חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

המשך הקלדה
(המשך הקלדה)
(המשך הקלדה)
שורה 393: שורה 393:
האכילה אשר באמצע וההגדה מלפני' והגדה מאחרי', ולמה עוד  
האכילה אשר באמצע וההגדה מלפני' והגדה מאחרי', ולמה עוד  
מקדימים את הלל למעריב כשאומרים אותו על הסדר.
מקדימים את הלל למעריב כשאומרים אותו על הסדר.
אבל איש הישראלי, שגם בכל השנה יש לו זמנים שנפשו
מתעוררת מתעלה ומסתכלת, והוא את מאורעות נפשו מרגיש אבל
בשכלו לא ידע מה הרגיש, ואחר ששב מן עלייתו ונח מן התלהבותו,
לא ישיג בדעתו מהו מהות המראה אשר ראה ירא והתענג כ"כ
ממנו, כי יכולה ורגילה נפשו להתעלות ולהעלות גם אותו למעלה
ממצבו ולהביט למעלה ממכסה העולם.
אז בהתקרב ימי הפסח, ימים שאינם בסוד ימות עולם הזה,
בהתקרב ימים שהם של אורה של שמחה ושירת גן עדן, כנשמה במרום
גם נפשו עתה אל הג"ע שואפת ואל הפסח משתוקקת. יום ויום
הוא מתקרב, גופו כבר מכין בפועל את צרכי וכשרות החג ונפשו
כבר מתחממת כנגד אורו המופיע מרחוק, וכבר הגיע אל בדיקת
חמץ דריכה הראשונה על מפתן החג. קדושינו ז"ל אמרו שחג
הפסח הוא בחי' אהבה, ואיש בלב אטום ישב ויחקור למצא טעם
וסברא למה דוקא אהבה, אבל הוא אינו צריך לחקור ולבקש רמזים,
בעליל מרגיש הוא בלבו את כל מצוות הפסח זהירותיו ודקדוקיו,
לא בלבד כמלך שגוזר על עבדיו, רק גם כאב החובק את בנו
הקטן, ומתוך חביבות ומתוך דברי אהבה ושידול אומר לו עשה
נא זאת וזאת, והבן בכל כחו רץ, עושה ומביט על אביו ואין דעתו
מתקררת בעשיותיו מן אהבה ויראת הכבוד, ומוסיף בעצמו דברים
במצות אביו, שמח עושה ומוסיף אהבה. בכל הכנות הפסח הוסיף
חומרות ודקדוקי דינים, מהרגשת נפשו את אהבת אבי' שבשמים
ואת עיני החמלה המביטות עליו ועל כל מעשיו. גם במקום
שמכניסין גם במקום שאין מכניסין בו חמץ, בכלם הוא בודק
ומחפש, רוצה הוא לכנוס גם כלו לחורים ולסדקים, קופץ הוא
על התנור, מכניע ודוחק עצמו אל תחת המטה, כי הלב עורג ודעתו
אינה מתקררת. ומעתה כמעט קשה לו כבר לדבר דברים שאינם מעניני
הפסח, להכין על הפסח, להגעיל הכלים, לקנות מה על פסח וכו',
זהו כל דבוריו ומחשבותיו ובכלו כבר שקוע הוא בהפסח, ומוסיף עתה
ללמוד דיני פסח, עניניו, רמזיו, רמזי הסדר וכו' וממהר לשכב
ולקום לשרוף החמץ ועל כלם לאפיות המצות מצוה. יש לו כבר
----
----
{{ביאורים}}
{{ביאורים}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}