עריכת הדף "משאת המלך/בראשית/כד"

{{ניווט כללי עליון}}
__NOTOC__
{{מרכז|משאת המלך על התורה - בראשית כד}}
==ב==
'''ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך וגו'''' (כד ב)

'''פרש"י''' לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה כגון ס"ת או מזוזה או תפילין, והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו ע"י צער והיתה חביבה עליו ונטלה, ובהג"ה נכתב ר"ל מה שלא אמר תחת ירכך והיה יכול להשביע העבד במילתו, לפי ששל אברהם היתה ראשונה לו קודם מילת העבד, ע"כ. [אין הכונה שמל את עצמו קודם לעבדיו, דהא בקראי דסוף פרשת לך לך משמע דהעבדים נמולו תחילה וכ"ה ברמב"ן וברד"ק, אלא הכונה על הציווי דעל מילתו נצטוה ראשונה קודם למילת עבדים, ע"ש בכתובים].

'''ובפשטא''' הדין עם הגה"ה דמבואר ממה שהוצרך רש"י להטעם דהוי מצוה ראשונה וכו', ולא אמר בפשיטות דנטל המילה לפי שאין לו מצוה אחרת להשבע עליה, וע"כ שבא רש"י לפרש מפני מה השבועה במילתו של אברהם הגם שהיה יכול להשביעו במילת העבד.

'''וקצ"ע''' דלפי"ז יקשה כשיעקב השביע ליוסף {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#כט|להלן מ"ז כ"ט]]}}, למה אמר ג"כ שים ידך תחת ירכי ולא אמר תחת ירכך, והרי מילת עצמו ומילת יוסף שוו בזה דציווי אחד להם, וביותר יקשה דאיתא התם בתרגום יונתן ומן בגלל דהוא בריה לא שוי ידיה, אלהן אמר אנא אעביד כפתגמך, וא"כ היה לו ליעקב לומר לו ליוסף שישבע במילתו שלו תחת יריכו לכה"פ, וצ"ע.

'''והנה''' בת' מהר"ח אור זרוע {{ממ|[[שו"ת מהר"ח אור זרוע/יא|ת' י"א]]}} כתב דמילה אין המצוה העשיה אלא מה שהמילה חתומה בבשרו, והביא ראיה מדוד המלך שהיה מצטער כשנכנס למרחץ וראה עצמו ערום בלא מצוה, וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו {{ממ|[[בבלי/מנחות/מג/ב|מנחות מ"ג:]]}}, ואם לא היתה מצות המילה אלא העשיה בלבד, א"כ למה נזכר במילה טפי מראשו וזרועו וכל גופו שמקיים בהם מצות תפילין וציצית וכמה מצות, אלא ע"כ המילה בבשרו היא מצוה בכל עת, ע"ש.

'''ונראה''' דכמו"כ יש להוכיח כדבריו מהכא, דמדחשיב לה לנטילת המילה כנקיטת חפץ, וזהו שייך לומר רק באם המילה החתומה בבשרו היא נמי מצוה, אבל אי נימא דרק העשייה היא המצוה, א"כ אין זה חפצא של מצוה, דומיא דיד לא הוי חפצא של מצוה במה שמניח בה תפילין, וא"כ אף מכאן מוכח כדבריו ופשוט.

'''אולם''' במילת עבדים יש לדון אי ג"כ ענינה שהברית קודש החתום בבשרו זו היא המצוה, או דילמא התם אין המצוה אלא המעשה מילה, ולא מתקיים בכל עת המצוה במה שהוא נימול, שהרי המצוה אינה על העבד ורק על האדון למולו [ועיין במנ"ח {{ממ|[[מנחת חינוך/ב|מצוה ב']]}} מש"כ בזה וצ"ע]. ואם נאמר כן דבעבד אין המצוה אלא העשיה בלבד, א"כ מובן ביותר מפני מה א"ל אברהם תחת ירכי ולא א"ל תחת ירכך במילת העבד, לפי דרק מילת אברהם חשובה חפצא של מצוה, אבל מילת העבד אי"ז חפצא של מצוה וכש"נ.

