות י"ד''' בסופו הקשית שלדעת רבינו יונה ז"ל דהקנאת חכמים אינה מועילה אלא כשיבוא ליד הזוכה, וקודם שבא לידו הוא רק מופקע ומופקר מבעל הנכסים, א"כ מאי קס"ד בגמ' (ב"מ צ"ו ע"ב גבי בעית רמב"ח בעל בנכסי אשתו מי מעל) למימר שימעלו ב"ד משום שהם תקנו לו קנין זה, הלא הם רק הפקיעו והקנין עושה הבעל עצמו אח"ז כשיבוא לידו, ולמה ימעלו בי"ד. לדעתי אין בזה קושיא, דהפקעה לא שייכא בנכסי הקדש וכלא כלום היא, ורק הוצאה לרשות אחרת הוא דאיתא בהו ושעי"ז הם יוצאים לחולין. וא"כ לדעת ר"י קודם שיבואו מעות ההקדש ליד הבעל לא פעלה עליהם עדיין כלום תקנת החכמים, לעשותם מופקעים ומופקרים, עד שתאמר שבזכיית הבעל בבואם לידו לא שייטא עוד יד חכמים, אבל, להיפוך, רק אז בבואם לידו פועלת תק"ח לעשותם ברשותו ע"י קנינו ושפיר הוו הם ממש המוציאים מרשות הקדש לרשות אחרת.
'''בסי' א' אות י"ד''' בסופו הקשית שלדעת רבינו יונה ז"ל דהקנאת חכמים אינה מועילה אלא כשיבוא ליד הזוכה, וקודם שבא לידו הוא רק מופקע ומופקר מבעל הנכסים, א"כ מאי קס"ד בגמ' (ב"מ צ"ו ע"ב גבי בעית רמב"ח בעל בנכסי אשתו מי מעל) למימר שימעלו ב"ד משום שהם תקנו לו קנין זה, הלא הם רק הפקיעו והקנין עושה הבעל עצמו אח"ז כשיבוא לידו, ולמה ימעלו בי"ד. לדעתי אין בזה קושיא, דהפקעה לא שייכא בנכסי הקדש וכלא כלום היא, ורק הוצאה לרשות אחרת הוא דאיתא בהו ושעי"ז הם יוצאים לחולין. וא"כ לדעת ר"י קודם שיבואו מעות ההקדש ליד הבעל לא פעלה עליהם עדיין כלום תקנת החכמים, לעשותם מופקעים ומופקרים, עד שתאמר שבזכיית הבעל בבואם לידו לא שייטא עוד יד חכמים, אבל, להיפוך, רק אז בבואם לידו פועלת תק"ח לעשותם ברשותו ע"י קנינו ושפיר הוו הם ממש המוציאים מרשות הקדש לרשות אחרת.