עריכת הדף "רש"י/נחום/ג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''פרק.''' גזל שמפרקו מיד בעליו:

'''לא ימיש טרף.''' מתוכה תמיד:

==ב==
'''קול שוט.''' להכות סוסים היה נשמע בה תמיד:

'''וקול רעש.''' אופני מרכבות:

'''וסוס דוהר.''' דולג ומקפץ וכן מדהרות דהרות אביריו {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ה#כב|שופטים ה כב]]}}:

==ג==
'''ולהב חרב.''' רולימל"א בלע"ז כי סכין וחרב קרוי להב כמו {{ממ|שם ד}} ויבא הנצב אחר הלהב:

'''וברק חנית.''' חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה פלנדו"ר בלע"ז:

'''וכובד פגר.''' היו מרבים פגרים ולא היה חשבון לגויות נבילותיה המושלכות בה עד שהיו העוברי' נכשלים בגויות הפגרים:

==ד==
'''מרוב זנוני זונה.''' מרוב חנופות עיר שהיו יודעי' לפתות לב מלכי הארץ להתחבר עמם וסוף היו כובשי' אותם תחתיה':

==ה==
'''שוליך.''' הם שפולי בגדי האשה:

'''מערך.''' גלויך כמו {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/א#|מיכה א]]}} עריה בשת:

==ו==
'''שקוצים.''' בגדים צואים המנוולים אותך לפי הענין שדימה אותה לזונה דבר הכתוב:

'''כראי.''' כזבל לשון והסיר את מוראתו בנוצתה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#טז|ויקרא א טז]]}}:

==ז==
'''ידוד ממך.''' יתרחק ממך:

==ח==
'''התיטבי מנוא אמון.''' ומה תבטחי בעשרך ובגבורתך וכי גדולה את מנוא היא אלכסנדרי' של מצרים אמון לשון פדגוג מנוא הגדולה שהיתה אומנת מלכי מצרים דמרבי בה מלכו:

'''אשר חיל ים.''' אשר היה הים לה לחיל ולחומה שורא ובר שורא:

==ט==
'''כוש עצמה.''' כושים היו לה לחוזק:

'''פוט ולובים היו בעזרתך.''' והפוטים והלובים אשר היו בעזרתך גם הם היו בחילה:

==י==
'''גם היא לגולה הלכה.''' אף היא הלכה בגולה אעפ"כ גדולתה לא עמדה לפני נבוכדנצר:

'''רתקו.''' נכבלו לשון רתוקות כסף {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#|ישעיה מ]]}} עשה הרתוק {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ז#|יחזקאל ז]]}} שלשלות:

'''בזיקים.''' שלשלאות:

==יא==
'''גם את.''' אף לפי גדולתך תשכרי כמותה בכוס התרעלה ותהיה נעלמה:

==יב==
'''כל מבצריך תאנים עם בכורים.''' כל ערי מבצריך יהיו נוחים ליכבש ולבוז מה שבתוכה כאילני תאנים וכשהן עם בכורות מבושלת שבהם שכשמניעים האילן נופלים הבכורים לתוך פי האוכלים:

'''תאנים.''' אילני תאנים:

'''אם ינועו.''' אשר אם ינועו ביד אדם בחזקה:

==יד==
'''מי מצור שאבי לך.''' עיר שבאים לצור עליה אוספים להם בני העיר מים רבים לתוכה בתוך חביות לשתות בימי המצור כשאין בתוכה בורות:

'''באי בטיט ורמסי.''' אותו לעשות ממנו לבינים כדי לחזק בו בדקי החומות:

'''החזיקי מלבן.''' אחזי בידך המלבן העשוי לדפוס הלבינים ללבון בתוכה:

==טו==
'''התכבד.''' במטאטי השמיד:

'''כילק.''' הגומר ומכלה כל ירק השדה ויש פותרין התכבד כילק תתכסי בכובד גייסות כילק והתכבדי לשון עם כבד:

==טז==
'''ילק פשט ויעוף.''' יהיו קלים לצאת בסחורה כילק שפושט ועוף:

==יז==
'''מנזריך.''' שריך והמ"ם יסוד ושורש בתיבה כמ"ם של משמרתך ושל משמעתך ושל מנעליך ופעמים שהיא נופלת ממנה כמו נזיר אחיו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#|בראשית מט]]}}, וכן נזיריה שריה {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ד#|איכה ד]]}}:

'''וטפסריך.''' הממונים שלך:

'''כגוב גובי.''' כחיילי גובאי גובי, קומלנגשטדי"ץ בלע"ז:

'''החונים בגדרות ביום קרה.''' כן דרך הארבה והזבוב החסיל והילק בעת הקור נדבקים בכתלים וכשיבא חום הן נודדים משם והולכים להם כך יגלו כל עמך:

'''ונודד.''' ומטלטל:

'''ולא נודע מקומו אים.''' איפה הם ואנה הלכו:

==יח==
'''נמו רועיך.''' ל' תנומה:

'''ישכנו.''' אין יכולים לקום:

'''נפושו.''' כמו נפוצו וכל האותיות היוצאת ממוצא אחד מתחלפות זו בזו זי"ן שי"ן סמ"ך צד"י כולן יוצאין מסוף הלשון ושולי השניים:

==יט==
'''אין כהה לשברך.''' אין מיצר על שברך כי הכל שמחים, כהה ל' דבר עמום:

'''תקעו כף.''' לשמוח:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}