'''ובדרך''' זו יתיישב גם מה שתמהנו לעיל למה לא צוה יעקב ליוסף שישים ידו תחת מילת עצמו, וביותר הקשינו דעכ"פ לאחר שלא רצה לשים תחת ירך יעקב היה לו ליוסף לשים תחת ירך עצמו, אמנם למתבאר דמה דחשיב חפצא של מצוה הוא רק במי שהמילה החתומה בבשרו היא מצוה, וא"כ ביוסף שאיתא בב"ר {{ממ|[[בראשית רבה/פד/ו|פפ"ד ו']]}} שנולד מהול, נמצא שהאות ברית החתומה בבשרו אינה מצוה כי היא לא באה ע"י מצוה, וא"כ ניחא שלא שם יוסף ידו תחת ירך עצמו להשבע, שהרי מילת יוסף לא חשיבא נקיטת חפץ דמצוה. ואף אי ס"ל דנולד מהול צריך הטפת דם ברית, אבל מ"מ ההטפת דם ברית אינה עושה את האות ברית בבשרו למצוה בבשרו. [וזה לא נראה לומר דלמ"ד דצריך הטפת דם ברית, יחשב זה כגמר המילה, ועי"ז יחשב האות ברית החתומה בו למצוה כמו מילה, עד שיחשב ממילא האות ברית לנקיטת חפצא].

'''אלא''' דמצדה תברא, שהרי אף מבואר במדרש {{ממ|שם}} שאף יעקב נולד מהול, וא"כ הרי כך לי נקיטת חפצא בשימת ידו תחת ירך יעקב לשימתו תחת ירך עצמו, ובאמת יש להבין זה דהא נראה דהדין כמוש"כ שבנולד מהול אין חשוב נקיטת חפצא וצ"ע, וכן צע"ג שהרי גם דוד נמנה בין הנולדים מהולים {{ממ|עפרש"י תהלים [[רש"י/תהלים/טז#א|ט"ז א']]}} וא"כ מפני מה נתיישבה דעתו בבית המרחץ, ואולי נולד מהול היינו בלא פריעה וע"י פריעתם איכא אות ברית בבשרם, אמנם זה יתכן לומר אצל יעקב ויוסף שעדיין לא נצטוו על הפריעה, משא"כ אצל דוד הא לאחר שנצטוו על הפריעה א"כ הנולד בלא פריעה לא יחשב כנולד מהול.

{{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}}
'''הנה''' למש"כ המדרש הנ"ל דיוסף היה מהול, א"כ צע"ק מש"כ רש"י להלן {{ממ|[[רש"י/בראשית/מה#ד|מ"ה ד']]}} דהראה יוסף לאחיו שהוא מהול, ומה הוכחה איכא מהא, והלא אפשר שנולד מהול וכמו שבאמת כך היה, אלא דיתכן שהראה להם שאינו משוך בערלתו שלא התדמה למצרים למשוך ערלתו, וע"ד שביאר הבית הלוי {{ממ|ב[[בית הלוי/פרשת שמות|פ' שמות]]}} שישראל במצרים לא ביטלו הברית שלא למול, ורק שעשו עצמם משוכים להדמות למצרים. [ומה שהוכיח להם שהוא מהול, אע"פ שהרי כל המצרים מלו עצמם כמש"כ רש"י להלן {{ממ|[[ רש"י/בראשית/מא#נה|מ"א נ"ה]]}}, מ"מ יתכן שהראה להם שאף פרע, וכמבואר בתוס' בפ' הערל {{ממ|[[תוספות/יבמות/עא/ב|יבמות ע"א:]]}} שבקיימו כה"ת עד שלא ניתנה כלול גם לעשות פריעה, ועמש"כ בפ' לך לך {{ממ|[[משאת המלך/בראשית/יז#כו|י"ז כ"ו]]}}].

==ג==
'''ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו''' (כד ג)

'''הנה''' כאן הקדים השבועה לציווי, משא"כ בפ' ויחי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#כט|מ"ז כ"ט]]}} שהשביע יעקב ליוסף אל נא תקברני במצרים וגו', שם השביעו רק לאחר שגמר לצוותו על כך, ויש להבין מאי שנא הכא שהקדים אברהם השבועה לצווי, ומאי שנא התם שהקדים יעקב הצווי לשבועה.

