עריכת הדף "מצודת דוד/משלי/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''אם ערבת.'''  ערבות ממון בשביל אחר:

'''לזר.'''  בעבור הזר תקעת כפך והיא ענין קיום ותוקף על הערבות:

== ב ==

'''נוקשת.'''  הנה דע שבאת למוקש ונלכדת בה ע"י אמרי פיך:

== ג ==

'''עשה זאת איפוא בני.'''  ר"ל עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה כי באת בידו ונתחייבת לו:

'''לך התרפס.'''  היה לו למרמס הרגל ר"ל הכנע עצמך לפניו:

'''ורהב רעך.'''  החזק והמשל רעך על עצמך:

== ד ==

'''אל תתן שנה.'''  ר"ל אל תתעצל בדבר:

== ה ==

'''הנצל כצבי.'''  ראה להנצל במהירות כצבי הממהר לברוח מיד הלוכדו כשימצא מנוס:

'''מיד יקוש.'''  מיד מוקש הפח:

== ו ==

'''עצל.'''  אתה העצל לך אל הנמלה וראה מנהגה ולמד ממנה חכמה:

== ז ==

'''אשר אין לה קצין.'''  להכריחה על מעשיה להכין מאכלה לבל תגזול מחברתה:

== ח ==

'''תכין.'''  עכ"ז מעצמה בחכמתה תכין לחמה בקיץ עת תמצא ע"פ השדה וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך:

== י ==

'''מעט שנות.'''  פן תחשוב אישן מעט ואח"ז אנום מעט ואח"ז אשכב בחבוק ידים לנום כי כן דרך השוכב לחבק ידיו זה בזה:

== יא ==

'''ובא כמהלך.'''  בעבור זה יבוא לך עניות פתאום כאורח המהלך בדרך הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו:

'''ומחסורך.'''  דבר המחסר עושרך מהרה יבא כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו:

== יב ==

'''אדם בליעל.'''  מי שפורק מעליו עול מקום הוא איש און והולך עקשות פה ר"ל מעקם פיו לרמז לשון הרע:

== יג ==

'''קורץ בעיניו וגו'.'''  ענין כולם הם רמיזות לה"ר:

== יד ==

'''תהפוכות בלבו.'''  מחשבות לבו להפוך הדבר מכמות שהוא:

'''חורש רע.'''  חושב רע בכל עת ומגרה מחלוקת בין אנשים ר"ל כיון שפרק עול המקום בודאי את כל אלה יעשה:

== טו ==

'''ואין מרפא.'''  לא יהיה רפואה לשברו:

== טז ==

'''ושבע.'''  השביעית היא תועבת נפשו ר"ל שנואה מכולן:

== יז ==

'''עינים רמות.'''  זה המתגאה המרים עיניו כלפי מעלה לא כדרך שפלי הרוח אשר ישפילו עיניהם להסתכל כלפי מטה:

== יח ==

'''לב חורש.'''  המפנה לבבו לחשוב מחשבות און לרוץ לרעה לעשות במהירות עד לא יתנחם:

== יט ==

'''יפיח וגו'.'''  ר"ל עד שקר מדבר כזבים ואחת היא:

'''בין אחים.'''  בין אוהבים יגרה מחלוקת בספור לה"ר והיא השביעית הקשה מכולן כי בזה הורג שלשה את עצמו והמקבלו והנאמר עליו:

== כ ==

'''מצות אביך.'''  כי הלא בודאי חפץ בתקנתך:

'''תורת אמך.'''  מה שהיא מלמדתך:

== כב ==

'''תנחה אותך.'''  תנהג אותך בדרך הישר:

'''תשמור עליך.'''  משודדי לילה:

'''היא תשיחך.'''  תדבר עמך כחבר טוב המדבר עם חבירו להשתעשע עמו:

== כג ==

'''כי נר מצוה.'''  המצוה שאדם עושה מאירה לו כנר והלומד תורה היא לו כאור היום והשומע תוכחת מוסר הוא לו דרך המביא חיים:

== כד ==

'''לשמרך.'''  כי המוסר יועיל לשמרך מאשה זונה:

'''מחלקת.'''  מחלקלקות פתויי הנכריה והוא כפל ענין במ"ש:

== כה ==

'''ואל תקחך.'''  אל תקח לבך להיות נמשך אחריה ע"י רמזי עפעפיה:

== כו ==

'''כי בעד אשה זונה.'''  בעבור חמדת אשה זונה בא האדם לרב העוני עד כי ישאל ככר לחם:

'''תצוד.'''  בחלקת אמריה תצוד את הנפש עם שהיתה יקרה ונקיה מעון:

== כז ==

'''היחתה.'''  וכי אפשר שישאב איש בחיקו את האש ולא תשרפנה בגדיו:

== כח ==

'''אם יהלך.'''  וכי יהלך איש על גחלים ולא תשרפנה רגליו:

== כט ==

'''כן הבא.'''  כן הוא הבא אל אשת רעהו כי כל הנוגע בה לא ינקה מעונש הראוי:

== ל ==

'''לא יבוזו.'''  אין מרבים לבזות את הגנב כאשר יגנוב למלא נפשו כי רעב הוא וגנב לשבור הרעבון וכמעט לאונס יחשב:

== לא ==

'''ונמצא.'''  וכאשר ימצא יוכל לתקן בתשלומין אז חדל ממנו בעל הגניבה:

'''את כל הון.'''  ר"ל הלא לא יתן יותר מכל הון ביתו אבל לא נגע עד הנפש:

== לב ==

'''נואף אשה.'''  אבל המנאף עם אשה הוא חסר לב והרוצה להשחית נפשו עשה יעשה כזאת הואיל ואין לו הכרחיות כגונב ממון:

== לג ==

'''נגע וקלון ימצא.'''  מן השמים ימצא נגע כי ע"י ג"ע הנגעים באים ומן הבריות ימצא קלון:

'''לא תמחה.'''  לא תהיה נשכחת:

== לד ==

'''כי קנאה.'''  הנקמה תעורר חמת הבעל ולא ימחול עליו ביום אשר תמצא ידו לנקום נקם ותהיה א"כ הדבר שמור ולא תשכח:

== לה ==

'''לא ישא.'''  לא יהיה נושא פנים של כל מין ממיני הכופר להעביר הקצף בעבורו ולא יאבה. לא ירצה לחמול אם תרבה שוחד והוא כפל ענין במ"ש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>