עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/קכד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''שאינו מזכיר כו'. ''' בתוספתא איזהו גדול כל הנודר ומזכיר שם עבודת כוכבים ומשמשיה:

{{עוגןמ|ב}} '''אלא בשתיה. ''' כרב ועתוס' שם ב' ד"ה לאפוקי כו' והשיב לו ר"ת כו':

{{עוגןמ|ג}} '''גר תושב כו'. ''' שם ס"ד ב':

{{עוגןמ|ד}} '''דהיינו כו'. ''' שם כחכמים אבל בת"ה ש"א כתב דפלוגתא דר"מ וחכמים הוא לענין להחיותו כמש"ש ס"ה א' א"ל רב יוסף והתניא כו' אבל להתיר יי"נ בהנאה כל דלא פלח לעבודת כוכבים מותר ואף שלא קבל עליו בפני ג' שלא לעבוד עבודת כוכבים וכמש"ש דשדר קורבנא כו' ידענא כו' וה"ה לענין יי"נ דהוא משום ע"ז כמש"ש כ"ט ב' ואינו אסור רק בשתיה משום בנותיהם ועתוס' שם ד"ה יין כו' ושם נ"ז ב' סד"ה לאפוקי וי"ל דמאי כו' וכ"כ הרמב"ם בעצמו שם וכן כל עובד כוכבים שאינו עובד עבודת כוכבים כגון אלו הישמעאלים כו' וכמש"ל ס"ו ועכ"מ וב"י שם שכ' דנקט גר תושב לרבותא דאפ"ה אוסר בשתיה:

{{עוגןמ|ה}} '''וכן גר שמל כו'. ''' דהא אין מלין אותו עד שיקבל עליו כל המצות כמ"ש בפ' החולץ (מ"ז) ועדיף מגר תושב ת"ה ותוס' ס"ד ב' בד"ה אין כו' אלא שדעת ר"י שם אף בגר תושב להתיר מגעו אף בשתיה וכפי' מש"ש מיחדין כו' וכ"ש בגר שמל ולא טבל ואינו אסור אלא סתם יינם בשתיה וכמ"ש בהג"ה ויש מקילין כו' וכ"כ הרא"ש שם אבל רש"י שם ד"ה אבל מייחדין כ' לא נגע כו' משמע דמגעו אוסר וכ"פ הרשב"א והר"ן ואף תוס' שם כ' סד"ה הנ"ל אעפ"כ לא רצה כו':

{{עוגןמ|ו}} '''וכ"ז כו'. ''' תוס' ד"ה הנ"ל מעשה צלאו כו' וע"ל סי' רס"ח:

{{עוגןמ|ז}} '''אבל כו'. ''' גמ' שם יינו כשמנו וכנ"ל:

{{עוגןמ|ח}} '''הלוקח כו'. ''' דלא כשמואל נ"ז א' כמש"ש לאפוקי לדר"נ א"ש כו' איתביה כו' ומדרסן ורוקן קי"ל כמ"ד טהור דבשל סופרים הלך אחר המיקל וקי"ל כרב א"כ ע"כ הא דשמואל ליתא. ת"ה ועתוס' שם ד"ה לאפוקי כו' ולא הזכיר עבדים שמלו ולא טבלו דגדולים כבר כ' בס"ב וכן גר כו' וכנ"ל דכל דלא פלח לעבודת כוכבים אינו אסור רק בשתיה. וקטנים אמרינן שם דלא קאי אעבדים ודינו כבר מבואר בס"א ואע"ג שדעת תוס' דעבדים שמלו ולא טבלו גרועין מגר שמל ולא טבל משום דבע"כ מלין ודעתם דאסור אפילו בהנאה ועתוס' שם ד"ה גדולים כו' ושם ס"ד ב' בד"ה אין כו' אין דעת הרשב"א כן וכן הרמב"ם שכ"ז הוא לשון הרמב"ם:

{{עוגןמ|ט}} '''אוסרין היין בשתיה כו'. ''' כנ"ל ס"א וכמ"ש בס"ג ודלא כדעת תוס' שם ד"ה גדולים כו' ובזה מתורץ קושית תוס' דשם וא"ת דלישני כו':

{{עוגןמ|י}} '''אבל מגע כו'. ''' גמ' שם תרגמא אבני כו':

