עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/מט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] הקורקבן יש לו ב' עורות וכו'''' פי' הכיס בפנים הוא עור א' וכל הבשר כולו עור שני. ט"ז סק"א. כנה"ג בהגה"ט או' ד' פר"ח או' א' לה"פ או' א' בל"י או' א' כריתי או' א' וכתב דהיינו א' הוא הכיס בפנים שקולפין אותו מן הקרקבן ונשלך וא' הוא עם כל עובי בשר הקורקבן. מש"ז או' א' שה"מ או' א' מחב"ר או' א' וכתב ודלא כהרב שתי הלחם סי' ט"ל שלא הבין כן. מק"מ או' א' חכ"א כלל ך' או' כ"ב. זב"ת או' א' זב"ש או' א' ענ"ה סי' ל' או' א' תו"ז סי' פ"ו או' א' בי"צ או' א' זבחי צדק או' א'.

== ב ==

ב) '''באווז''' לא יש קליפה פנימית בפ"ע אלא גוררין ומקלפין בסכין ולאחר שגוררין נשאר עור לבן וחלק וקשה קצת ואח"כ בשר אדום. מש"ז שם. ואני חקרתי ע"ז ואמרו לי כי במקומות אלו אווזא ובר אווזא ועופות דהיינו תרנגולות למיניהם כולם שוו בשיעוריהן כי בקורקבן יש כיס שבו נאסף האוכל ומשליכין הכיס ואין חילוק ביניהן. מחב"ר או' ב' ענ"ה שם. זבחי צדק או' ב'.

== ג ==

ג) '''ואם''' נתחלפו עורות הקרקבן שהאדום היה לבן והלבן היה אדום לית לן בה וכשרה. כנה"ג בהגה"ט או' ד' מש"ז או' א' מחב"ר או' ג' מק"מ שם. ענ"ה שם. זבחי צדק או' ג'.

== ד ==

ד) '''נתמסמסו''' שתי עורות הקורקבן עד שאם היו מושכין קצת היו נחתכין יש להטריף. מהריק"ש בהגהו' בסי' זה. מחב"ר או' ט"ו. שו"ג מחו' או' א' ענ"ה שם או' י"ג. תו"ז שם או' ח' זבחי צדק או' ז' אבל אם היה א' מהם שנתמסמס כשר דלא יהא אלא כניקב הא ק"ל ניקב זה בלא זה כשרה. שו"ג שם. ועיין לקמן או' ט'.

== ה ==

ה) '''שם. עד שינקבו שניהם זה כנגד זה.''' והא דניקב זה כנגד זה טרפה היינו אפי' אם מנוקב בשפוע דיני כזה נגד זה וטרפה. חכ"א כלל ך' או' כ"ב. מק"מ או' ג' זב צ או' ח' ועיין לקמן או' כ"ד.

== ו ==

ו) '''שם. אבל אם ניקבו זה שלא כנגד זה כשרה.''' ואמרינן בש"ס {{ממ|חולין מ"ג ע"א}} דלא דמי לושט דלעיל סי' ל"ג משום דאכלה ביה ופעיא ביה רווח גמדה ליה ופשטה ליה ומתרמי דמכווני אהדדי אבל קורקבן דמינח נייח כדקאי קאי. ולפ"ז ה"ה בית הכוסות שניקבו שני עורות זה שלא כנגד זה דכשר. ש"ך סק"א. וכ"כ לעיל סי' מ"ח או' מ"ב.

== ז ==

ז) '''שם. אבל אם ניקבו זה שלא כנגד זה כשרה.''' ומיהו צריך שלא יהיו הנקבים סמוכים כ"כ שלא יהא מפולש. שפ"ד או' א' מחב"ר או' ו' ענ"ה שם או' ב' תו"ז שם או' ג' זבחי צדק או' ד' וכ"כ לעיל סי' מ"ח או' מ"ג.

== ח ==

ח) '''ואם''' ניקבו זה שלא כנגד זה אפי' מרוח א' אלא דזה למעלה וזה למטה דכה"ג בושט טרפה משום דאפשר דעתרמו אהדדי אפ"ה בקורקבן כשרה משום דמינח נייח. כנה"ג בהגב"י או' ג' שה"מ או' ג' זבחי צדק או' ה'.

