עריכת הדף "שואל ומשיב/ד/ב/קנד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הנה''' נשלח לי קונטרס מהרב הנ"ל בש"ק חיי על אודות החקירה: העוברים אקיינוס המזרחי איך ישמור את השבת. והאריך בזה בקונטרס הנ"ל.

'''ותמהתי''' וכי זה חדש הוא, הא כבר נודע מ"ש הרז"ה ריש ראש־השנה שאין היום והלילה שוים כאחת בכל המקומות ויש חילוק בין שוכני ירושלים וא"י ובין שוכני קצה המערב בשש שעות ולשוכני קצה מזרח בח"י שעות וא"כ מה יעשו ביום השבת. והמחבר כתב שלהאזרחים שם אין כאן שום חשש אבל על האורחים עיקר החשש שהם מונים ממקום אשר באו ויבאו שם ביום שהוא חול אליהם או להיפך. אבל בשו"ת רדב"ז [[שו"ת רדב"ז/א/עו|ח"א סי' ע"ו]] האריך בזה וכתב כי השבת נמסר לכל ישראל שימנה ששת ימים וביום השביעי ישבות. ע"ש שהביא ראיות לזה. אמנם אכתי לא נתיישב מה יעשה האורח שבא ממקום אחר לשם האם ימנה ביום שהוא שביעי אצלו או שימנה עמהם.

אבל באמת הפרשת דרכים בדרך עצב [[פרשת דרכים/כג|דרוש כ"ג]] הביא המדרש שאמר אפילו בשבת של חול ופירש שאף שאותו שבת הוא חול אפ"ה כל ששם הוא שבת יהיה שובת שם. ואני פירשתי בזה מ"ש מועדי ד' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת היא לד' בכל מושבותיכם והדבר יפלא כמ"ש רש"י שם וכי מה ענין שבת לכאן שמתחיל במועדות. ופירשתי דהנה במועדים ג"כ יקשה זאת שבמקום אחד הוא יו"ט ובמקום אחד יתאחר אבל באמת זה ודאי ל"ק דהרי דרשו אתם אפילו מוטעים אתם אפילו שוגגין וא"כ לא גרע מה שיש הבדל בין המקומות מאילו טעו ועשו יו"ט בטעות וז"ש מועדי ד' אשר תקראו אותם דהיינו אתם אפילו מוטעים אלה הם מועדי אך זה ביו"ט אבל השבת הא קביעא וקיימא ומה נעשה בשבת וע"ז אמר ששת ימים תעשה מלאכה ויום השביעי שבת בכל מושבותיכם היינו לפי המקומות שיהיו שם אף שאינו שבת לפי האמת והיינו שבת של חול. ובזה מתיישב מה שתקנו אנשי כנה"ג ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג עם מקדשי שביעי והוא תימא דהא שבת קדושה וקביעא וקיימא וישראל לא מקדשי לשבת ולפמ"ש באמת גם ישראל מקדשי השבת אף שאינו שבת באמת.

ולפ"ז נראה לי דבכ"מ שיבא הרי יום זה בקדושת שבת עליו באותו מקום לאזרחים היושבים שם וא"כ גם האורח הבא ממרחק קדושת שבת עליו וישבות ביום השבת שהוא אצלם ואחר כך כשיסע משם הלא האיש יחזור למקומו בכ"מ שיהי' שבת שם זה שבת גם להאורח וכשישוב לביתו יעשה שבת כפי מקומו.

וזה לפענ"ד מה שאמר ר' אליעזר משבח אני את העצלנים שאין יוצאין מבתיהן ברגל שנאמר ושמחת אתה וביתך והיינו שלפעמים יש מרחק יום או יומים ממקומו לעיר שרבו שם א"כ היו"ט מרוחק והוא אינו משמח את יו"ט בשוה עם אנשי ביתו אשתו והילדים שהם חנו ביום אחר ממה שהוא שם וע"כ אמר שאף שהתורה אמרה שבכ"מ לפי המקום שהוא הוא יו"ט אבל אינו שוה בזה לאנשי ביתו ולכך א"י לצאת מביתו לרבו ובסוכה דף כ"ז מחלק בין אתי ביומא או לא והיינו דכל שהוא ביום אחר אין הבדל בינו לבין אנשי ביתו.

ובזה מיושב הא דהשמיטו הרמב"ם והפוסקים הך דר' יצחק דחייב לקבל פני רבו ברגל והחילוק בין אזיל ואתי ביומא ועיין שו"ת נודע־ביהודה [[נודע ביהודה/תניינא/אורח חיים/לב#|מהד"ת חלק או"ח סי' ל"ב]] ועיין בחבורי יד שאול [[יד שאול/יורה דעה/רמב|סי' רמ"ב]]. ולפמ"ש אתי שפיר דכל החילוק היה בזמן שקדשו עפ"י ראיה והי' כל מקום עושים החג לפי המקום אבל לדידן דמקדשין עפ"י ראיה א"כ שומרי' כל המקומות שוים ואף שהימים אינם שוים הא גם בשבת אינו שוה והתורה אמרה שכ"א ישבות לפי מקומו ודוק.

ועכ"פ זה נראה לי ברור דכל מקום שהוא בא שם שם ישבות דקדושת שבת במקום הזה. וזה לדעתי מה שאמרו דגוי ששבת ואמרו אפילו בשני בשבת והמהרש"א נדחק למה פרט דוקא שני בשבת ולפמ"ש יש לומר דלפעמים יש יום אחד הבדל בין השבת האמת להשבת שבכל מקום וא"כ גוי ששבת אף בשני בשבת כיון שיוכל להיות ששם הוא שבת ואסור לו לשבות ודוק ומה שהאריך בענין עבור השנים יעיין בצל"ח מ"ש בזה סוף ברכות {{ממ|[[צל"ח/ברכות/סג/ב#וכל|סג: ד"ה וכל כך]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>