'''ונראה''' עפמש"כ רש"י להלן על הכתוב {{ממ|[[רש"י/בראשית/נ#ו|נ' ו']]}} עלה וקבר את אביך כאשר השביעך, ופרש"י ואם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחך, אבל ירא לומר עבור על השבועה, שלא יאמר א"כ אעבור על שבועה שנשבעתי לך שלא אגלה על לשון הקודש שאני מכיר עודף על שבעים לשון, ואתה אינך מכיר בו, כדאיתא במסכת סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/לו/ב|ל"ו:]]}}.

'''ולפי"ז''' הרי ניחא שהשבעת אברהם את אליעזר היתה לתכלית כדי שיהא בטוח בו שיקיים שליחותו מה שמצוה אותו, משא"כ אצל יוסף בטוח היה יעקב ביוסף שישמע לו אף בלא שבועה, אלא שהשבועה היתה עצה כדי שפרעה לא ימנענו מכך וכנ"ל. וא"כ נמצא דאין השבועה מעצם הציווי, אלא לאחר שצוהו הוסיפו גם שבועה כדי שלא תהא מניעה מצד פרעה [וע"ש ברמב"ן כעין זה], ולכן א"ש דנשבע לו יוסף רק אחרי שגמר הצווי.

'''והנה''' בתרגום יונתן {{ממ|שם}} איתא דמשום כבוד אביו נשבע יוסף מבלי שישים ידו תחת ירך יעקב, וזה כמש"כ דהרי א"צ להשביע ליוסף בשבועה חמורה, שהרי אף עיקר השבועה אינה אלא כדי שתשתווה לשבועה שנשבע לפרעה, אמנם יקשה דא"כ מפני מה ביקש יעקב ממנו תחילה שישבע בנקיטת חפצא, ודוחק לומר דיעקב לא ידע האיך נשבע לפרעה, וחשב אולי נשבע לפרעה בנקיטת חפצא שבועה חמורה, אבל יוסף שידע שלא נשבע לו בנקיטת חפצא לכן לא הוצרך לנקיטת חפצא, וצ"ע.

==ה==
'''ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה וגו'''' (כד ה)

'''להלן''' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#לט|כ"ד ל"ט]]}} כשסיפר אליעזר מה שאמר לאברהם אלי לא תלך וגו', ופרש"י שם אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, ע"ש. וראיתי מעוררים למה הכתיב חסר רק אח"כ כשסיפר זאת, ולא נכתב חסר הכא מיד כשאמר זאת לאברהם, ורבו הישובים בזה.

'''ברם''' גברי חזינא וקושי' לא חזינא, דהכא הא אמר ההשב אשיב את בנך וגו', וא"כ לא היה השידוך בספק רק שאלו האם ישיב או לא, וא"כ מה שייך לומר אלי, והרי השידוך עם האשה ההיא קיים, ורק כשענה לו אברהם שלא ישיב בנו שמה וגו', והטיל ספק בעצם השידוך, אזי שייך לומר שחשב אליעזר אלי כלומר שאזי ישיאנו לבתו.

==יד==
'''והיה הנערה אשר אמר אליה וגו' אתה הכחת לעבדך ליצחק''' (כד יד)

'''אמרו''' בתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/ד/א|ד'.]]}} שלשה שאלו שלא כהוגן וכו', ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי, אליעזר עבד אברהם דכתיב והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו', יכול אפילו חיגרת או אפילו סומא, השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה, שאול בן קיש דכתיב והיה האיש אשר יכנו, יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו, יכול אפילו עבד אפי' ממזר, השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד. ובתוס' תמהו אמאי לא קאמר נמי גבי אליעזר יכול אפי' ממזרת או שפחה, ותי' דאצל אליעזר ל"ש עדיין ממזרת דהא לא נתנה תורה. והקשה מהרש"א דמ"מ מאחר דקיימו אבותינו כל התורה עד שלא ניתנה א"כ גם באליעזר שייך לומר ממזרת, ע"ש.

