עריכת הדף "רש"י/עמוס/ו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''נקובי ראשית הגוים.''' לכם היו קוראים גוי המשובח שבעכו"ם:

'''ובאו להם בית ישראל.''' הם בחרו במשפטיהם ובאו לכללם:

==ב==
'''עברו כלנה וראו.''' למה מאסתם בתורתי לדבק בחוקות עכו"ם עברו וראו בעכו"ם החשובים אם טובים הם מן הממלכות האלה שבשומרון ושבירושלים:

'''כלנה.''' בבל:

'''חמת.''' אנטוכיא:

'''גת פלשתים.''' חשובה שבחמשת סרניהם שהיא קרויה מתג האמה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ח#א|שמואל ב, ח א]]}} על שם שרודה את כולם והיא אם המלכות:

'''אם רב גבולם מגבולכם.''' ומה מצאתם בי עול:

==ג==
'''המנדים ליום רע.''' אתם מנידים עצמיכם ליום רע:

'''ותגישון.''' עצמיכם לשבת בגלות אשר יחמס אתכם שנאמר בו מחמס אחיך יעקב {{ממ|עובדי' א}} זה מדרשו של רבי שמשון זצ"ל, ד"א '''המנדים ליום רע''' המבזים על נבואת ימי רע שהנביאים מתנבאים להם. '''ותגישון שבת חמס.''' זהו כמו שאמר ישעיה הוי מגיעי בית בבית ותגישון שבת בתוכם זו אצל זו על ידי חמס:

==ד==
'''וסרוחים על ערשותם.''' משתטחין ומאריכין עצמם על ערסותם ורבותינו פי' מחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחין ערסותיהן בשכבת זרע שאינה שלהם:

'''כרים.''' כבשים:

'''מרבק.''' מקום כנוס העגלים ובלע"ז קופל"א:

==ה==
'''הפורטים על פי הנבל.''' מנחם חברו עם ופרט כרמך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ט#|ויקרא ט]]}} ורואה אני את דבריו שהמשורר על פי כלי זמר מחתך את הדבור בפרוטרוט הכל לפי נעימות קול הכלי להגביה ולהנמיך:

'''כדויד חשבו להם וגו'.''' חשבו כלי שיר שלהם ככלי שיר של דוד שהם לשמים ואלו להתענג:

==ו==
'''השותים במזרקי יין.''' יש מרבותינו שאומרים במסכת שבת שהיו זורקין כוסותיהן זה לזה וי"מ על שם כלי שהיו לו שתי פיות והוא ארוך ושותה זה מכאן וזה מכאן הוא נזרק מפיו אל פיו:

'''וראשית שמנים.''' מובחר שבשמנים והוא אפרסמון:

'''ולא נחלו.''' לשון חולי:

'''על שבר יוסף.''' ששמעו מפי הנביאים שעתיד לבא עליהם:

==ז==
'''וסר מרזח סרוחים.''' ויבטלון משתאות המגודלים וגסי הרוח מרזחות לשון משתאות בסיפרי בפרשת וישב ישראל בשיטים מצאתי וחזרו לעשות להם מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים:

==ח==
'''בנפשו.''' מדעת וכוונה:

'''מתאב.''' כמו מתעב וכן תירגם יונתן מנבל אנא ית בית מקדש' רבותיה דיעקב שהמקדש נקרא גאון עוזם שנאמר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כד#|יחזקאל כד]]}}:

'''עיר ומלואה.''' ירושלים ויושביה:

==ט==
'''אם יותרו.''' מן הדבר והחרב '''בבית אחד ומתו.''' שישרפו האויבים את הבית עליהם בלכדם את העיר:

==י==
'''ונשאו דודו ומסרפו.''' קרובו ואוהבו המציל את עצמותיו מן השריפה כן תרגום יונתן ויטיליניה קריביה מיקידא:

'''ואמר.''' המוציא מן השריפה '''לאשר בירכתי הבית''' לחבירו שהלך לבדוק בתוך הבית:

'''העוד עמך.''' אדם חי זולתך שנמלט מן החבואים:

'''ואמר אפס.''' אין חי אלא מתים ואמר זה אליו הס את הפגרים ואמר הס השלך וסלק הכל כי זאת להם על אשר לא רצו להזכיר בשם ה' כן ת"י:

==יא==
'''רסיסים.''' שיהא מרוסס לבקיעות דקות:

'''בקיעים.''' גדולים מרסיסים לפי חשיבותו תהי מכתו כן תרגום יונתן וימחי מלכו רבא מחא תקיפא ומלכו זעירא מחא חלשא:

==יב==
'''הירוצון בסלע סוסים.''' כלום יעמדו במרוצתם בשנותם סדורו של עולם:

'''אם יחרוש.''' אדם '''בבקרים.''' בסלע שאתם סבורים לשנות דרך הטובה ותתקיימו ותצליחו:

==יג==
'''ללא דבר.''' על גדולתם ועושרם שאינו כלום שלא יתקיים:

'''קרנים.''' חוזק וגבורה לנגח בקרנים עניים ואביונים:

==יד==
'''מלבא חמת.''' שהוא במקצוע צפונית מערבית של ארץ ישראל:

'''עד נחל הערבה.''' נחל מצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}