{{עוגןמ|יא}} '''כיון שמלו כו'. ''' הרמב"ם והרמ"ה אבל הרשב"א כתב דאע"ג שלא מלו דמילה אינו מעלה ולא מוריד לענין שתיה דכל שלא מל ולא טבל לאו גר הוא כמש"ש נ"ט א' ובפ' החולץ ולא נקט מלו אלא משום גדולים ותדע מדפריך לרב ואם איתא מאי קושיא התם בשמלו וכן תניא להדיא בתוספתא וכן בני השפחות שלא טבלו בין מולים בין ערלים הרי אלו מדרסן טמא יינם בגדולים אסור ובקטנים מותר ואיזהו גדול כל הנודר כו' כנ"ל:

{{עוגןמ|יב}} '''אם השפחה כו'. ''' ערש"י שם ד"ה וכן בני השפחות כו':

{{עוגןמ|יג}} '''כל עובד כוכבים כו'. ''' עמש"ל ס"א:

{{עוגןמ|יד}} '''יש מי כו'. ''' ע"ל סכ"ד בהג"ה:

{{עוגןמ|טו}} '''משוך כו'. ''' כמ"ש בפ' הערל (ע"ב):

{{עוגןמ|טז}} '''ומומר כו'. ''' כמ"ש בפ"ק דחולין (ד"ה):

{{עוגןמ|יז}} '''ונאמן. ''' כ"כ ב"י בשם א"ח. וצ"ע מ"ש מהאי טבחא בפ"ג דסנהדרין (כ"ה א') דאמרינן איערומי קמערים וכ"ש בדלא חזינן כלל ועהג"א בפ"ז דחולין סט"ז בד"ה כ' ראבי"ה כו' ומעשה במומר כו' ואף ריב"א לא התיר אלא משום שהפקיד כו' ואף בזה נחלק הרשב"א משום איערומי וכ"כ ב"י בשם ש"ל ואמרינן בפ' החולץ (יבמות מ"ז א') בגר צריך להביא ראיה ועש"ך שכתב דא"ח מיירי שאינו ידוע שהיה מומר כ"א ע"פ וכמש"ל סי' רס"ח ס"י בגר:

{{עוגןמ|יח}} '''האנוסים כו' אבל כו'. ''' כרשב"ג בבכורות ל"ה א' דאיפסיקא כוותיה בפ' בתרא דיומא ואע"ג דסתם מתני' בספ"ד דבכורות כר"מ דקתני התם זה הכלל כו' סתם ואח"כ מחלוקת היא וכ"פ הרמב"ם וש"פ וכמש"ל סי' שי"ד ס"ג. שם (וע"ל סי' קי"ט ס"ק י"ח):

{{עוגןמ|יט}} '''ואין אוסרין כו' ודוקא כו'. ''' אע"ג דעובדי עבודת כוכבים בפרהסיא כיון שמיראה הן עושין ישראלים הן ועמש"ל סי' קי"ט סי"ב:

{{עוגןמ|כ}} '''אבל אם כו'. ''' כמש"ל ס"ח ומומר כו':

{{עוגןמ|כא}} '''אע"פ שעשו כו'. ''' כמ"ש בכתובות נ"א ב' אר"י הני נשי כו' א"ל רבנן כו' ודאי שבקינחו כו':

{{עוגןמ|כב}} '''דלאו בר כו'. ''' כמש"ש והא מר הוא דאמר כו':

{{עוגןמ|כג}} '''שני שידע כו'. ''' ממש"ש נ"ח א' חרם כו' וכמ"ש בסי"ב:

{{עוגןמ|כד}} '''ושלישי כו'. ''' כמש"ש נ"ז א' מדדו בין כו' וכדעת הטור ובהג"ה לקמן סי"ט שכ' וי"א כו' אבל לפי מ"ש בש"ע שם ביד אסור ואף שטיפוח מותר ביד כמש"ש מטעם אחר הוא ועב"י שם צ"ה א' בד"ה ומ"ש בין מדדו כו' וד"ה ודע דתנן כו' ועוד יש לדברי הטור כההוא עובדא דאתרוג דסי"ג וכמ"ש בב"י כאן בד"ה כיצד וג"כ ליתא לדברי המחבר כמש"ש בסי"ג ובב"י שם:

{{עוגןמ|כה}} '''או ברגלו. ''' שם נ"ו ב' ההוא ינוקא כו' ההוא עובדא כו' והשמיטו הרי"ף הני תרי עובדי וכ' הרשב"א והר"ן משום דס"ל דתנא דאגרדמים שם נ"ח א' פליג אהא דס"ל דיש ניסוך בפיו וה"ה ברגל [וגם השמיט הא דמדדו ביד ורגל ג"כ מהא דאגרדמים דאפי' שלא בכוונה אסור וער"ן]. וב"י כתב משום דס"ל בת"ק דר' נתן דמשוה רגל ליד אלא דמתיר בהנאה משום דבעבידתיה טריד ובהא לא ס"ל כוותיה אלא כתנא דמתני' שם ס' ב' דדוקא בקנה וכמש"ל סי"ט. והרא"ש ס"ל ג"כ דניסוך דרגל שמיה ניסוך אלא דמפרש ההוא דינוקא וההוא דמדדו משום דטרוד בעבידתיה וכמש"ש אמתני' דמדדו בקנה וה"ה נמי מדדו ביד כו' וכן נמי עובד כוכבים שדרך כו' אבל נגע כו' ע"ש וכ"כ הטור כאן וכ"מ בגמ' שם מדמדמי ההוא עובדא למדדו וקאמר דאי משכח תנא כר"ש כו' אבל הרשב"א כתב כפשטו משום דניסוך דרגל לא שמיה ניסוך אפילו בכוונה וז"ש בהג"ה וי"א כו' ופי' התוס' שם ד"ה מהו והרשב"א והר"ן דהבעיא הוא לענין הנאה להשתכר באיסורי הנאה דגת של עובד כוכבים היה ושיטת הרא"ש היא המחוורת והא דקאמר והא קמנסך כו' והא כו' ניסוך כו' משום דס"ל כר"נ דביד אסור אפילו בעבידתיה טרוד וכמש"ש אילימא משום כו' אימור דאר"נ כו': 

''' (ליקוט) או ברגלו. ''' דלא כינוקא ושמואל משום עובדא דאגרדמים דאף בפיו ואף שלא בכוונה וכן סתמא דמתני' מדדו בקנה דוקא ומפרש דרבא שם נ"ז ב' דשרא לזבוני לעובד כוכבים ס"ל כת"ק דקאמר מדדו בין ביד כו' משום דשלא בכוונת ניסוך וה"נ אבל קי"ל שם דלא כרבא אלא אפי' בפיו ושלא בכוונה אבל הקשו עליו א"כ מאי פריך על רבא מהא דאגרדמים לימא אנא כת"ק דר"נ ס"ל ולפחות הל"ל כתנאי וער"נ שם וגבי עובדא דאגרדמים (ע"כ):

{{עוגןמ|כו}} '''או בד"א כו'. ''' טור וערש"י ס' ב' בד"ה מדדו כו' ודוקא משום דמתכוין לד"א ושם ד"ה לזבוניה לעובד כוכבים כו' וברא"ש סי"ג וריב"ם ז"ל פי' דאסור כו' ובהג"א סד"ה ולכך הגלגל כו':

{{עוגןמ|כז}} '''וישכשך. ''' רמב"ם רפי"ב ולמד ממש"ש נ"ט ב' א"ל ר"א נקטוה כו' וכמו שסיים שם הרמב"ם אבל אם פשט ידו לחבית ותפסו את ידו כו' וכ"כ הראב"ד בהשגות שם וכ"כ רש"י שם ד"ה כי היכי כו' שאין כו' ושם ס' ב' ד"ה לזבוניה כו' ושם נ"ז א' ד"ה אי משכחנא כו' ושם נ"ט ב' סד"ה כל כו' וכ"ד תוס' וע"ש נ"ט ב' בד"ה נקטוה ובסד"ה ה"ג ודלא כב"י שכתב דתוס' חולקים ע"ז ועש"ך וודאי ההיא דמדדו וחביתא דאפקע י"ל משום דבעבידתיה טריד אבל ההיא עובדא דאתרוגא קאמר בהדיא דלא לשכשך וער"ן שם:

{{עוגןמ|כח}} '''אפילו בפיו. ''' מעובדא דאגרדמים שם נ"ח א' ובידרושלמי מהו שיעשה יי"נ בפיו ר' אדא כו' והביאו הרא"ש שם וכ' ולפי התוספתא כו' ע"ש וכ"כ בת"ה ש"ב והאריך שם ע"ש ועתוס' שם ד"ה איקלע כו' וז"ש כגון כו' או כו' והוא שם בברייתא שקדם כו' או שטעם כו':

{{עוגןמ|כט}} '''אם נגע כו'. ''' ערש"י ס' ב' ד"ה או שהיה כו' דוקא משום שהוא דרך טיפוח וכן בדברי הרמב"ם וש"ע כדי שתנוח הרתיחה ור"ל שאינו דרך שכשוך הלא"ה אסור אע"ג דבעבידתיה טריד לשיטת הרי"ף והרמב"ם דבידו אף שעוסק בד"א אסור בהנאה כמ"ש בסי"ט אבל להפוסקים דאפילו ביד עצמו מותר א"צ לטעמו של רש"י אלא משום דבעבידתיה טריד ועהג"א שם סי"ח ד"ה חבית כו': 

''' (ליקוט) אם נגע כו'. ''' ממש"ש ע' ב' ההיא רביתא כו' אבל מתוכה הוי אסור ובריש טבול יום ורתיחת כו' ומודים ב"ה בשאר הטומאות שאפי' רתיחת יין חדש חיבור כ"ש ביי"נ דהא ניצוק אינו חיבור לטומאה וליי"נ חיבור לר"ה כמש"ש (ע"ב א') מרדכי פ"ה סי' אלף שנ"ז (ע"כ):

{{עוגןמ|ל}} '''ואם נתערב כו'. ''' שם בגמ' אימר דאמרי אנא כו' ועתוס' שם בד"ה איקלע כו' לכך פי' ר"י כו' אבל ודאי השאר כו' ומדרבנן נשמע לרשב"ג כו' ושם ע"ד א' איפסיק הלכתא בסתם יינם כרשב"ג:

{{עוגןמ|לא}} '''ליטול כו'. ''' כפי' ראשון בתוס' שם נקטוה כו' והרמב"ם השמיטו כ"ז דאזיל לשיטתיה דמגע ביד אפילו עוסק במלאכתו אסור אלא משום דלא שכשך וכשיטתו דס"ל שכשוך ממש בעינן אבל תוס' וש"פ ס"ל דכל שהכניס ידו הוא שכשוך וכמ"ש בת"ה דכל מגע א"א בלא שכשוך אא"כ נקטוה לידיה:

{{עוגןמ|לב}} '''חבית כו'. ''' וכן כו'. תוס' נ"ט ב' ד"ה ה"ג כו' ועיקר דינא דר"פ יתבאר בסעיף כ"ג:

{{עוגןמ|לג}} '''ודוקא כו'. ''' כמש"ל סכ"ד: 

''' (ליקוט) ודוקא כשידע כו'. ''' הג"א פ"ה סכ"ו סד"ה אשר ואפי' אם הברזא יוצאה חוץ לקנה כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|לד}} '''אבל אם כו'. ''' טור וכמו עובד כוכבים אדנא כו' וכמש"ל ר"ס קכ"ה וכ"כ המרדכי והג"א שם סי"ב ד"ה אלא הלכה וראבי"ה כו' וכ"ז לשיטתם דס"ל כרש"י שם ע"ב ב' ד"ה דגוואי כו' ותוס' שם ד"ה כחו וכמ"ש בטור ר"ס קכ"ה אבל לפי מ"ש בש"ע שם דכולו אסור ה"נ וכ"כ כאן בת"ה בשם הרמב"ן דכה"ג כולו אסור ומ"ש במרדכי והג"א שם או החזירה כו' הקשה הב"י ע"ז דהא זהו דר"פ דאיתמר בגמ' וכ"מ דברי הטור שלא כ' אלא רישא דהוציאה לבד ובד"מ תי' דאפשר דר"פ דוקא באצבעו ודבריו דחוקים ולכן השמיטו ג"כ כאן:

{{עוגןמ|לה}} '''ואם הוציא כו'. ''' כמש"ל סכ"ד ובהג"ה שם: 