'''ונראה''' דאע"ג דקיימו כה"ת וכו' מ"מ לא תתכן ממזרות גבייהו, שהרי לא נתחדש דין ממזר ולא חייל ביה ממזר, שהרי אין עצם הדבר שנולד ממזר זהו האוסרו אלא מה שאסרה תורה ממזר, וראיה לכך שהרי ממזר ספק התירתו תורה בודאי ואע"פ שבצד אחד הרי הוא ממזר, ומבואר דהחלות איסור ממזר נובע רק ממה שאסרה תורה, וכיון שלא אסרה התורה ספק א"כ אין בו צד איסור כלל, [והא דאיתא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/עח/ב|ע"ח:]]}} דממזר דלא ידיע לא חיי ומשמע דיש בספיקות צד איסור, כבר עמד בזה בספר קובץ הערות {{ממ|[[קובץ הערות/נח|סי' נ"ח]]}} דממזר דלא ידיע גרע מספק ממזר ע"ש, וע"ע מש"כ בחי' ליבמות {{ממ|[[משאת המלך/יבמות/עו/א|ע"ו.]]}} דספק ממזר כלפי שמיא הוא ממזר], וא"כ אף אי קיימו האבות כה"ת וכו', אבל מ"מ כל כמה שלא הוזהרו על ממזר הרי לא חייל איסור ממזר.

'''וכדעת''' התוס' דל"ש ממזרות קודם שנתנה תורה מוכח נמי מאליעזר, שאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#מט|להלן כ"ד מ"ט]]}} ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל, ופרש"י על שמאל מבנות לוט שהיה יושב לשמאלו של אברהם, והרי הם היו ממזרים שבא עליהן לוט, ומבואר דלא נזהרו בממזרות. [מיהו זה אין לבאר דלפי שאין ממזרות אלא מחייבי כריתות א"כ לכך לא שייך ממזרות מקודם מ"ת, שהרי בתולדות עשיו להלן {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לו#ב|ל"ו ב']]}} כבר פרש"י והודיעך הכתוב שכולן בני ממזרות היו, ע"ש].

{{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}}
'''והנה''' לענין שפחה הקשה הגבורת ארי שם דהרי איתא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/ק/ב|ק':]]}} דהזהיר הקב"ה לאברהם שלא ישא שפחה, ומסתמא גם יצחק בהאי אזהרה ע"ש, אמנם יל"ע בזה לפי המבואר במשך חכמה כאן שאזהרת השפחה לאברהם היה רק תנאי כדי שלא ירשו בני השפחות את הארץ, וא"כ א"ש דיצחק יוכל ליסב אחרת בהדה, וגם דהרי שליחות אליעזר היה לקדש ליצחק, והרי בשפחה לא יתכן קידושין לפי שאין תופסין בה, וגם שהרי יוכל לשחררה.

{{מרכז|{{גופן|4||'''*'''}}}}
{{עוגן|יד2}}
'''שתה וגם גמליך אשקה''' (כד יד)

'''כתב''' המג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/קסז#יח|סי' קס"ז סקי"ח]]}} בשם ספר חסידים דהאיסור לטעום קודם שיאכיל לבהמתו, ה"מ באכילה אבל לשתיה האדם קודם לבהמתו, שהרי אמר שתה וגם גמליך אשקה. והנה פשוט הדבר דדין הקדימה אינו דוקא בבעלים, אלא במי שממונה על הבהמות, שהרי גמלי אברהם היו, מיהו לכאורה מבואר מהמג"א שאף אדם אחר חייב להאכיל קודם את הבהמה, שהרי דייק זאת משתה וגם גמליך אשקה היינו שכך יהיה מאמר רבקה, אלא שיש לדחות שהרי היא תדע שאליעזר לא יקדים אכילתו לגמלים, וא"כ מאמירתה שתה וגם גמליך אשקה, ע"כ שכך הדין שלא יוכל אליעזר לשתות לפני גמליו.

'''ומה''' שהוצרך להביא ראיה ממאמרה של רבקה, ולא הביא ראיה יותר פשוטה מאליעזר גופא ששתה לפני הגמלים כדכתיב ותרד כדה על ידה ותשקהו, צ"ל שלא היה ברשותו לתת קודם לגמלים שהרי היא נתנה לו המים, ועוי"ל שהואיל והיתה לו קפיצת הדרך א"כ לא היו הגמלים זקוקים עדיין לשתות כידוע, אבל ממאמר רבקה שפיר יש להוכיח, שהרי היא לא ידעה מכך שקפצה לו הדרך ואעפ"כ במאמרה שתית אליעזר קודמת לגמלים. [מיהו זה אין לדחות ולומר דאליעזר שתה תחילה לפי שחשב שאין סיפק מים לכולם שהרי עדיין לא אמרה וגם לגמליך אשאב, זה אינו דהא ראה שהצליח ה' דרכו וידע בודאי שתאמר לו נמי וגם לגמליך אשאב, אלא עכצ"ל כמש"כ לדחות].

