עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/קלט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''היא כו' בין כו'. ''' פשוט בכמה מקומות וכמ"ש לקמן:

{{עוגןמ|ב}} '''אלא בשל כו'. ''' כר"ע וכסתם מתני' נ"א ב':

{{עוגןמ|ג}} '''ותשמישיה כו'. ''' שם נ"ב א' בעי ר"ה כו' אילימא כו' ואלא כו' וקי"ל כר"ע כנ"ל וה"ה לנויה דבכלל תשמישה הוא וזה דפריך משמשי כו' ולא מוקי בנויה:

{{עוגןמ|ד}} '''ותקרובתה כו'. ''' ר"ל ג"כ אינה אסורה מיד וכמש"ש מ"ד ב' וערש"י שם ד"ה שאין הקדש כו':

{{עוגןמ|ה}} '''ועשה כו'. ''' עס"ג:

{{עוגןמ|ו}} '''ישראל כו'. ''' גמ' שם מ"ו א' נ"ג ב':

{{עוגןמ|ז}} '''אלילים כו'. ''' ברייתא נ"ג א':

{{עוגןמ|ח}} '''אבל כו'. ''' מתני' נ"ב ב':

{{עוגןמ|ט}} '''(ליקוט) ונויה י"ל ביטול. ''' שם מ"ד א' דכתיב ויקח כו' ואר"נ כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|י}} '''כגון שמדליק כו'. ''' עתוס' נ' א' ד"ה בעינן כו' והרא"ש שם שנסתפקו בזה אי הוי נוי או תקרובת ע"ש ופסק הטור לחומרא:

{{עוגןמ|יא}} '''או שטח כו'. ''' גמ' נ"א ב' עמהם דומיא כו':

{{עוגןמ|יב}} '''בגדים וכלים נאים. ''' שם כסות דבר כו' כלי דבר כו' וז"ש לנוי לאפוקי כה"ג דמתני':

{{עוגןמ|יג}} '''ותקרובת כל כו' כגון כו'. ''' מתני שם פרכילי כו' וכל דבר כו' ובגמ' שם כל שהוא לפנים כו' אפילו כו':

{{עוגןמ|יד}} '''אם הניחו כו' מיד. ''' כ"מ שם ובמתני' כ"ט ב' בשר הנכנס כו' ומפרש בגמ' ל"ב ב' משום תקרובת ול"ל כיון שהכניסו מסתמא מתחלה שחטן לעבודת כוכבים דא"כ גם הנכנס יהא אסור הרא"ש רפ"ד ועבגמ' שם כ"ט ב' ובתוס' ל"ב ב' בד"ה והיוצא כו' ומפר"ת כו' ור"י פי' כו' משמע לכאורה דלפיר"י א"צ כעין זביחה. אבל ליתא דר"י פליג בהדיא שם ג' ב' בסד"ה בעינן וכ"מ שם בגמ' נ"א א' בשלמא יינות כו' ואיכא כעין כו' וצ"ל לדעת רש"י והרא"ש דלרבותא קאמר ודוחק:

{{עוגןמ|טו}} '''אבל דבר שאין כו'. ''' שם נ' ב' ובפירש"י שם:

{{עוגןמ|טז}} '''אבל אם אין כו'. ''' ברש"י שם וז"ש שעובדין אותה במקל:

{{עוגןמ|יז}} '''ואם עבדה כו'. ''' שם נ"א א' כר"נ וכפירש"י דר"י ור"נ ל"פ:

{{עוגןמ|יח}} '''וכן בכ"ד כו'. ''' שם ברש"י וכמ"ש במתני' דסנהדרין ס' ב' הפוער כו' הזורק כו':

{{עוגןמ|יט}} '''ולא נאסר. ''' בעבודת כוכבים שם אלא מעתה אבני כו':

{{עוגןמ|כ}} '''אבל אם כו'. ''' רש"י וכנ"ל הא דר"י זרק מקל כו':