''' (ליקוט) אבל אם אינה עובדת כו' כמו כחו. ''' כמ"ש בסנהדרין (ע"ז ב') האי מאן דכפתיה כו' גירי דידיה וה"מ בכח ראשון כו' והכא כולה כח ראשון וער"נ. ואם הוציא שלא בכוונה כו'. שם בר"נ (ע"כ):

{{עוגןמ|לו}} '''(ליקוט) אם היתה ברזא ארוכה כו'. ''' הג"א פ"ד סי"ב ד"ה אלא כו' וע"ש בהג"א הנ"ל (בליקוט שבס"ק ל"ג) השיב רשב"א כו' וצ"ע שם (ע"כ):

{{עוגןמ|לז}} '''עובד כוכבים כו'. ''' כמש"ש ע' ב' ההוא רביתא כו' וערש"י שם ד"ה אופיא כו' ודוקא כו' אלמא כיון שא"י בטיב תלינן לקולא ה"נ בשוטה תלינן שזרק כלים כו' ועבה"ג:

{{עוגןמ|לח}} '''אם נדנד כו'. ''' דדמו למדדו בקנה דאסור בשתיה:

{{עוגןמ|לט}} '''אבל אם כו'. ''' כמו זיקא שם ס' א' וחביתא דאיפקע לפותיא שם ב' ועהג"א סי"ב בד"ה עובדת כוכבים. עובדת כוכבים שנתנה כו':

{{עוגןמ|מ}} '''יש מי כו'. ''' ממ"ש ס' א' ואי מצדד כו' והא דזיקא שם דאר"א אין דרך ניסוך בכך יש מפ' בנוד קשור ובירושלמי אהין דמרגיל זיקא מלעיל לרע אין בו משום מערה מכלי אל כלי משמע ג"כ בכה"ג וכן איתא שם במקצת ספרים והוא דקטור פומיה והרמב"ם כתב שאוחז פי הנוד בידו ובמש"ל בסי' קכ"ה ס"ט וכובא חסרא דשריא משום דלא ניחא ליה בקרקושו כמ"ש רש"י שם אבל בת"ה וש"פ חולקים עליו ועתוס' שם ד"ה זיקא כו' דאין דרך כו' וכ"כ בת"ה וש"פ והביאו ראיה ממש"ש ע"ב ב' בעובד כוכבים המערה כו' דגואי כו' וא"א בלא קשקוש וכשיטתם דס"ל דקשקוש כ"ד וכנ"ל וז"ש ורבים חולקים כו':

{{עוגןמ|מא}} '''נטל כו'. ''' שם עובד כוכבים אדנא כו' ושם ע"ב ב' בעובד כוכבים המערה כו' וסובר דכולו נאסר וז"ש נאסר היין וכמש"ל ר"ס קכ"ה ודוקא שהגביהו הלא"ה ס"ל דלא נאסר וכתב ב"י שכ"מ מהרי"ף והרא"ש אבל המרדכי והג"א ורשב"א והטור וש"ע לעיל סי"ד כתבו אבל אם אינה כו' וצ"ע (ע"ל סי' קכ"ה ס"ק ה'):

{{עוגןמ|מב}} '''הגביה כו'. ''' ממש"ש בזיקא וכובא וכן ממש"ש במערה כו' דגואי שרא ומה שיצא דוקא משום דכחו: 

''' (ליקוט) הגביה ולא כו'. ''' ממש"ש ע"א ב' מדמשכיה עובד כוכבים קנייה יי"נ לא הוי כו' וע"ל סי' קל"ב ס"ב (ע"כ):

{{עוגןמ|מג}} '''וכ"ש בו'. ''' ממש"ש ועובד כוכבים אכובא חמרא שרי ושם ב' אבל לפותיא כו':

{{עוגןמ|מד}} '''מדד כו'. ''' כמש"ל בדעת הרי"ף דדחי ההיא פלוגתא דר"נ ורבנן מקמי מתני' דס"ל דטרוד בד"א אינו מועיל להתירו בהנאה אלא דוקא במגע ע"י ד"א: 