==לב==
'''ויפתח הגמלים''' (כד לב)

'''פרש"י''' התיר זמם שלהם, שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בשדות אחרים, ובב"ר {{ממ|[[בראשית רבה/ס/ח|פ"ס ח']]}} הקשו וכי לא היו גמליו של אברהם כחמורו של רבי פנחס בן יאיר שלא אכל שאינו מעושר, ע"ש. וצ"ע למש"כ התוס' {{ממ|[[תוספות/גיטין/ז/א#|גיטין ז.]]}} דהק"ו דעבדינן התם השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמן לא כ"ש, אי"ז אמור אלא במאכל אסור דגנאי הוא לצדיק שיאכל דבר איסור ע"ש, וא"כ הכא מאי קשיא בגמליו של אברהם דהא איסור גזל אי"ז מאכל אסור בעצמותו.

==לד==
'''ויאמר עבד אברהם אנכי''' (כד לד)

'''בב"ק''' {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/צב/ב|צ"ב:]]}} איתא א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מילתא גנאה דאית ביך קדים אמרה, א"ל דכתיב ויאמר עבד אברהם אנכי. מיהו בתרגום יונתן כתב על הכתוב ויאמר בא ברוך ה' וגו', וחשיב לבן דהוא אברהם ואמר עול בריכא דה', וטעות זו דלבן נמשכה גם אח"כ, דבמדרש הגדול {{ממ|[[מדרש הגדול/בראשית/כד#לג|כ"ד ל"ג]]}} איתא ויישם כתיב מלמד שנתנו סם במאכל כדי להרגו דסבורין שהוא אברהם, וא"כ י"ל בפשוטו דלכך הקדים ואמר עבד אברהם אנוכי, לפי שטעו בו שהוא אברהם לכך הודיעם שאינו אברהם אלא עבדו.

'''ואולי''' יש לפרש כן מה דאיתא בהגדה ארמי אובד אבי, שהמכוון הוא להנ"ל שלבן רצה להמית את אברהם, ומחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה אצל עכו"ם, מיהו אין המשך לשון ההגדה משמע כן, מה גם דצ"ע אם מחשבתו מהניא עד שמתקיים בזה דינא דמתחיל בגנות, וצ"ע.

==נה==
'''ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך''' (כד נה)

'''הנה''' בתחילה הסכימו לדבר שאמרו מה' יצא הדבר ואילו עתה חזרו בהן, ויש להבין מעיקרא מה סברו ולבסוף מה סברו.

'''ונראה''' פשוט להמדרש {{ממ|הובא בת"י לעיל [[תרגום יונתן/בראשית/כד#לג|כ"ד ל"ג]]}} ששמו סם בקערתו של אליעזר נמצא שמחשבתם היתה שיאכל וימות ויירשו כל ממונו, ואילו אליעזר אמר להם לא אוכל עד אם דברתי דברי, והרי הוא מעכב מה שזממו, ולכן הסכימו אתו מיד ויאמרו לו דבר, ואח"כ גם אמרו מה' יצא הדבר וגו', דמה איכפת להם להסכים הרי עוד מעט ימות ויתכחשו לכל מה שהבטיחו, הלכך לאחר שראו שלא הפיקו זממם ואליעזר חי וקיים, אז החלו לסבב לעכב הדבר ואמרו תשב הנערה וגו'. [וע"ע ב{{ממק|דעת זקנים}} כעין מש"כ].

==נז==
'''ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה''' (כד נז)

'''הנה''' לעיל כתיב הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה וגו', ואילו כאן אמרו נקרא לנערה כלומר שעדיין תלוי הדבר בדעת הנערה. ונראה פשוט דלעיל שבתואל אביה אכתי היה חי והרי בידו לקדשה שלא מדעתה, אבל עתה שהוא מת א"כ הרי הקידושין תלוי בדעתה.

{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}