עריכת הדף "רש"י/יחזקאל/כז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==ג==
'''על מבואות ים.''' על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל ואין הספינות יכולות לקרב אליהם:

'''מבואות ים.''' פור"ט בלע"ז:

'''רוכלת העמים.''' כך היה מנהגם סוחרים הבאים לה זה מצפון וזה מדרום לא היו רשאין לעשות סחורה זה עם זה אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה:

'''את אמרת אני כלילת יופי.''' עד עכשיו הכל אומרי' על ירושלים כלילת יופי {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ב#טו|איכה ב טו]]-טז}} משוש כל הארץ {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/מח#ג|תהילים מח ג]]}} עכשיו את מתגאה לומר אני כלילת היופי סוף גמר היופי כלול בי:

==ד==
'''בוניך.''' ארדכלייך, ל' בנין:

==ה==
'''ברושים משניר.''' לפי שהיתה בנויה בים ובים אבדה המשילה הנביא לספינה משובחת שהכבידו משאה בתוכה וטבעה ברוח קדים:

'''משניר.''' טור תלגא:

'''את כל לוחתים.''' הלוחים שנעשית האניה מהם:

'''ארז מלבנון.''' שם יער שהארזים מצויין בו:

'''תורן.''' הוא העץ הזקוף וגבוה התקוע בספינה שבו תולין המפרש שקורין בוייל"א בלע"ז ובו נקבים בראשו שהחבל שמושכין בו הספינה נכנס ויוצא בו מש"ט בלע"ז:

==ו==
'''אלונים.''' מן עץ סרק שקורין קיישנ"א בלע"ז:

'''משוטיך.''' הם שרחבים בראשם שמנהיגין בהם האניה ריימ"ש בלע"ז:

'''קרשך.''' הוא הקרש הרחב שבראש השני של ספינה אל מול התורן שבראשה אשר בו מהפכין את הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך ורב החובל אוחז בו ובלשון משנה קברניט ובלשון לעז גובריינא"ל:

'''עשו שן בת אשורים.''' א"א לו להיות אלא של עץ וזהו בת אשורים כאלו הוא תיבה אחת לשון תדהר ותאשור {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#יט|ישעיה מא יט]]}} שניהם ת"י אשכרועין ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע מצופה בשן ע"י מסמרים לנוי ולחוזק כי כן תרגם יונתן דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאה לא תיטרון כסויה לא יפול אבל יונתן פירש הקברניט הזה לפי עניין העיר על קרשי שעריה:

==ז==
'''שש ברקמה.''' נגד שש עשוי בציורי רקמות:

'''מפרשך.''' הוא שקורין בל"א סיג"ל ובלשונינו בווייל"א בלע"ז:

'''להיות לך לנס.''' לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נס בלשון משנה כלונס ובלע"ז פורקא:

'''היה מכסך.''' לאהל ולגג על פני כל האניה:

==ח==
'''היו שטים לך.''' תופסי משוטיך להנהיגך:

'''חובליך.''' אוחזי הקברניט לכוין וליישר האניה:

==ט==
'''זקני גבל.''' אומני הבנין כמו שנאמר ובוני חירום והגבלים {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ה#לב|מלכים א, ה לב]]}}:

'''מחזיקי בדקך.''' מתקני בדקך שלא יכנסו בהם המים אפייטונ"ט טאקראוצ"א בלע"ז:

'''כל אניות הים ומלחיהם.''' הספנים שלהם:

'''היו בך.''' היו סביבך לשוט אל המדינות הרחוקות להביא הסחור' לתוכך:

'''לערוב מערבך.''' ל' ערובה הם כל צורכי האדם שהוא חי בהם וממונו הוא ערובתו והצלתו לחייו גרנטיא"ה בלע"ז:

==יא==
'''בני ארוד וחילך.''' ושאר חיל בני אדם היושבים בתוכך:

'''וגמדים.''' ת"י ואף קפוטקאי שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי"ש בלע"ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה:

'''שלטיהם.''' הם אשפות שנותנין בהם חצים כמו {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כא#|ירמיה כא]]}} הברו החיצים מלאו השלטים קויכרינ"ה בלע"ז:

'''תלו.''' הרבה תלי תלים:

==יב==
'''תרשיש.''' ים ששמה תרשיש:

'''מרוב כל הון.''' שהיה בתוכך ובטוחים הסוחרים שימצאו בך סחורה הראויה להם:

'''בדיל.''' אשטיי"ן בלע"ז:

'''עזבוניך.''' חוזקיך ועוזרך כמו {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ג#ח|נחמיה ג ח]]}} ויעזבו את ירושלים עד החומה וממונו של אדם הוא חזקו המעמידו על רגליו:

==יג==
'''בנפש אדם.''' עבדים ושפחות למכור:

==טו==
'''ידך.''' מקומך:

'''קרנות שן והבנים.''' קרני יעלים ועצמות פיל וטווסים עופות ששמן פאו"ן בלע"ז:

'''השיבו אשכרך.''' הביאו לך תשורה:

==טז==
'''ארם סוחרתך.''' באבנים טובות האמורות במקרא וארגמן ורקמה ובוץ:

'''מרוב מעשיך.''' מתוך שהיו יודעים בנשיאיך ושריך שמראין להם מעשה נוי ותפארת לתכשיט:

'''בנופך.''' איקרבונקל"א בלעז:

==יז==
'''בחטי מנית.''' שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/יח#|שופטים יח]]}} ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו מפי רבי שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבגמרא אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה"א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי קרתא דסגיאין איתרגושתהא:

'''ופנג.''' ראיתי בספר יוסף הכהן עץ אפרסמון הוא פנג והיו מצויין ביריחו ועל שם ריח הטוב נקראת יריחו באלסמ"א בלע"ז:

==יח==
'''ביין חלבון.''' יין לבן מבושל ומנחם חברו עם חלב חטים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמו#|תהילים קמו]]}} ל' טוב:

'''וצמר צחר.''' ועמר מלת כבינא ביום שנולד הטלה וטהרתו אמו בלחיכתה עושין כסות ומכבנין אותו סביבו בקרסים כדי שיהא צמרו נקי:

'''צחר.''' לבן כמו אתונות צחורות {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ה#|שופטים ה]]}}:

==יט==
'''ודן ויון.''' מדינות הם:

'''מאוזל.''' מטוה של שיראין:

'''ברזל עשות.''' עשוי כעששיות מש"ש בלעז והוא פרזלא הנדואה:

==כ==
'''בבגדי חופש לרכבה.''' בלבוש דיקר לרתיכין:

==כא==
'''בכרים.''' כבשים ויונתן תרגם בתורין וכן תרגם מאה אלף כרים דמישע מלך מואב {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ג#ד|מלכים ב, ג ד]]}}:

==כג==
'''אשור כלמד.''' י"ת מדינן אשור ומדי:

==כד==
'''במכלולים.''' בדברים שהם למכלול פרמונ"ט בלע"ז ומה הם המכלולים גלומי תכלת ורקמה טליתות של תכלת מרוקמות:

'''ובגנזי ברומים.''' בתכשיטי פאר שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרי"ן בלע"ז והם מחופין עור ומצוירין לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי:

'''וארוזים.''' ת"י אעי הדסים אותן ארגזים היו נתונין במגדלי עץ הדס ומביאין אותן לתוך המגדלין והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות הכל יחד לסחורה וכה פתרון הלשון בלשון קצרה ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עץ ארז שהברומים הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס שהיא ממיני ארז ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן וכושפין דארזא באימלין די זהריתא תכשיטין הצריכין שמירה נאה דמחתין בקומטרין מונחים בקמטראות והמגדלים שבתרגום כמו שאנו שונין תיבה ומגדל שיפרייט"ש בלע"ז:

==כה==
'''אניות תרשיש.''' שרותיך הם היו לך לערבה ומישור כשם שהמישור הוא דרך כבושה להביא בו סחורה לעיר היושבת ביבשה היו לך תחתם אניות תרשיש מסילה להביא מערבך לתוכך:

'''שרותיך.''' לשון שרון ומישור ודוגמתו עלו בשרותיה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ה#|ירמיה ה]]}}:

'''ותמלאי, ותכבדי מאד.''' הביאו לתוכך משא רב והכבידו משאך יותר מדאי:

==כו==
'''במים רבים הביאוך השטים אותך.''' כדרך האניות הגדולו' שמפליגין אותן לתוך פלגום הים ומתוך שנתמלאת וכבדת בא רוח הקדים ושברך בלב ימים ולענין דוגמת העיר מתוך שנתמלאת עושר גבה לבך ובא עליך פורענות:

==כח==
'''מגרשות.''' כמו מגרשי העיר:

==כט==
'''אל הארץ יעמודו.''' מה לנו עוד באניות להיכן נוליך סחורה עוד:

==ל==
'''יתפלשו.''' יתגלגלו:

==לב==
'''ונשאו אליך בניהם.''' בנהי שלהם:

'''כדומה.''' כך היה שם ראשי אדום כענין שנאמר משא דומה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כא#יא|ישעיה כא יא]]}} וי"ת לית דדמי לה:

'''כדומה.''' כדוגמתה:

==לג==
'''בצאת עזבוניך וגו'.''' כל זה יקוננו עליך בקינתם:

==לה==
'''רעמו פנים.''' זעומי פנים וכן בעבור הרעימה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/א#ו|שמואל א, א ו]]}} וכן כל תלונה תורעמתא:

==לו==
'''שרקו.''' שובלי"ר בלעז כך שורקין על דבר שחלף והלך לו:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}