עריכת הדף "רש"י/יחזקאל/מ"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''בראש השנה בעשור לחודש.''' איזוהי שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל שחרב הבית בשנת ל' ושש ביובל שהתחיל בשמנה עשרה שנה לישעיהו ולסוף ארבע עשרה היה ראוי היובל להיות והיא שנת עשרים וחמש לגלות יכניה שגלה בעשרים ושש ביובל י"ד של יאשיהו מי"ח עד ל"א ויהויקים י"א:

'''יד ה'.''' חוזק תוקפו להוליכני על כרחי:

'''ויבא אותי שמה.''' אל העיר ההוכתה היא ירושלים אותה שנה הראהו בנין הבית לעתיד לבא:

==ב==
'''במראות אלהים הביאני.''' לא הוליכני שם אלא הראני כאילו אני שם:

'''אל הר גבוה מאוד.''' שכן הוא עתיד להיות גבוה שנא' {{ממ|ישעי' ב}} ונשא מגבעות:

'''כמבנה עיר.''' כבנין עיר:

'''מנגב.''' בדרומו של הר:

==ג==
'''כמראה נחושת.''' כעין זיו החיות ונוצצים כעין נחשת קלל:

'''ופתיל פשתים בידו.''' למדידת קרקע אין {{ממ|דבר}} יפה מחבל פשתים:

'''וקנה המדה.''' למוד בו את עובי החומה ואורך ורוחב השערים:

==ד==
'''לכל אשר אני מראח אותך.''' ענין הבנין:

'''הובאתה הנה.''' מבבל:

==ה==
'''והנה חומה מחוץ לבית.''' בנין בית אחד הראני בצפון ההר והחומה מחוץ סביב סביב כך מפורש בסוף הספר שהעיר בדרום והבית בצפון:

'''שש אמות באמה וטופח.''' שית אמין באמתא דהיא אמתא ופשך כן ת"י זו היא אמה בינונית בת ו' שהוא אמה וטופח באמה בת חמשה:

'''רוחב הבנין.''' עובי החומה:

'''וקומה קנה אחד.''' וזהו היא קומה חצונה שהיא סביב הר הבית והיא היתה נמוכה כמו ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה כו':

==ו==
'''ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה.''' נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל:

'''ויעל במעלתו.''' ששפוע ההר הולך ועולה מן החיל התחתון עד עזרת נשים שתים עשרה מעלות כאותה ששנינו לפנים ממנו החיל י' אמות וי"ב מעלות היו שם:

'''סף השער.''' היא מזוזת השער:

'''קנה אחד רוחב.''' שש אמות ומכסה את כל עובי החומה שהיה קנה אחד כמו שאמר למעלה:

'''ואת סף אחד.''' מזוזה השנית אחת מצפון ואחת מדרום:

==ז==
'''והתא.''' הוא יציע שקורין אפנדי"ן בלע"ז והיה שלשה מימין השער ושלשה מן השמאל כמו שאמור בענין והתאים סמוכין לכותל המזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית ומהיכן אני למד שהם מבחוץ ממה שכתוב אחר כל הענין ויבאני אל החצר החיצונה מכאן אני למד שכל האמור למעלה היה חוצה לה שעדיין לא נכנס לתוכו:

'''והתא קנה אחד ארך וגו'.''' חללו של כל אחד ואחד שש אמות מרובע:

'''ובין התאים חמש אמות.''' כתלים המפסיקים בין התאים עוביים ה' אמות וכן תרגם יונתן ובין תאוויא כתלא ה' אמין וכן שנינו במסכת מדות כותל התא חמש:

'''וסף השער מאצל אולם השער וגו'.''' שלפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער כמו שמפורש בענין בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות וזהו שאמר וסף השער שהוא אצל אולם השער:

'''מהבית.''' כלומר לצד פנים:

'''קנה אחד.''' רחבו לכסות עובי חומות האולם אחד מימין ואחד משמאל שעובי החומה של אולם לימין ולשמאל קנה אחד כמו שמפרש והולך:

==ח==
'''וימד את אולם השער מהבית.''' לפנים מן השער:

'''קנה אחד.''' עובי חומות הימין והשמאל שהאולם נכון עליהם:

==ט==
'''וימד את אולם השער שמונה אמות.''' משך בליטתו לתוך עזרת נשים:

'''ואיליו.''' אשישלטינ"ץ כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין עשויין מאבני גזית ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל במקום ספים במקום מזוזות וכן ת"י {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ו#ד|ישעיה ו ד]]}} וינועו אמות הסיפי' אילנות ספיא וקרוין אילים על שם עגולין כאלה וכאלון:

'''ואיליו שתים אמות.''' עובי עגולן ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל נמצא בליטת האולם ואילים שלו י' אמות לתוך העזרה לפנים מן השער:

'''ואולם השער מהבית.''' לפי שאולמי שער עזרת ישראל היו בולטים ומשוכים לצד החוץ כמו שמפורש בענין פי' באולמי שערי עזרת נשים שהם היו משוכין לצד פנים ושערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל נמצא אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה:

==י==
'''ותאי השער.''' הזה אשר דרך הקדים שבכותל מזרחי של עזרת נשים ג' היו מפה וג' היו מפה ג' לדרום וג' לצפון סמוכין לכותל עזרת נשים ופניהם להר הבית ומדת חללו וכותל המפסיק בין כל אחד פי' למעלה:

'''ומדה אחת לאילים.''' העשויין לספי האולם מבפנים:

'''מפה.''' ומפה מימין ומשמאל מדתן שתים אמות:

==יא==
'''רחב פתח השער.''' רוחב חלל הפתח וכן שנינו כל הפתחים רחבן י' אמות:

'''אורך השער.''' הוא חלל אולם השער מן הצפון לדרום:

'''שלש עשרה אמות.''' י' כנגד חלל הפתח ואמה וחצי לכאן ואמה וחצי לכאן ואל תתמה שאצל הפתח קורהו רוחב ואצל חלל האולם קורהו אורך שהפתח גובהו הוא ארכו והרחב מסף אל סף והאולם לפי שמשך בליטת חללו מן המזרח למערב פחות ממדת חללו מן הצפון לדרום שזו שמונה אמות וזו י"ג קורא את המדה היתירה אורך והרי עדות לדבר במשכנא {{ממ|דמלכים א'}} והאולם על פני היכל הבית כ' אמה ארכו על פני רוחב הבית נמצא מן הצפון לדרום קרוי להיכל רוחב ולאולם קרוי אורך לפי שההיכל מדתו מן המזרח למערב יתירה על מצפון לדרום ובאולם חלוף למדת שהמידה היתירה קרוי אורך:

==יב==
'''וגבול לפני התאות אמה אחת וגו'.''' התאות שמכאן ומכאן לשער היו משוכין מן כנגד חלל האול' שלפנים אמה לצפון ואמה לדרו' שכבר פי' שהוא מבית משוך מכנגד חלל השער אמה ומחצה לצפון וכן לדרום ועכשיו מפרש שהתאים שבחוץ משוכים לצפון אמה אחת יותר מן האולם וכן לדרום אמה אחת נמצאו משוכין מחלל רחב הפתח ב' אמות ומחצה לכאן וב' אמות ומחצה לכאן וזהו ל' וגבול אשומיי"ל בלע"ז מקום פנוי וכותל התא עובי ה' נמצא עובי כותל הצפוני {{ממ|צ"ל הדרומי צ"ה}} של התא הצפוני ועובי כותל הצפוני של אולם כלים זה כנגד זה שכותל אולם עוביו שש וכותל התא חמש והוא נמשך אמה אחת לתוך כנגד עובי כותל האולם וכן לדרום:

==יג==
'''וימד את השער מגג התא לגגו.''' מגג התא שבצפון השער לגג התא שבדרום השער:

'''עשרים וחמש אמות.''' עובי כותל התא חמש וכן עובי כותל התא שמצד שני הרי עשר ושתי אמות ומחצה שתהא {{ממ|כצ"ל צ"ה}} משוך מחלל הפתח לכאן וכן לכאן הרי ט"ו וחלל הפתח עשר אמות הרי כ"ה וכולן מדת רוחב השער הן כנגד י"ג אמות של חלל האולם מבפנים ושני כתלים קנה מכאן וקנה מכאן הרי כ"ה:

'''פתח נגד פתח.''' פתח התא שאצל השער בדרום מכוון כנגד פתח התא שאצל השער בצפון שלא היה לכל ששת התאים האלה פתח בכותל שבצד החוץ אלא שלשני התאים הסמוכין לשער היו להם פתחים פונים אל שער אויר שבין שניהם וכן הוא אומר למטה ואל אליהמה לפנימה לשער למדנו שפתחיהם פונים לשער:

==יד==
'''ויעש את אילים ששים אמה.''' גובהן של אילים של ספי האולם גבוהים ששים אמה:

'''ואל איל החצר השער סביב.''' וכן לכל אילי החצר שבכל אולמי שערים סביב סביב שאף בצפון ובדרום היו לה שערים עשויין כתבנית השער הזה כמו שמפורש בענין:

==טו==
'''ועל פני השער האיתון.''' גובהו של השער הזה והוא קרוי שער האיתון לפי שהוא משמש כניסה ויציאה לכל באי העזרה:

'''איתון.''' תרגום של ביאה:

'''על לפני אולם השער הפנימי.''' עם גובהו של אולם השער שהוא לפנים מן השער נ' אמה, ומגובה שאר השערים שבענין שהם נ' אמה אני למד שעל פני האמור כאן הוא גובה {{ממ|כלומר משער החיצון גובהו נ' אמה על פני כל האולם ששער הפנימי של אולם שאף בסופו של אולם הוא שער כמו שמפורש כבר בפסוק ז' סא"א}}:

==טז==
'''וחלונות אטומות אל התאים.''' התאים האלה לא היו להם פתחים אל החוץ אלא זה פתוח לזה וכן מצינו במסכת מדות בתאים שסביבות ההיכל ג' פתחים לכל א' וא' א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל וא' לתא שעל גביו ולתאים שבחצר שלא היו אלא ג' תאים זה אצל זה ולא היו להם תאים על גביהם היו לאמצעי ב' פתחים א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל ולחיצון של צד השער היו ב' פתחים א' פתוח לאמצעי ואחד לצד השער וכן לתא החיצון של כתף השני מזה ומזה לשער כמו שכתוב למעל' פתח נגד פתח והיו להם חלונות שקופים אטומים פתוחי' לצד החיצון וסתומים לצד פנים כלומר קצרים לצד פנים ורחבים לצד החוץ אל המזרח, ומנחם פתר שקופים לשון השקפה כמו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ו#י|שיר השירים ו י]]}} מי זאת הנשקפה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קב#כ|תהילים קב כ]]}} כי השקיף ממרום קדשו וכן {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#|שמות יב]]}} אל המשקוף גם כן פתר לשון השקפה:

'''ואל אליהמה לפנימה לשער.''' ואל כתפות פתחיהם של שני תאים הסמוכים לשער מזה ומזה שהיה פתחן אל תוך אויר השער פתח התא הצפוני מצפון לשער ופתח התא הדרומי מדרום לשער וכתפות הפתחים שמזה ומזה לפתח התא הם האילים והיו בהם חלונות פתוחים לאויר הפסק רוחב השער שהיה מפסיק בין התאים ואותו אויר קורא לפנימה לשער שמי שנכנס לבין אויר בליטת התאים שמכאן ומכאן נראה שהוא נכנס לשער:

'''וכן לאילמות.''' וכן היו חלונות לאילמות של כל שער ושער:

'''וחלונות סביב סביב לפנימה.''' בחומה לצד העזרה מבפנים:

'''ואל איל תמורים.''' ת"י כותרתא כותרות בראש האיל היה עשוי כמין כותרות דומה לדקל כי במשכנא דשלמה הן מתורגמות צורת דקלין פומיל"ש בלע"ז:

==יז==
'''ורצפה.''' פלנקי"ץ בלע"ז, רצפה אומר אני שהוא עלייה סביב כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונ' והקיפוה גזוזטרא ועל אותה העלייה היו הלשכות קנברא"ש בלע"ז וממה שאמור בענין והרצפה אל כתף השערים ותחתיהם כנגד גובה השערים אנו למדין שהרצפה הזאת עלייה היא:

==יח==
'''והרצפה אל כתף השערים.''' גובה שער החצר היה מפסיק העלייה שלא היתה מסבבת כל החצר והיא לכתפות השער מזה ומזה כנגד גובה השערים:

'''הרצפה התחתונה.''' נשתנית תיבה זו מכל תחתונה שבמקרא שבכל מקום הטעם בנו"ן וזה בתי"ו למדנו שאין תחתונה זו רצפה שתחת אחרת אלא רצפה אחת היא ותחתיתה של רצפה היה לעומת גובה השער וה"א של תחתונה כה"א של ביתה וכה"א של עזרתה ושל חלאתה שהן יתירות:

==יט==
'''וימד רוחב.''' חלל עזרת נשים:

'''מלפני השער התחתונה.''' זה השער המפורש למעלה:

'''לפני החצר הפנימי.''' עד עזרת ישראל:

'''הקדים והצפון.''' לשתי רוחותיה חללה מאה אמה:

==כ==
'''מדד ארכו ורחבו.''' כמדת שער הקדים כך מפורש בענין:

==כא==
'''חמשים אמה ארכו.''' גובהו:

'''ורוחב חמש ועשרים.''' מגג התא לגגו:

==כב==
'''ואילמיו לפניהם.''' ואולם השער לפני המעלות קודם שיכנס לאולם היה עולה במעלות:

==כג==
'''ושער לחצר הפנימי.''' לעזרת ישראל:

'''נגד השער.''' החיצונ' מכוונין:

'''וימד משער.''' התחתון עד העליון מאה אמה הוא רחב חלל עזרת נשים:

==כד==
'''ויוליכני דרך הדרום.''' לחצר החיצונה:

==כה==
'''כהחלונות האלה.''' דרש רבי תנחומא ה"א זו יתירה לשון כהה חלונות כהות רחבות מבחוץ וקצרות מבפנים לומר לא לאורה אני צריך שכל חלונות העשויות להכניס אורה קצרות מבחוץ ומרחיבות מבפני':

==כו==
'''עולותיו.''' כמו מעלותיו:

'''אל איליו.''' על ראש האיל היה דקל מצוייר:

==כח==
'''וימד את השער הדרום.''' של חצר הפנימי:

==ל==
'''ואלמות.''' ארבו"ץ בלע"ז:

'''סביב סביב.''' הכותל היה עשוי אולמים אולמים נכנסי' בעוביו ואלמות הללו היו בפנים {{ממ|ס"א למעלה מהתאים כי התאים היו מבפני' בחצר הפנימי שהרי אולם השער היה בולט אל החיצונה כמו שאמור בענין וא"א שהיו התאים והאולם פונים למקום אחד להיות פתחי התאים נפתחים לתוך האולם שהרי השוה העניין כל מדות השערים החיצונים והפנימים ולא חלק ביניהם אלא בליטת האולמות}} {{ממ|כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וט"ו אמות של רוחב השער עולים לשמוני' ואחת (לתשעים ואחת כצ"ל צ"ה}} אמה וכל החצר הפנימי אינו אלא מאה על מאה כמו שמפורש בענין סא"א):

==לא==
'''ואילמיו אל חצר החיצונה.''' אולמו של שער הפנימי לא היה לצד פנים כמו שהיו אולמות של שער החיצונה אלא מבחוץ היה בולט:

==לו==
'''אורך חמשים אמה.''' גבהו חמשים אמה:

==לז==
'''ואיליו לחצר החיצונה.''' אשישפיאר"קאש בלע"ז ואולם השער קרוי אילים כאן:

==לח==
'''ולשכה.''' היתה אצל שער הצפוני בעזרת ישראל:

'''ופתחה.''' של לשכה אל אילי השער לצד השער:

'''באילים השערים.''' יש בפרשה פסוקים קורין לכתפו' השער אילי' מיינשלי"ש בלע"ז:

'''שם ידיחו את העולה.''' העולה הנשחטת בצפון:

'''ידיחו את העולה.''' ירחצו את הקרביים:

==לט==
'''ובאולם השער.''' הצפוני:

'''שנים שולחנות.''' במזרחו ושתים במערבו ואע"פ שהן היו משוכין אל תוך החצר החיצונה קדושתן כלפנים:

==מ==
'''ואל הכתף מחוצה.''' ואל עבר פתח האולם מחוצה לחלל האולם לתוך חללו של פתח של {{ממ|סא"א של צד}} עזרת ישראל:

'''לעולה לפתח השער הצפונה.''' כשנכנס לתוך השער ועולה במעלות פתח העזרה:

'''שנים.''' שולחנות לכתף הפתח למזרח {{ממ|וכן}} למערב:

'''ואל הכתף האחרת.''' אשר לפתח האולם שנים שולחנות:

==מב==
'''אליהם ויניחו את הכלים.''' עליהם מניחין הסכינין והמזרקות שמקבלין בהן את הדם שיהיו מוכנים לשוחטים שם קדשי קדשים בצפון:

==מג==
'''והשפתים טופח אחד.''' אונקליות של ברזל קבועין בעמודי ננסין שבבית המטבחים בצפון לתלות ולהפשיט בהם את הקדשים הוא ששנינו בפסחים אונקליות של ברזל היו קבועין בעמודים ובכתלים שבהם תולין ומפשיטין וכן ת"י ועונקלין נפקין פשך חד:

'''מוכנים בבית.''' קבועים בתוך חלל העזרה בבית לגיו:

==מד==
'''ומחוצה לשער הפנימי.''' ומחוץ לחלל אולם השער לתוך אויר חצר הפנימי כמו שמפורש במקרא בסופו:

'''לשכות שרים.''' לשכות לוים משוררים:

'''ופניהם דרך הדרום.''' פתחם לצד דרום:

'''אחד אל כתף שער הקדים.''' לשכה אחת אל כתף שער הקדים:

'''פני דרך הצפון.''' ופתחה לצד צפון:

==מה==
'''לכהנים.''' משרתי הבית כמדומה הם הלוים המשוררים:

==מז==
'''וימד את החצר.''' חלל עזרת ישראל לפני האולם וההיכל:

==מח==
'''אל אולם הבית.''' אולם ההיכל:

'''וימד אל אולם.''' כמו איל אולם עובי כתפות הפתח {{ממ|הרואה את המזרח סא"א}} מדד מן המזרח למערב, {{ממ|ואנ"י הכות"ב מצאת"י בפירושי"ם אחרי"ם כ"מו שהעתק"תי}}:

{{ממ|'''ורוחב השער שלשה אמות מפה וגו'''' הוא עובי האיל הצפוני לתוך חלל הפתח למערב וכן עובי האיל הדרומי לתוך חלל האולם למערב ואף ע"פ שכך שנינו כותל אולם חמש ואולם אחת עשרה שלעתיד לבא אינו אלא שלש אלא שבאולם בית שני וכו' סא"א}}:

'''חמש אמות.''' ואף של בית שני היה כן שכן שנינו כותל אולם חמש ואולם אחת עשרה אלא שבאולם בית שני לא היו כתפות לפתח לצפון ולדרום שהיה רוחב הפתח עשרים אמה כרוחב האולם וכאן כתוב ורוחב השער ג' אמות מפה וג' אמות מפה ואינ"י יוד"ע לצד"ד פירוש"ו אלא לרוחב כתפות הפתח ג' אמות סותמין חלל הפתח מכאן וג' אמות מכאן:

==מט==
'''אורך האולם עשרים אמה.''' כנגד רחב ההיכל:

'''ורוחב עשתי עשרה.''' מן המזרח למערב:

'''ובמעלות אשר יעלו אליו.''' ובמעלות היה הדרך אשר בהם יעלו אליו כמו ששנינו בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה:

'''ועמודים אל האילים.''' תחת יכין ובועז שהיו במקדש ראשון:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}