''' (ליקוט) מדד כו' שבכל אלו כו'. ''' ודוקא בקנה ומטפח בחבית ס"ל משום דאינו שכשוך וכן נפל לבור דמתני' שם וכמש"ש בעובדא דאתרוגא וכמש"ל סי"ג ע"ש וז"ש כדי כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|מה}} '''או כו'. ''' עב"י וע"ל ס"ז או שטפח כו':

{{עוגןמ|מו}} '''וי"א כו'. ''' הרא"ש שם דמ"ש במתני' מדדו בקנה ל"ד אלא דמעשה שהיה כך היה כמ"ש במתני' זה היה מעשה כו' ופ' כרבנן דר"נ וכ"פ ש"פ: 

''' (ליקוט) וי"א דאפי' כו'. ''' עמש"ל דרי"ף דחאה מהלכה מפני ההיא דאגרדמים והר"נ דחה דבריו אבל הביא ראיה ממש"ש נ"ט ב' ההוא חביתא כו' אר"פ כו' אע"ג דדמי למדדו ביד אבל הרא"ש ובשם הראב"ד תי' שם וכמ"ש למטה בהג"ה ואין לדמות כו' ובסכ"ג בהג"ה ודוקא שהיה כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|מז}} '''עובד כוכבים שדרך כו'. ''' שם ברא"ש מעובדא דינוקא ועובדא דנהרדעא שם נ"ו ב' ומדמי שם למדדו כו':

{{עוגןמ|מח}} '''וראו כו'. ''' שם דצייריה כו' ומשום שלא יגע בכוונה וינסך ועמש"ל סי"א:

{{עוגןמ|מט}} '''וכן אם כו'. ''' כעובדא דחרם שם נ"ה א' וכפי' ר"ת בתוס' נ"ט ב' ד"ה נקטרה כו':

{{עוגןמ|נ}} '''ואפי' נודע כו'. ''' הרא"ש שם ס"י בשם הראב"ד:

{{עוגןמ|נא}} '''ואין כו'. ''' שם סי"ב מדלא התירו ההיא דברזא דסכ"ג וכן ההיא דאגרדמים שם נ"ח א' וכ"כ בת"ה וכ' דלכן טעי רבא שם בההוא עובדא דמחוזא משום דלא כיון עד שהשיבוהו מהא דאגרדמים והראב"ד תי' ההיא דברזא בדרך אחר הביאו הרא"ש והרשב"א שם וכמ"ש בסכ"ג בטור והג"ה ודוקא כו':

{{עוגןמ|נב}} '''וה"ה כו'. ''' דמש"ש משום דדמי ליה כו' ל"ד אלא כל שהוא שלא כאונס. ת"ה:

{{עוגןמ|נג}} '''ישראל כו' ולא כו'. ''' כמו ע"י כלי כמש"ל סי"ח בהג"ה. שם:

{{עוגןמ|נד}} '''חבית כו' אבל כו'. ''' גמ' שם:

{{עוגןמ|נה}} '''ובחביות של כו'. ''' תוס' שם ד"ה מעשה כו' פי' רשב"ם כו' וש"פ:

{{עוגןמ|נו}} '''חבית כו'. ''' הרי"ף ורמב"ם וכלישנא בתרא אלא שהרמב"ם מתיר שלמטה אף בשתיה אבל הראב"ד ורשב"א הקשו עליו היאך אפשר דחציו אסור וחציו מותר כשתיה וודאי דהוא טפי חיבור מניצוק ואפילו מאן דשרי בניצוק מודה כה"ג וראיה מדתניא בתוספתא דטבול יום והביאו הר"ש שם בפ"ב מתני' ז' תניא כו' אבל מן הצדדין כו' דר"י כר"פ כו' ובתוספתא דדמאי קרא שם בשולי החבית לא ישתה מפיה בפיה לא ישתה משוליה לפי שהם מעורבין ואם באיסור דמאי הקל חוששין לתערובת כ"ש באיסור יי"נ החמור ורש"י ותוס' פ' דלא כר"פ אלא כת"ק דר"י דכולו אסור אלא דלרש"י כולו מותר בהנאה וס"ל כרמב"ם דמ"ש ואידך שרי אפילו בשתיה אלא שלהרמב"ם מה שאסור אסור אף בהנאה ולרש"י דוקא בשתיה אבל תוס' אוסר כולו בהנאה וכדברי הראב"ד והרשב"א הנ"ל דמ"ש ואידך שרי בהנאה קאמר:

{{עוגןמ|נז}} '''וימכור כו'. ''' כמש"ש ע"ד א':

{{עוגןמ|נח}} '''ודוקא כו'. ''' הרא"ש שם בשם הראב"ד אבל הרא"ש ורשב"א חולקין שם עליו וכנ"ל ססי"ט בהג"ה:

{{עוגןמ|נט}} '''וכ"ז כו. ''' כנ"ל סי"ד:

{{עוגןמ|ס}} '''או ברזא כו'. ''' בתוס' שם ד"ה ה"ג כו' וכנ"ל:

{{עוגןמ|סא}} '''ואם הוא כו'. ''' עבה"ג ודלא כר"ת בתוס' שם דמדמי ההוא ברזא למינקת:

{{עוגןמ|סב}} '''ואם לא כו'. ''' עתוס' ס' א' בד"ה אר"פ. אבל נגע בקילוח כו'. ושם ע"ב ב' סד"ה אמר להו. וניצוק דמיתסר כו':

{{עוגןמ|סג}} '''היין כו'. ''' כל בו בשם הראב"ד וכמש"ל סי' קכ"ו ס"ג ועש"ך בשם ב"י וב"מ בתוס' הנ"ל:

{{עוגןמ|סד}} '''מגע כו'. ''' עתוס' שם ד"ה ה"ג כו' ועבה"ג:

{{עוגןמ|סה}} '''או. ''' מרדכי והג"א סט"ו בד"ה ולכך הגלגל כו'. ועבודת כוכבים כו':

{{עוגןמ|סו}} '''וכן אם כו'. ''' וכמש"ש נ"ח ב' ג"כ בכחו שלא בכוונה כו':

{{עוגןמ|סז}} '''וה"ה כו'. ''' כנ"ל סי"ד בהג"ה:

{{עוגןמ|סח}} '''ובזה"ז כו'. ''' הג"א שם ס"ח ד"ה ושרי כו' וש"פ:

{{עוגןמ|סט}} '''וה"ה כו'. ''' כנ"ל ס"ז. ד"מ ועט"ז וש"ך:

{{עוגןמ|ע}} '''יין שהיה כו'. ''' משום כחו וכנ"ל וכמש"ל ר"ס קכ"ה:

{{עוגןמ|עא}} '''נוד כו'. ''' תוס' ס' א' ד"ה זיקא כו':

{{עוגןמ|עב}} '''ברזא כו'. ''' שם בתוס' הנ"ל:

{{עוגןמ|עג}} '''חבית כו' ואם היין כו'. ''' הרא"ש שם אההיא עובדא דחביתא דאיפקעה מכאן היה נראה לרשב"ם כו' והטור ועתוס' הנ"ל ד"ה זיקא ושם ב' ד"ה מעשה כו':

{{עוגןמ|עד}} '''בידו אבל כו'. ''' רצונו בזה לתרץ קושית ב"י דקאמר הרא"ש והטור שאם היה כו' בסכין כו' משמע דוקא בסכין ואח"כ כ' מיהו כו' ואח"כ כ' ואם אינו נוגע כו' וכמ"ש בב"י שם:

{{עוגןמ|עה}} '''והרוצה כו'. ''' הג"א שם ד"ה הרוצה כו':

{{עוגןמ|עו}} '''עובד כוכבים כו'. ''' תוס' נ"ח ב' ד"ה כתב כו' ומרדכי והג"א שם ס"י בד"ה מיהו כו': 

''' (ליקוט) עובד כוכבים כו'. ''' ערש"י ס"א א' ד"ה דקאזיל כו' דלמא נגע אבל בחמתו מותר וה"ה להכעיס וז"ל מרדכי סי' אלף שכ"ט וכ"כ ראבי"ה וז"ל היכא דזרק העובד כוכבים חפץ לבור או בחמתו אפילו קאזיל מיניה ומיניה שתפס בו מותר בשתיה כו' וכ"כ ר"ב פ"ב דחולין דמותר משום דאין אוסר דבר שאינו שלו היכא דלהכעיס קמכוין ר"ל כמ"ש שם מ"א א' ור"נ ור"ע ור"י אמרי אפילו למ"ד כו' ה"מ עובד כוכבים כו' (ע"כ):


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]