עריכת הדף "שפת אמת/ברכות/ב/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
 
{{מרכז|{{גופן||5|'''דף ב' ע"א'''}}}}</noinclude>

במשנה '''מאימתי קורין כו' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן.''' י"ל משום דאסור לאכול קודם קריאת שמע ותפלה להכי קתני נכנסין כלומר רשאין לאכול [שנטהרו מטומאתן וכדקתני בברייתא משעה שהכהנים מטוהרים לאכול] וכמ"ש מהרש"א לקמן {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ב/ב|ע"ב בתוס' ד"ה משעה]]}} ע"ש ולא כמו שנסתפק ה[[צל"ח/{{כאן}}#|צל"ח]] לומר דהכהנים יהיו רשאין לאכול תרומה קודם קריאת שמע ותפלה כיון שאכילת תרומה מצוה היא ולדבריו שבתות וימים טובים ג"כ נימא הכי כיון דאיכא מצוה באכילתן [ובב"י או"ח {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רסז#|סי' רס"ז]]}} וכן במג"א שם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רסז#ב|ס"ק ב']]}} מבואר דגם בע"ש אסור לאכול קודם קריאת שמע ע"ש{{הערה|בסוף שפת אמת למסכתין, נדפסו בזה דברי הג"מ יעקב מאיר בידרמן זצללה"ה. אלו דבריו:

{{מרכז|{{גופן|4||'''שלא להניח הגליון חלק הנני למלאות מחידושי, הנוגע לדברי כ"ק מו"ח רבינו המחבר זצ"ל בריש ברכות:'''}}}}

'''מ"ש''' להכריע דלא כמ"ש הצל"ח דכהנים מותרים באכילת תרומה קודם ק"ש. דלכאורה י"ל למאי דמשמע מדברי התוס' לקמן {{ממ|[[תוספות/ברכות/ד/ב|ד:]]}} דבק"ש לא אסרו לאכול אלא משהגיע הזמן ולא קודם וכמ"ש הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/רלה#ג|סי' רל"ה ס"ק ג']]}} בכוונתם. א"כ באכילת תרומה שהוא מצוה וקי"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה נמצא דבשעת אכילת התרומה עדיין פטור מקריאת שמע למה לא יהיו רשאין לאכול כיון דהשתא לא רמי עלייהו חיוב ק"ש הוי כאילו לא הגיע הזמן. אך ז"א כיון דבשעת צאת הכוכבים הגיע זמן קריאת שמע ואכילת התרומה חייב להקדים קריאת שמע שהוא תדיר לאכילת תרומה שאינה אלא מצוי ולא תדיר כדאיתא בזבחים {{ממ|[[בבלי זבחים/צא/א|צא.]]}} וכמ"ש השאג"א {{ממ|[[שאגת אריה/כא|סי' כ"א]]}} לענין ק"ש ובהמ"ז ע"ש. אולם עדיין י"ל כיון דתרומה קדש ואכילתה הוא כעבודה כדאי' בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/עב/ב|עב:]]}} א"כ י"ל דמקודש קודם. אך שם בזבחים הוי איבעיא דלא אפשיטא ול"מ למ"ש הרע"ב בזבחים {{ממ|[[רע"ב/זבחים/י#ו|פ"י מ"ו]]}} דתדיר קודם למקודש ודאי ק"ש קדים אלא אפי' למ"ש הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ט#ב|פ"ט מהל' תמידין ומוספין ה"ב]]}} דאיזו שירצה יקדים ג"כ ק"ש קודם כיו דרשות בידו להקדים איזו שירצה שוב אינו רשאי להקדים אכילת התרומה מאחר שיש לחוש לביטול מצות הק"ש לגמרי וז"ב. ובזה יש ליישב מה שהקשה הבעל המאור לפי' רש"י דהא דבעי בגמ' בפי' ובא השמש דילמא ביאת אורו הוא היינו שיאור היום אמאי מהדרי במערבא למיפשט מברייתא למה לא פשטו הכי ממתניתין דודאי זמן ק"ש דערבית אינו משיאור היום. וכן הקשה המהרש"א ע"ד התוס' ע"ש. ולהנ"ל י"ל דהנה המפרשים הקשו מנ"ל דבמתני' מיירי במחוסרי כפרה וש"מ דכפרה לא מעכבא דילמא מיירי בטמאים שא"צ כפרה. ותירצו דא"כ מאי קמ"ל בהא דקתני משעה שהכהנים כו'. ולכאורה קשה דהא י"ל דמיירי באינו מחוסר כפרה ומתני' קמ"ל דתרומה מותר לאכול קודם קריאת שמע כנ"ל.