== ט ==

ט) '''כמו''' שהוא הדין בניקב דבעינן שינקבו שניהם זה כנגד זה כן ה"ה אם ניטל עור א' מהקורקבן או נרקב לגמרי כשרה כל שהשני קיים כולו. שו"ת נוב"י מה"ק חי"ד סי' י"ח. מחב"ר או' י"ח. פ"ת או' ב' ענ"ה שם או' ט"ו. תו"ז שם או' ט' בי"צ בתה"ב או' א' זבחי צדק או' ו' ועיין לעיל או' ד'.

== י ==

י) '''ואם''' ניקב שלא כנגד החלל רק בעובי הבשד ע"י חולי אעפ"י שהוא מעל"ע כשר כדאמרינן לעיל סי' מ' או' ז' גבי לב. חכ"א כלל ך' או' כ"ב. זבחי צדק או' ט'.

== יא ==

יא) '''[סעיף ב'] ניקב ושומן שעליו סותמו כשר.''' ואפי' מחט תחוב בנקב וחלב טהור סותם כשר. ש"ך סי' ע"ו סק"ב. לה"פ שם או' ג' בל"י שם או' ג' מק"מ שם או' ב' שפ"ד בסי' זה אי' ב' מחב"ר או" ז' זב"ת או' ג' זב"ש או' ב' ענ"ה סי' ל' או' ג' זבחי צדק או' יו"ד. ואף כשהסתימה דקה יש להקל. פר"ח או' ב' לה"פ או' ג' זב"ת או' ג' אך שצריך להיות השומן חזק ומהודק ע"ג הנקב.

== יב ==

יב) '''וצריך''' המורה ליזהר דזימנין דמשכחת האי סתומאה על הנקב ואינו שומן רק קרום שעלה מחמת מכה. שפ"ד שם. מחב"ר או' ח' ענ"ה שם או' ד' זב"ש או' ב' תו"ז סי' פ"ו או' ו'.

== יג ==

יג) '''ואם''' נמצא השומן על חודה של מחט או הקוץ ממש מלבד מה שסביבו בידוע שלא יצא והשומן סותמו וכשר אבל אם תראה השומן סביב המחט לבד ולא על חודה בידוע שיצא חוץ לב' העורות וטרפה. שו"ת באר עסק סי' ס"א. וכונתו דאפי' נשאר מהעור החיצון שלם קצת שלא ניקב רק שאין שומן כנגד המחט ויש סביבו מזה נראה שנקב וחזר וקרום הוא שעלה מחמת מכה. תב"ש או' ב' מש"ז בסוף הסי' מחב"ר או' י"ב. שה"מ או' ו' חכ"א שם או' כ"ג. ענ"ה שם או' ח' זב"ש או' ב' תו"ז שם או' י"ב. בי"צ בתה"ב או' ג' זבחי צדק או' י"ב.

== יד ==

יד) '''והא''' דשומן סותם ה"ד שאין המחט נכנס בתוך השומן אבל אם המחט יוצא קצת לחוץ לתוך השומן אף שיש שומן הרבה על חודה של מחט יש לאסור. שו"ת תולדות יצחק סי' ו' פ"ת או' ג' וכ"כ הפר"ת או' ב' מיהו המק"מ סי' מ"ו או' ב' כתב לדחות סברא זו וכתב שעכ"פ בהפ"מ יש להתיר. זבחי צדק או' י"ג.

== טו ==

טו) '''בעופות''' מפוטמים יש לפעמים הרבה שומן מגין על הנקב ואינה הגנה שאותו שומן לאו בתולדה הוא שאם תכחש יוסר משם השומן. באר עסק שם. תב"ש שם וכתב וצריך המורה להזהר בזה דדברי טעם הם. מחב"ר או' י"א. ענ"ה שם או' ז' זבחי צדק או' י"ד. וכ"כ לעיל סי' מ"ו או' י"ח והגם דדעת שה"ע או' ו' להכשיר מ"מ כיון דדעת האחרונים לאסור יש להחמיר באיסור תורה רק אם מסתפקא לן יש להכשיר בהפ"מ.

== טז ==

טז) '''והא''' דמהני סתימת השומן היינו כשניקב גם עור הפנימי דרגלים לדבר דהמחט דרך ושט אתא אבל אם ניקב ע"י מחט עור החיצון לבד לא מהני סתימת השומן דאמרינן דמבחוץ באה המחט ונתחב בקורקבן וחיישינן לנקיבת הדקין כדין מחט שנמצא בחלל הבהמה. שו"ג או' ב' ענ"ה שם או' כ"ב זבחי צדק או' ט"ו. ונראה שזה פשוט.