{{עוגןמ|כא}} '''שחט כו'. ''' טור ופ' כר"י וכשיטת הראב"ד שכתב דרב יהודה ור"נ ס"ל כר"י וכתנא דספת ולא כדיחוייא דגמ' דתנא דספת לא כמאן ור' יוחנן דאמר מנין לזובח כו' ס"ל כחכמים והלכה כר' יהודה דר"נ ור"י ס"ל כוותיה ופי' אפילו אין דרך כו' כמש"ו וכפירש"י ד"ה שחט כו' אלא שפי' דאף במקל א"צ שעוברין במקל אלא רבותא קמ"ל אע"ג דעובדין אותה במקל אפ"ה זרק פטור ובזה מתורץ קושית תוס' שם ד"ה חייב אבל דברי הטור קשה כקושית תוס' על רש"י. והרמב"ם פסק כתנא דספת ופסק כחכמים וכר' יוחנן ופ' כרב נחמן והשמיט דר"י דס"ל דר"י ור"נ פליגי. והרמב"ן ס"ל דרב ור' יוחנן פליגי אבל פסק כר' יוחנן וכאוקימתא דגמ' לא דכ"ע כו' וליתיה דרב ועבר"ן שהאריך שם: 

''' (ליקוט) שחט כו'. ''' שיטת רש"י ותוס' דר"נ ורב יהודה ור' יוחנן לא פליגי וליתא לדיחויא מש"ש לא דכ"ע כו' והלכה כרבי יהודה בחגב וכתנא דספת ג"כ (ע"כ):

{{עוגןמ|כב}} '''(ליקוט) וכל שמוצא כו' משום נוי. ''' כפירש"י. ותוס' שם כתבו משום תקרובת (ע"כ):

{{עוגןמ|כג}} '''הככרות כו' עד סי"א ויש מי כו'. ''' הכל בתוס' נ' ב' בד"ה בעינן כו' ע"ש:

{{עוגןמ|כד}} '''ויש מי כו'. ''' מרדכי בשם רא"מ:

{{עוגןמ|כה}} '''וי"א כו'. ''' עבה"ג אבל הרמב"ן כתב דל"פ אלא בעבודת כוכבים עצמה כמש"ש ב' איידי דדמיה יקרין כו' משא"כ במשמשין שאין חבתן עליהן כעבודת כוכבי' וכמ"ש בתוספתא אף כלים המשתמשין בה ובגופה גנבום ומכרום הרי אלו מותרים. ר"ן: 

''' (ליקוט) וי"א כו'. ''' תוס' בד"ה בעינן הנ"ל ורא"ש שם (ע"כ):

{{עוגןמ|כו}} '''נרות ושעוה. ''' שם מ"ז א' כי אתא ר"ד כו':

{{עוגןמ|כז}} '''וכן תכשיטי הכהנים כו'. ''' מהנ"ל ואף למ"ד א"צ ביטול מ"מ מאיס כמש"ש כי תבעי לך אליבא דרבנן כו':

{{עוגןמ|כח}} '''לא יכתוב כו'. ''' ג"כ מהנ"ל:

{{עוגןמ|כט}} '''ויש כו'. ''' כמ"ש ברפ"ג דר"ה וש"מ:

{{עוגןמ|ל}} '''ספרי כו'. ''' דלא אסרו אלא השנויין במשנתינו שם י"ג ב' וכמש"ש ושאר כל כו':

{{עוגןמ|לא}} '''וי"א כו'. ''' תוס' י"ד ב' ד"ה חצב. ומסקנא דהך כו' וכ"כ סה"ת וסמ"ג ומרדכי והג"מ וכל הפוסקים. ותמיהני על הש"ע שהניח דעת כל הפוסקים ונקט דעת יחידי ובפרט שדבריהם ברורים ועוד הביא הרא"מ ראיה מהא דנדרים ס"ב ב' א"ל רבינא כו':

{{עוגןמ|לב}} '''וי"א דדוקא כו'. ''' כמש"ש י"ד דאלפני דלפני כו' ודעת התוס' צ"ל דמה דידעינן דודאי ימכר להם הוי כאלו מתחלה מכרו להם [וערש"י ח' א' ד"ה רומי כו' דנימא כו' וד"ה אלא לאו כו']:

{{עוגןמ|לג}} '''ואפילו כו' ויש כו' ואין לקשור כו'. ''' כדעת האוסרין. ובפ"ק (ט"ז א' במתני') הגיע לכיפה כו' ואמרינן שם (י"ט ב' במתני' וע"ש בתוס' ד"ה הגיע כו') ואין עושין תכשיטין כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]