אך לפמ"ש דבאמת אין להתיר כיון שיש לפניו מצות ק"ש שהיא תדיר ליכא למימר כנ"ל. א"כ היינו דוקא לתלמודא דידן אבל למאי דאי' בירושלמי ביומא {{ממ|[[ירושלמי/יומא/ז/ב|פ"ז ה"ב]]}} בפלוגתא דר"א ורע"ק. דר"א ס"ל תדיר ומקודש מקודש קודם וכן הוא בירושלמי בנזיר {{ממ|[[ירושלמי/נזיר/ז/א|פ"ז ה"א]]}} טעמא דר"א בכ"ג ונזיר דיטמא כ"ג ואל יטמא נזיר ע"ש. שפיר י"ל במתני' דמסיים דברי ר"א דמיירי באינו מחו"כ וקמ"ל היתר אכילת תרומה קודם ק"ש כיון דלדידי' מקודש קודם עדיין אין עליו חיוב קריאת שמע וכאילו לא הגיע הזמן דמי כנ"ל. משו"ה בני מערבא לטעמייהו לא מצי למיפשט ממתני' ולהכי פשטו מברייתא דקתני וחכמים אומרים משעה כו' דפליגי עלי' דר"א וס"ל דתדיר ומקודש תדיר קודם וכמבואר בירושלמי דב"ש וב"ה פליגי בהא ע"ש. ושוב ליכא למימר כנ"ל וע"כ דמיירי במחו"כ וקמ"ל דכפרה לא מעכבא וא"ש היטב:

'''אבל''' לפמ"ש הצל"ח להתיר לאכול תרומה משום דבמקום מצוה לא גזרו. שוב קשה כנ"ל, די"ל דמתני' מיירי באינו מחוסר כפרה וקמ"ל דבמקום מצוה לא אסרו לאכול קודם ק"ש. ואין לומר דא"כ הומ"ל משעה שבנ"א נכנסים לאכול פתן בע"ש דהוי נמי מצוה. דהא בנ"א וכהן לאו חד שיעורא הוא כדמוכח מפלוגתא דר"מ וחכמים. וא"כ ע"כ מוכח כדברי המהרש"א. וגם לפמ"ש ח"ז אדומו"ר זצ"ל בחידושי הרי"מ דתרומה שאני שהיא עבודה וקמ"ל ג"כ דרשאי לאכול קודם ק"ש ע"ש. ג"כ קשה כנ"ל ודוק:}}. 

גם לא ס"ל למהרש"א לחלק כמ"ש ב[[חידושי הרי"מ/{{כאן}}#|חי' הרי"מ]] דאכילת תרומה שאני משום דחשיב עבודה כעבודת המקדש]. אכן ב[[תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/א#א|תוס' רעק"א]] ז"ל במשניות הקשה על דברי המהרש"א דלמא לאכול דמתניתין היינו טעימה ורצה להוכיח מדבריו דלא כמ"ש המג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רלה#ד|סי' רל"ה ס"ק ד']]}} להוכיח מדברי התוס' דלקמן {{ממ|[[תוספות/ברכות/ד/ב#וקורא|ד: ד"ה וקורא]]}} דדוקא סעודה אסור אבל טעימה שרי ע"ש.

אבל בתוס' נראה עיקר כדעת המג"א ע"ש [וכן הט"ז שם {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/רלה#ג|ס"ק ג']]}} התיר טעימה] ומה שהקשה דאי כוונת התוס' לאסור רק קביעות סעודה מתניתין היא [[משנה/שבת/א#|פ"א דשבת]]. תימא על הגאון דהא מתני' דמפסיקין לקריאת שמע י"ל דקאי אחברים שעוסקין בתורה ע"ש בגמ' ובפי' ה[[רע"ב/שבת/א#|רע"ב]]. [ובפיה"מ להרמב"ם [[פירוש המשנה לרמב"ם/שבת/א#|שם]] וא"כ י"ל דבקריאת שמע לא גזרו באכילה כמ"ש הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/רלה#ג|סי' רל"ה ס"ק ג']]}} משום דרגיל לקרות קריאת שמע קודם שכיבה או כמ"ש ה[[פני יהושע/{{כאן}}#|פני יהושע]] משום דעיקר מצות קריאת שמע בתורה קודם שכיבה מדכתיב ובשכבך ע"ש משא"כ בתורה דמיירי בדליכא שהות אח"כ לקרוא קריאת שמע כמ"ש הר"ן שם].