== יז ==

טוב) '''ואם''' ניקב הפנימי לבד אפי' מחמת קוץ כשרה. ענ"ה שם או' כ"ג.

== יח ==

חי) '''שומן''' הקורקבן הוי כרצועות ובמקום פירודם אינה סתימה. דע"ק או' ג' מק"מ או' ד'.

== יט ==

יט) '''כבד''' בדיבוקה לקורקבן יכול להיות סתימה לנקב שבקורקבן אך כשמפסיק מוגלא וכיס קרום מחמת מכה אין זה סתימה ורק כשאין שום הפסק ומהודק יפה סותם. דע"ק שם. מק"מ שם. זבחי צדק או' ט"ז.

== כ ==

ך) '''שם בהגה. אעפ"י שלא נשאר רק מעט מעור החיצון וכו'''' וצריך שאותו מעט לא יהיה בו שינוי מראה. שפ"ד או' ב' מק"מ או' ה' ועיין לעיל סי' מ"ח או' ס"ה. ועוד עיין מזה לעיל סי' ע"ו סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.

== כא ==

כא) '''[סעיף ג'] אם''' נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו כדין מחט שנמצא בהמסס וכו' לעיל סי' מ"ח סעי' ח' ואף לענין ניקב כולו אם נמצא עליה קו"ד טרפה ואם לא נמצא עליה קו"ד בידוע שהוא לאחר שחיטה וכשרה כדלעיל סעי' ח' גבי ביה"כ כן הוא גבי קורקבן וכמו שהוכיח הש"ך סק"ד מכמה פו' ודלא כד"מ וט"ז סק"ב שנמשך אחריו דמטרפי בקורקבן אף בלא קו"ד. פר"ח או' ג' פר"ת או' ג' זב"ת או' ה' וזהו לפי הפסק של הש"ע שם אמנם כבר כתבנו שם או' ע"ב דדעת האחרונים להחמיר כדברי י"א שהביא שם בהגה דבזה"ז אין אנו בקיאין בבדיקות ויש להטריף אם נקבה המחט משנו צדדין אפי' לא נמצא קו"ד ולא חלודה וכו' יעו"ש. וא"כ ה"ה לקורקבן רק אם יש שם שומן שסותם כמ"ש בסעי' הקודם.

== כב ==

כב) '''שם. אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים וכו'''' ואם יש שביל לבן עד לחוץ נגד פי המחט והבשר קשה ונשתנה מראיתו וכה"ג דאיכא רעותא דמחט ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו יש להטריף. שפ"ד או' ב' מחב"ר או' ט' שו"ג סוף או' ג' זב"ש או' יו"ד. ענ"ה סי' ל' או' ה' זבחי צדק או' י"ז.

== כג ==

כג) '''קורקבן''' שהיה מחט מובלע בבשר ובפנים היה שביל עד שליש עוביו ואח"כ לא ניכר שביל עד המחט וממקום המחט היה שביל עד לחוץ ובחוץ היה מזהיר ובהסיר המחט לא ראו עוד זהרורית והבשר בחוץ היה בריא יש להכשיר אפי' בלא הפ"מ. שפ"ד שם. מחב"ר או' יו"ד. זב"ש או' ט' ענ"ה שם או' ו' בי"צ בתה"ב או' ד' זבחי צדק או' י"ח.

== כד ==

כד) '''אם''' נמצא המחט תחוב באלכסון מפולש מסתבר דכשרה שהרי הא' מגין על חבירו אלא שאינו סומך על זה. הרדב"ז ח"א דפוס ליוורנו סי' נ"ח. ער"ה או' א' זב"ש או' י"א. ענ"ה שם או' י"ד. זבחי צדק או' י"ט. ועיין לעיל או' ה'.

== כה ==

כה) '''מעשה''' שבשלו תרנגולים הרבה ונתנו קרקבן א' לנער לאכול ובעת אכילה צעק הנער וראו והנה מחט תחובה בבשר הקרקבן יש להטריף. שו"ת מהר"י הלוי אחיו של הט"ז סי' כ"ה. והב"ד הט"ז סי' מ"ח ס"ק י"ח והסכים לדבריו יעו"ש. וכ"כ בשו"ת חב"י סי' מ"ח. לה"פ או' ג' בל"י או' ד' חכ"א כלל ך' סוף או' כ"ה. בי"צ בתה"ב או' ג' שבאו' ד' וכ"כ ביה"ל בסי' זה על קרקבן שנמצא תחוב בו מחט אחר שנתבשל שהמאכל אסור. והסכים לדבריו הפר"ח בקו"א אלא מ"ש שם הפר"ח להכשיר בהפ"מ אין כן דעת הפו' כנז' וכ"כ התו"ז סי' פ"ו או' כ"ז בקרקבן שמצאו בשעת אכילה מחט תחובה והביאו לפניו המחט והשליכו הקרקבן והטריף משום דא"א לבדוק אם עבר המחט מעל"ע יעו"ש. והב"ד זבחי צדק או' ך'.

