עריכת הדף "טעמא דקרא/שמות/כד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
==א==
<small>'''ושבעים מזקני ישראל.''' ב[[בבלי/ראש השנה/כה/א|ר"ה כ"ה א']] ת"ר למה לא נתפרשו שמותם של זקנים הללו שלא יאמר אדם פלוני כמשה ואהרן פלוני כנדב ואביהוא פלוני כאלדד ומידד, ומפרש"י שלא יאמר אדם על בית דין שבימיו וכי פלוני ופלוני כמשה ואהרן שאשמע לו עכשיו שלא נתפרשו אמור לו אם אינו כמשה ואהרן הרי הוא כאחד משאר זקנים שאינך יודע מי הם. וצ"ב וכי אם היתה התורה כותבת את שמותיהם האם היינו יודעים מי הגדול ומי לא. וצ"ל שאם היה כתוב שמותיהם היינו יודעים משמותיהם שהשם אומר ומרמז על מהותו של האדם כמו שאחז"ל ב[[בבלי/ברכות/ז/ב|ברכות ז' ב']] דשמא גרים וב[[בבלי/יומא/פג/ב|יומא פ"ג ב']] רבי מאיר הוה בדיק בשמא ולבסוף גם רבי יהודה ורבי יוסי הוו דייקי בשמא עיי"ש, אמנם באמת ביל"ש {{ממ|בפרשת בהעלותך [[ילקוט שמעוני/א/תשלו|רמז תשל"ו]]}} מפורט שמותיהם אבל מ"מ כיון שלא נכתבו בפסוק א"א לדרוש את שמותם, ודו"ק.
</small>
==ו==
'''ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח.''' משמע דמה שזרק ע"ג העם הוצרך קבלה בכלי שרת ומה שזרק ע"ג המזבח לא הוצרך קבלה, וצ"ע דגבי מצורע מצינו להיפך {{ממ|ב[[בבלי/זבחים/מז/ב|זבחים מ"ז ב']]}} דמה שזרק ע"ג מזבח צריך קבלה בכ"ש. ומה שזרק ע"ג מצורע א"צ קבלה בכ"ש וי"ל דאשם מצורע שבא לכפרה (אע"ג דאמרי' ב[[בבלי/כריתות/כו/א|כריתות כ"ו א']] שלא לכפרה אתי אלא לאשתרויי בקדשים מ"מ מקופיא מכפר דרק באשם נזיר אמרו שם כ"ז א' דלבטלה אתי אע"ג שמתירו ביין ע"ש) צריך קבלה בכ"ש כמו כל חטאת ואשם, אבל כאן בזבחי שלמי צבור דלא אתי לכפרה א"צ קבלה בכ"ש וההזאה על העם הי' כעין הזאה במי חטאת כמבואר ב[[בבלי/יבמות/מו/ב|יבמות מ"ו ב']] ואף דגם הזאה במי חטאת צריך מכלי אבל א"צ כלי שרת לכן לא כתבה קרא (מיהו ב[[בבלי/זבחים/צז/ב|זבחים צ"ז ב']] משמע שהאגנות היו לצורך הזריקה וי"ל).

==הפטרת משפטים==
בסוף הפטרת משפטים חוזרים ב' פסוקים לפ' הקודם כדי לסיים בדבר טוב ומקור המנהג באבודרהם ולכאורה המנהג דוקא במקום שאין נביאים כשרים שאז אין לחוש בדילוג כמ"ש הפוסקים והראשונים עי' במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/קמד#ו|סי' קמ"ד ס"ק ו']] אבל במקום שיש נביאים כשרים אסור לדלג למפרע והפמ"ג לא הקיל אלא בחד ענינא כמ"ש במ"ב שם [[משנה ברורה/אורח חיים/קמד#ט|סק"ט]] וכאן אין שייך כלל להענין לכן מסתבר דראוי לנהוג כמ"ש הרמב"ם לקרות עד סוף קפיטל ל"ה, וגם בשערי אפרים [[שערי אפרים/ט/כח|ש"ט סי' כ"ח]] כתב דבמקום שיש נביאים כשרים לא ידלגו למפרע ע"ש.

'''הפטרת משפטים.''' עי' ב[[טעמאדקא/ירמיה/לד#|ירמי' פל"ד]], ו'''הפטרת פ' שקלים''' עיין ב[[טעמא דקרא/מלכים ב/יב#|מ"ב פי"ב]].

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{הגרחק}}</noinclude>