אכן קושיתו על המהרש"א נראה לתרץ דלשון לאכול לא משמע טעימה גם בתרומתן משמע עיקר התרומה דאורייתא דהיינו תרומת דגן א"כ אכילה דידי' אסור מיהו למ"ש בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רלב#ג|סי' רל"ב סעי' ג']]}} ובמג"א שם דכביצה נקרא טעימה אף בפת א"כ שייך בי' לשון לאכול וא"כ יפה הקשה וי"ל דכזית פת באמת ס"ל לתוס' דאסור וכן משמע קצת לשון קיצור פסקי תוס' שם דאסור לאכול תחילת סעודה וכזית פת הוי תחילת סעודה אבל אכילת פירות דאפי' הרבה נקרא טעימה [כמ"ש בשו"ע שם] ולא הוי התחלת סעודה י"ל דמותר אבל במג"א משמע דלא נחית לחלק בהכי:


שם '''עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר"א כו'.''' לר"א וודאי נראה דקורא אח"כ כדין קריאת שמע של שחרית דתנן במשנה לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|ט:]]}} הקורא מכאן ואילך לא הפסיד. וגם הברכות לא הפסיד כדאי' שם {{ממ|[[בבלי/ברכות/י/ב|י:]]}} בגמ'.

אכן בדעת החכמים פירשו ב[[רבנו יונה/ברכות/?|תר"י]] דלאחר חצות אינו קורא כלל ואע"ג דמדאורייתא זמנה כל הלילה חכמים עשו גדר וסיג לעקור דבר מה"ת כמו בשופר ובלולב בשבת ע"ש.

{{הג"ה|'''*) כן''' הקשה הפני יהושע [[פני יהושע/{{כאן}}#|כאן]] והשאג"א {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סי' ד']]}} אך אי משום הא לא אריא שכן מצינו במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/מד/א|מ"ד]]}} לס"ד דר"ח דאם אין לו תפלין של יד ושל ראש אע"ג דאין מעכבין זא"ז לא יניח כלום משום גזירה שמא יפשע וכן בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/יד/ב|יד:]]}} דאין מסככין בנסרים משום גזירת תקרה אפי' אין לו סכך כשר ודוקא בשעת הסכנה התירו כדי שלא תשתכח תורת סוכה כמ"ש הריטב"א [[ריטב"א/סוכה/יד/ב|שם]].

אך במג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרכט#כב|סי' תרכ"ט ס"ק כ"ב]]}} לא משמע כן ע"ש. ויותר יש לתמוה ע"ד הר"י מהא דלקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} דאמרי' רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים כו' להרחיק את האדם מן העבירה. ולדברי הר"י מאי נפ"מ כיון דמ"מ לרבנן אפי' בדיעבד לא יקרא אחר חצות שוב הלכה כרבים. אך למ"ש הש"ך ביו"ד {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/רמב#|סי' רמ"ב]]}} בהוראת או"ה דבדרבנן אמרי' כדאי הוא היחיד לסמוך עליו בשעת הדחק ולא בדאורייתא א"כ שפיר אמרי דאי לא פליגי בדאורייתא יכולין לסמוך אדרבן גמליאל בשעת הדחק כיון דאנוסין הוי. גם י"ל דבמקום אונס מודים רבנן לר"ג דקורא. אך לפמ"ש הרשב"א לקמן {{ממ|[[רשב"א/ברכות/ט/א|ט.]]}} שעברו בפשיעה שוב קשה כנ"ל וצ"ע:}}
ותמוה דלא דמי לשופר ולולב דחששו לחילול שבת ומצות שופר ולולב אינו דוחה שבת אבל הכא לא שייך לומר דמשום חשש שיבטל פעם אחרת מצות קריאת שמע יאמרו חכמים שיבטל עכשיו המצוה דאורייתא לכתחילה '''*)''' וגם אין סברא לומר דלר"א דס"ל דמה"ת זמנה עד סוף אשמורה הראשונה יקרא קריאת שמע כל הלילה אם לא קרא מקודם. ולחכמים דס"ל דזמן קריאת שמע מה"ת כל הלילה לא יקרא אחר חצות.

לכן נראה יותר כדעת הפוסקים דגם לחכמים קורא כל הלילה כאדם הקורא בתורה וגם לא הפסיד הברכות אלא דלכתחלה חייבוהו לקרות קודם חצות. וכן משמעות הברייתא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}} חכמים עשו סייג שלא יאמר אדם אוכל קימעא ואשתה קימעא כו' דדוקא לכתחילה חייבוהו שלא לאחר כנ"ל. ומה שמיאן הר"י לפרש כן משום דהוי קשיא לי' דלכתחלה מסתמא גם ר"ג אית לי' האי סייג ועוד דהא קיי"ל כר"ג וקיי"ל דאסור לאכול ולישן כשהגיע זמן קריאת שמע ולכן פי' דפליגי לענין דיעבד. אבל אין זה מוכרח די"ל דר"ג פרושי קמפרש דת"ק הוי שמיע לי' דחכמים אמרו עד חצות ואתי ר"ג ומפרש דעד חצות דקאמרו לסייג היא. וגם הוא ס"ל הכי וליכא שלש מחלוקת, והלכה כר"ג דקאמר בגמ' לאפוקי מר"א היא. או י"ל דת"ק ור"ג פליגי בדברי החכמים וע"ז אמרו הלכה כר"ג כנ"ל:


שם '''אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות.''' לפמ"ש לעיל דלר"א ג"כ הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות א"כ משמע דמ"מ חיובא ליכא לדידיה. ומינה נלמד ג"כ לקריאת שמע של שחרית לדידן דזמנה עד ג' שעות דמכאן ואילך אינו מחויב לקרות וכן משמע באמת לשון המשנה דלקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|ט:]]}} הקורא מכאן ואילך לא הפסיד דחיובא ליכא וכדקתני כאדם הקורא בתורה. ולכן אמר להם ר"ג לבניו דלא קיי"ל כר"א וחייבין אתם לקרות. והיינו דקתני שבאו מבית המשתה שהי' קשה להם הקריאה ואם לא היו חייבין לא היו קורין כנ"ל. אבל צ"ע בפוסקים בקריאת שמע של שחרית אם לא קרא עד אחר שלש שעות אי אין עליו חיוב:


'''בתוס' ד"ה מאימתי כו'. וגם ראי' מדרב הוי מצלי כו'.''' לכאורה קשה הא רב ס"ל כר' יהודה דמפלג המנחה לילה היא א"כ אכתי אין ראי' מכאן לדידן [דנוהגין להתפלל תפלת מנחה אפי' אחר פלג המנחה כרבנן].

לכן נראה לפרש דהר"י לא ס"ל כלל כר"ת ומחלק בין תפלה לקריאת שמע דאף לר"י דמפלג המנחה ואילך אינו זמן תפלת מנחה מ"מ לאו לילה היא לקריאת שמע א"כ הוכיח שפיר. אכן ה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}#|מהרש"א ז"ל]] הכריע דראי' זו קאי על דברי ר"ת כמ"ש ברא"ש {{ממ|}} וכן הוא בלשון [[רשב"א/{{כאן}}#|חי' הרשב"א]] ולפ"ז לק"מ:


'''בא"ד. אומר ר"ת שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפלתם כו'.''' פשוט נראה דקאי על תפלת המנחה. אך במעדני יו"ט {{ממ|}} הקשה דלפ"ז קשה להבין ס"ד דירושלמי {{ממ|}} ע"ש ולכן פי' על תפלת ערבית ע"ש שנדחק. וב[[רשב"א/{{כאן}}|חי' הרשב"א]] משמע בהדיא דקאי על תפלת המנחה אבל לא נראה כן בירושלמי ע"ש [אכן בפני יהושע בחלק רביעי בקונטרס אחרון חולק ע"ד המעדני יו"ט הנ"ל והכריע דקאי על תפלת המנחה ע"ש. וכדבריו מבואר בחי' הראבי"ה {{ממ|}} ובסמ"ג {{ממ|חלק עשין [[סמ"ג/עשין/יח|סי' י"ח]]}} ע"ש. אולם בשבלי הלקט הלכות תפלה {{ממ|[[שבלי הלקט/תפילה/מח|סי' מ"ח]]}} מבואר כפי' המעדני יו"ט]:


'''בד"ה מברך כו'. ודוקא בביהכנ"ס שלהם כו'.''' בסוה"ד '''אלא בלילה.''' כמדומה דלשון זה ט"ס הוא דהא וודאי בקריאת שמע דלילה איירינן הכא. וצ"ל בדוחק שהיו נוהגין בזמניהן להיות קורין קריאת שמע דלילה בעוד היום קצת. אך בל"ז אין מובן למה להו להוסיף זה ומנ"ל דבלילה גם האידנא צריכין להמתין. [ולקמן {{ממ|[[תוספות/ברכות/ו/א#המתפלל|ו.]]}} בתוס' ד"ה המתפלל משמע דדוקא בביהכנ"ס שלהם צריך להמתין בלילה וכן כתב בתר"י בשם הר"ח ע"ד הרי"ף דמיירי בתפלת ערבית ע"ש.

אך ב[[טור/אורח חיים/צ#|טור]] ושולחן ערוך או"ח {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/צ#|סי' צ']]}} מבואר דבלילה צריך להמתין גם בביהכנ"ס שלנו כמ"ש התוס' כאן]:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>