== כו ==

כו) '''אבל''' אם היה ספק אם בא המחט לאחר שחיטה דהיינו שמונח המחט על הקרקבן ואינו תחוב בתוכו ולא נמצא שום חלודה על המחט ואינו ניכר שהיה בתוך הקרקבן אזי הוא כשר משום דהוי ס"ס אחד שמא נפל מחט לתוכו עכשיו מעלמא ואת"ל קודם שחיטה שמא לא ניקב רק עור הפנימי והוי ס"ס. ביה"ל שם. והב"ד הפר"ח שם אלא שכתב דגם אם יש חלודה במחט יש להכשיר. זב"ת סוף או' ז' זבחי צדק או' כ"א.

== כז ==

כז) '''מחט''' שנמצא תחוב בקרקבן ועובר מעל"ע כשיעור חצי אצבע ולא ניכר אלא אחר הבשול ובשעת מליחה ושטיפה והדחה לא ניכר ולא הרגישו בו כשרה דתלינן שאח"כ נפל המחט לתוך הקרקבן כיון שהיה ארוך כ"כ שהיה עובר מעל"ע כחצי אצבע אלו היה שם קודם בישול א"א שלא ירגישו בו. הרדב"ז ח"א דפוס ליוורנו סי' נ"ח אלא שכתב דלמעשה ראוי שלא להתיר זה בפני ע"ה. כנה"ג בהגב"י או' יו"ד. פר"ח או' ג' וכתב אף למעשה מורינן לקולא בכה"ג. שה"מ סוף או' ז' וכ"כ המחב"ר סוף או' טו"ב דבמקום שהמנהג הוא שכל שינוי שימצאו יביאוהו אצל המורה ואינם סומכים על דעתם כלל יש להתיר בנדון כזה בלי פקפוק כהוראת הרדב"ז והפר"ח. וכ"פ חכ"א שם או' כ"ו להתיר כדברי הפר"ח. זב"ש או' ה' תו"ז שם או' כ"א. זבחי צדק או' כ"ב. ולא דמי למ"ש לעיל או' כ"ה משם הט"ז וביה"ל להטריף אם נמצא אחר בישול דשאני הכא דרחוק לומר דמחיים בא המחט שהרי ראו הקרקבן בשעת מליחה והדחה וניקוי כמנהג יכיון שהיה ארוך ויוצא לחוץ כ"כ היו מרגישין בו כנז'.

== כח ==

כח) '''נמצאת''' המחט אם היא של ברזל שלא העלתה חלודה ואם היא של נחושת לא מורטה {{ממ|ר"ל לא נתעכלה מחמת החום}} להלכה תולין שלאחר שחיטה נכנס ולמעשה ראוי להחמיר. הרדב"ז שם. כנה"ג שם או' י"א. ענ"ה סי' ל' או' כ"א. ומיהו מהני זה הטעם לעשותו סניף עם טעם אחר. זבחי צדק או' כ"ג.

== כט ==

כט) '''והכלים''' שנתבשל בו זה הקרקבן בחזקת כשרים הם. הרדב"ז שם. כנה"ג שם או' י"ב. ענ"ה שם.

== ל ==

ל) '''אם''' נמצאת מחט תחובה בקרקבן של תרנגולת מבחוץ והמחט היה יוצא לחוץ הרבה דליכא לספוקי שיצא אח"ש והיו שם עופות הרבה ולא היו מכירין את העוף הנטרף ובדקו התרנגולות ומצאו בא' מהם רושם שחור ובשאר העופות לא היה רושם כלל יש להתיר את שאר התרנגולות דמסתמא הרושם השחור אינו אלא מחמת המחט. הרדב"ז ח"א דפוס ליוורנו סי' קמ"ב. שה"מ או' ז' וכתב ודלא כהפר"ח שהתיר גם את העוף שיש בו רושם שחור מפני שלא נמצא קו"ד על המחט יעו"ש וכ"כ התב"ש סוף או' ג' להחמיר דלא כפר"ח וכן הסכים הענ"ה סי' ל' או' יו"ד. תו"ז סי' פ"ו או' ך' ועיין עוד לקמן סי' ק"א או' ס'.

