עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/רמ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ולא סותר את דבריו.''' עיין בספר עצמות יוסף קדושין דף ל' שכתב דהבן עם האב יכולים להקשות ולתרץ ולהסיק מסקנת ההלכה ואין בזה משום סותר את דבריו ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''ולא יקראנו בשמו.''' ונראה לי דאם אחרים שואלים ממנו בן מי אתה מותר לומר להם בן ר' פלוני אני וראיה לזה ממ"ש מהרש"ל ביש"ש פ"ק דקדושין סי' ס"ה דהא דהרא"ש הזכיר רבו מהר"מ בשמו מפני שהיה לו שאר חכמים שהיו רבותיו הוצרך להזכירו כו' ובאביו לכ"ע אסור מפני שאין לו אלא אב אחד והא דהטור הזכיר את אביו מפני שהזכירו בלשון כבוד הרא"ש כלומר ראש לכל ישראל עכ"ד א"כ כשהוצרך להזכירו שאין יודעים אותו גם באביו שרי:

{{עוגןמ|ג}} '''משנה שמם.''' עיין ברש"י גיטין [[רש"י/גיטין/לד/ב|דף ל"ד ע"ב]] גבי אביי ודוק:

{{עוגןמ|ד}} '''וזן אביו.''' עיין בתשובת הרדב"ז [[שו"ת רדב"ז/ב/תרסג|ח"ב סימן תרס"ג]] שכתב דאם יש לו לבן. כמו שחייב לזונו חייב לפרוע עליו את המס המוטל על הראש ע"ש עוד:

{{עוגןמ|ה}} '''לא יאמר עשו לי.''' עיין בנ"צ מה שכתבתי בזה:

{{עוגןמ|ו}} '''לעמוד מפני אביו.''' יש להסתפק סומא אי חייב לעמוד מפני אביו ואמו ורבו כשיודע שהם לפניו או לא. ובנ"צ הארכתי בזה והוכחתי מן הש"ס דיש חילוק בין חכם לאביו ואמו ורב מובהק. דבחכם ורבו שאינו מובהק פטור הסומא דלא כבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל [[באר היטב למהר"י טיקטין/יורה דעה/רמד#א|לקמן סימן רמ"ד סק"א]] בשם בה"י אבל באביו ואמו ורבו מובהק גם סומא חייב:

{{עוגןמ|ז}} '''ואם התחיל.''' עיין בספר חומות ירושלים [[חומות ירושלים/רס|סי' ר"ס]] מה שכתב בזה:

{{עוגןמ|ח}} '''תלמוד תורה גדול.''' היינו דווקא אם צריך לילך חוץ לעיר {{ממ|כמ"ש בסעיף כ"ה}} אבל אם הוא בעיר צריך לשרת את האב ולחזור לתורתו כמ"ש בסי' רמ"ו סי"ח. כ"כ הפר"ח בלקוטים. ובזה מתורץ קושיית ס' המקנה בקדושין דף למ"ד ד"ה אסתייעא מלתא ע"ש:

{{עוגןמ|ט}} '''מניח אמו.''' עבה"ט ונראה לי לכאורה דאם אמר לו אביו לעשות לו מלאכה שאין האשה מחוייבת לעשות לבעלה כאשר מבואר בש"ע אבן העזר סי' פ' ואמו ג"כ אמרה לו לעשות לה מלאכה ההיא דשניהם שוים להכי נקטו השקיני מים מפני שזו לעולם חייבת אף אם הכניסה לו כמה שפחות ע"ש מיהו אין זה ברור:

{{עוגןמ|י}} '''ועוסק בכבוד אביו.''' ע' בתשובת רבינו עקיבא איגר זצ"ל סימן ס"ח שנשאל בענין צוואת אם שהוא נגד בצוואת אב וצוואת אב הוא בדבר שיש בו ת"כ איך יעשה הבן ודעת החכם השואל {{ממ|הוא כבוד הגאב"ד דפ"ק ביאליסטאק זצ"ל}} ואף אם ירצה הבן לשמוע לאביו ולא יחוש לת"כ אינו רשאי. מאחר דבכה"ג ליכא מצוה לשמוע לאביו {{ממ|כדלעיל ס"ה}} ממילא צריך לשמוע לאמו והשיב לו ע"ז לכאורה נראה דאף אם לא היה בצואת האב ת"כ י"ל דדמי לאם נתגרשה אמו דשניהם שוים ולאיזה שירצה יקדים ה"נ במתה אמו כי המות יפריד ביניהם. אמנם דבר זה נסתר מדברי הב"י לקמן סימן שע"ו בענין לומר קדיש על אמו בחיי אביו ע"ש ועכ"פ בנ"ד מאחר דיש ת"כ לאיזה שירצה ישמע אבל מה דכתב הרב השואל דממילא צריך לשמוע לאמו ולא לאביו. ז"א כיון דבעצמותו חל עליו חיוב דכבוד אב אלא דהתורה לא חייבתו בת"כ ומ"מ אם עושה כן לא מקרי בכלל אינו מצווה ועושה דהמצוה בעצמותו מקיים כדינו אלא דאינו חושש לת"כ ע"ש שהביא ראיה לסברתו. וע"ש עוד בענין מי שמצווה לבניו דרך צוואה ליתן מממון ירושתם לפלוני כך וכך אם צריכים לקיים הצוואה מדין כבוד ע"ש מ"ש בזה:

{{עוגןמ|יא}} '''מגורשת מאביו שניהם שוים.''' עיין בתשובת נו"ב תניינא חלק אה"ע [[נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/מה|סוף סימן מ"ה]] שכתב דהא דהברירה ביד הבן לשמוע למי שירצה דוקא במגורשת אבל באלמנה אם אביו צוה לו איזה דבר לעשות אחר מותו ואמו האלמנה מצוה לו להיפך יניח כבוד אב ויקיים כבוד האם דלעולם כבוד חי עדיף מכבוד המת ואף דאמרינן מכבדו בחייו ומכבדו במותו מ"מ עיקר הכבוד הוא בחיים וא"כ מניח כבוד אביו המת ועוסק בכבוד האם שהיא בחיים ע"ש ועיין בתשובת רבינו עקיבא איגר {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/סח|סימן ס"ח]]}} שכתב דדבר זה נסתר מדברי הב"י לקמן סימן שע"ו בענין לומר קדיש על אמו בחיי אביו דאם אביו מקפיד כבוד אב עדיף מכבוד אם ע"ש ולא קאמר משום דכבוד מחיים עדיף מכבוד לאחר מיתה ויהיה נ"מ לדינא דאפי' בהיפוך אם אביו מת וצוה לו לומר קדיש אחריו ואמו מקפדת דישמע לאמו ע"ש:

{{עוגןמ|יב}} '''שירצה יקדים.''' ומהרש"ל ביש"ש פ"ק דקדושין {{ממ|[[ים של שלמה/קידושין/א/סב|סימן ס"ב]]}} פסק כר"י דלא יקדים אחד לשני ע"ש. עוד כתב שם דדוקא לענין כבוד הוא כן אבל לענין לפדות מן התפיסה האם קודמו ע"ש ונראה לי דה"ה אם באו לשאול מזון וכסות יקדים לאמו כמ"ש לקמן סימן רנ"א סעיף ח' דבזה אשה קודם לאיש ע"ש:

{{עוגןמ|יג}} '''מצוה של דבריהם.''' עיין בתשובת כנסת יחזקאל {{ממ|[[כנסת יחזקאל/לה|סי' ל"ה]]}} הובא בבה"ט של מהרי"ט סימן רס"ג סק"ג:

{{עוגןמ|יד}} '''לא ישמע לו.''' עיין לקמן [[שולחן ערוך/יורה דעה/שעו#ג|סי' שע"ו ס"ג]] בהג"ה באם אביו מוחה שלא יאמר קדיש על אמו לא ישמע לו וכ"כ ביש"ש פ"ק דקדושין [[ים של שלמה/קידושין/א/סג|סי' ס"ג]] מפני שאביו עובר על ואהבת לרעך כו' וכתב עוד אכן מה שנהגו האבלים ללבוש לכבוד המת שאינו מן החיוב פשיטא שיכול למחות ע"ש:

{{עוגןמ|טו}} '''דאינו מחויב.''' ומ"מ לא נקרא אינו עושה מעשה עמך לענין שיהא פטור מלכבדו אלא אם שינה באולתו ולא בפעם א'. כ"כ הפ"י בב"ק דצ"ד ע"ש. ובזה מתורץ קושיית ספר המקנה בקדושין דף ל"ב בד"ה מניח ע"ש ועיין מ"ש לעיל [[פתחי תשובה/יורה דעה/רכח#לה|סי' רכ"ח ס"ק ל"ה]] בשם תשובת נו"ב:

{{עוגןמ|טז}} '''שמחל.''' עיין בתשובת רדב"ז [[שו"ת רדב"ז/תקנד|ח"א סימן תקנ"ד]] שכתב דהא דכבודו מחול היינו שנפטר הבן מעונש אם לא כבדו אבל מ"מ אכתי מצוה איכא ע"ש:

{{עוגןמ|יז}} '''אחר כ"ב.''' כתב מהרש"ל פ"ק דקדושין סימן ס"ח שאין לנדותו עד שיעבור כ"ד אבל מ"מ אסור מכ"ב. וכל זה בלא נשא אבל אם הוא נשוי נקרא גדול בעיני הבריות וכפי לשון בני אדם ע"ש:

{{עוגןמ|יח}} '''בכבוד אחיו הגדול.''' עיין בתשובת כנסת יחזקאל {{ממ|[[כנסת יחזקאל/כה|סימן כ"ה]]}} ד' ל"ו ע"ג שהביא דיש פלוגתא בין הרמב"ם והרמב"ן בספר השרשים אם חייב בכבוד אחיו הגדול אף לאחר מיתת אביו ואמו עוד טעם הכבוד הוא רק משום כבוד אביו ואמו כמו באשת אביו ואינו חייב לכבדו רק כל זמן שאביו ואמו קיימים ע"ש ועיין בד"מ סק"ז:

{{עוגןמ|יט}} '''אחיו הגדול.''' עי' [[באר היטב למהר"י טיקטין/{{כאן}}#|באר היטב]] של הרב מהרי"ט ז"ל ועי' בשבו"י שם שכתב עוד דדוקא לאחיו הגדול חייב לכבד ולא לאחותו הגדולה רק מדרך ארץ שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו ע"ש:

{{עוגןמ|כ}} '''חמיו.''' עבה"ט דה"ה חמותו וכן מבואר בש"ע לקמן סי' שע"ד ס"ז שכתב משום כבוד חמיו וחמותו ע"ש. ומ"ש עוד והיינו דמחויב לכבדם כמו שאר זקנים כ"כ הש"ך בשם הב"ח ונראה דזה מוכרח מדלעיל סעיף י"ז שאשה נשואה פטורה כו' דאל"כ היתה חייבת כיון שגם בעלה חייב בכבוד אביה שהרי הוא חמיו וכמו בסעיף י"ד וע"ש:

{{עוגןמ|כא}} '''אלא דחייב.''' עיין בש"ס סוטה דף מ"ט ע"ב דאיתא שם אטו ברך אנא בר ברתך אנא ובפירש"י שם ועיין עוד במכות דף כ"ב גבי בן בנו נעשה לו גואל הדם ובפירש"י שם ודוק. ועיין בתשובת שארית יוסף סי' י"ט {{ממ|הובא לקמן סי' רמ"ב סכ"א בנ"צ שם}} ובספר אמרי שפר להגאון מוהר"א בן חיים פרשת תולדות ובשו"ת תשובה מאהבה {{ממ|[[תשובה מאהבה/א/קעח|ח"א סימן קע"ח]]}} ובתשובת שתי הלחם מ"ש בזה:

{{עוגןמ|כב}} '''שהוא בוטח שיראה.''' כתב בס' חמודי דניאל כ"י נראה דה"ה אפילו ספק לו שמא יראה סימן ברכה מותר. וכתוב עוד אחד היה רוצה להתפלל בבהכ"נ שמתפללין שם יותר בכוונה ואמו מוחה בזה אין צריך לשמוע לה:

{{עוגןמ|כג}} '''א"צ לשמוע לאביו.''' עיין בתשובת חוות יאיר {{ממ|[[חות יאיר/ריד|סי' רי"ד]]}} שנשאל באשה שציותה בחליה קודם פטירתה לבנה שלא ישכיר ביתו להבא לשום אדם. ודר בו בשכירות שנה זקן ת"ח ובעל מעשים אם הבן מחוייב לקיים צוואת אמו בזה וכתב דלכאורה אינו מחוייב לחוש לה מאחר שהת"ח מתמיד בתורה וקיי"ל גדול ת"ת מכבוד או"א וארז"ל יכול א"ל אביו היטמא כו' וקיי"ל אפילו איסור דרבנן והלא אין כבוד ה' יותר מלמוד תורה והרי איתרבי ת"ח מאת ה' ועוד כי הת"ח רוצה ללמוד בכל יום בחבורה כדי לזכות נשמתה ובלי ספק ניחא לה בהאי עלמא מ"מ אין כל זה מספיק שיעבור הבן על צוואת אמו כי לא דמי להיטמא או אל תחזיר או מיחה שלא ימחול לפלוני או לא יסע ללמוד למקום שלבו חפץ או שלא ישא פלונית דכולם מצוה דגופיה נינהו עשה או ל"ת משא"כ שיניח לת"ח ללמוד בביתו אף כי ודאי טוב וישר הוא מ"מ אינה חובה ולא מצוה דרמיא עליה כלל ועוד אחרי שצואתה היה דרך כלל שלא ישכיר ביתו לשום אדם מאחר דחלה הצוואה על שאר בני אדם חלה ג"כ על ת"ח וכו' ולכן אפילו לא היה להת"ח שום בית לדור בו אינו רשאי הבן להשכיר לו להבא כ"ש עתה שאפשר לו לשכור בית אחר ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}