== לא ==

לא) '''מעשה''' בקרקבן שנמצא בתוכו ט"ו פרוטות של כסף שבלען התרנגול והכשרתיו. תו"ז שם או' כ"ז. זבחי צדק או, כ"ו.

== לב ==

לב) '''תינוק''' חריף אומר שהוא תחב המחט בקרקבן אולי מועיל ואם גדול ראה שעסק במחט אצל הקרקבן אולי קיל יותר ואי תרווייהו איתנהו קיל יותר. ואשה נאמנת כי אינו גדר אתחזק איסורא כי היה רק ספק והוכיח למפרע היטב. דע"ק סוף או' ד' זבחי צדק או' כ"ז.

== לג ==

לג) '''שם הגה. אם המחט נמצא בעובי הבשר וכו'''' עיין לעיל סי' מ"ח סעי' י"א ובדברינו לשם בס"ד.

== לד ==

לד) '''[סעיף ד'] זה שהכשרנו וכו' ואם לא היה מכיר וכו' תולין להקל.''' דהוי ס"ס ספק שמא ניקב ע"י חולי ואת"ל ע"י מחט או קוץ שמא לא ניקב אחד מהאברים הפנימיים. ב"י בשם אהל מועד. ש"ך סק"ה. פר"ח או' ד' פר"ת או' ד' תב"ש אי' ד' והיינו אם הספק הוא מחמת שא"א להתברר אם ע"י קוץ או מחמת עצמו אז יש להכשירו אבל אם הספק אפשר להתברר אלא שאין החכם שבא לפניו בקי לראות אם הוא ע"י קוץ או ע"י חולי זה לא מקרי ספק כלל והוי ספק א' וטרפה. ד"מ או' ב' ט"ז סק"ג. ומה שהקשה הט"ז שם על דין זה כבר תירצו הש"ך בנה"כ והפר"ח והפר"ת והתב"ש שם. ולענין דינא כתב שה"מ או' ח' כיון דמרן ומור"ם בתו"ח כלל צ"ד או' ג' והלבוש ופרישה ול"ח או' ר"ח ורע"ז ודמש"א דף קמ"ז וש"ך וכנה"ג ופר"ח ופר"ת כולהו הסכימו להתיר הכי נקטינן עכ"ל. ועיין לקמן סי' נ"א סעי' א' בהגה ובדברינו לשם בס"ד.

== לה ==

לה) '''שם. תולין להקל.''' והא דתלינן להקל היינו כשאין ניקב מבחוץ אבל אם היה העור נקוב לפנינו מצד חוץ אין כאן ספק דמסתמא נעשה ע"י קוץ וטרפה. פר"ח סוף או' ד' וסי' מ"ב או' ג' תב"ש סי' נ"א או' ג' שפ"ד בסי' זה או' ה' שה"מ או' ח' ענ"ה סי' ל' או' י"ז. ועיין לעיל סי' מ"ב או' ז' ואו' ח'.

== לו ==

לו) '''העוף''' אין לו לא כרס ולא מסס ולא בית הכוסות ויש כנגדן זפק וקרקבן. טור. לבוש סעי' א' וגם דין בשר החופה את רוב הכרס אין שייך בו ולכן אם נקרע והדקין שלמים כשר ומ"מ אם יש חשש שניקב ע"י קוץ טרפה. ט"ז סק"ג. פר"ח סי' ן' או' ב' מש"ז סי' זה או' ג' שה"מ סי' מ"ח סוף או' ח' חכ"א כלל ך' או' ז' ענ"ה סי' כ"ח או' י"ט. תו"ז סי' ס"ד או' י"א. בי"צ סי' מ"ח ח"א או' ו' ועיין באו' שקודם לזה.

== לז ==

לז) '''[סעיף ה'] אם''' תולעים יוצאים מהקרקבן כשרה וכו' וכל דינים וחלוקים שכתבנו לעיל סי' ל"ו סעי' ה' גבי ריאה שנמצאו בה תולעים שייכי כאן גבי קרקבן דריאה וקרקבן שוים הם לענין תולעים. כ"כ האחרונים.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: יורה דעה]]