שער המלך/שבת/כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שער המלך ‏ שבת כו

ב

לבנים שנשארו מן הבנין כו'. מימרא דר"ן פרק כל הכלים ובפ' המביא דף ל"א ע"ב פרכי' עלה ממתניתין דקתני בית מלא פירות כו' ומוקמינן לה התם באוירא דליבני כו' וראיתי להרב ח"ה ז"ל וז"ל אע"ג דת"ק דמתניתין לית ליה מוקצה כר"ש מ"מ ר"מ לא אשכחן דמתיר מוקצה וא"נ דאית ליה דלית בפחיתת סתיר' אהל מדרבנן מ"מ טלטול מוקצה אית ביה כו' ע"ש ודבריו תמוהים שהרי ר"מ לית ליה מוקצה אפי' במוקצה מחמת מיאוס כדאיתא בפ' כירה דמ"ד ר"מ אומר כל הנרות מטלטלים חוץ מן הנר הדולקת בשבת וא"כ כ"ש בשאר מוקצה דעלמא דס"ל כר"ש ולכן נראה דבהא דר"ן אפי' ר"ש מודה משום דכיון דשרגינהו ודאי אקצינהו בידים וכן מוכח ממה שהביאו כל הפוסקים ז"ל הא דר"ן לענין שבת ואע"ג דקי"ל כר"ש בשבת ועיין בס' מע"ח וא"נ משום דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס דאפי' ר"ש מודה וכ"כ הריטב"א בשיטה כ"י למס' שבת דקמ"ד יע"ש:
מעשה חושב

(נז) ודבריו תמוהים שהרי ר"מ לית לי' מוקצה. אפשר לומר דאין כאן תימא על הרב ח"ה ז"ל דכונת הרב ז"ל לומר דלא אשכחן דר"מ מתיר מוקצה ביו"ט די"ל דכרבי ס"ל דסתים בשבת כר"ש דלית לי' מוקצה וביו"ט סתים לי' כר' יהודה דאית לי' מוקצה בהאי דאין מבקעין עצים כדאיתא בריש מסכת יו"ט לאוקימתא דר"נ שם אבל ר"ש ס"ל דאין מוקצה אפילו ביו"ט בכמה דוכתי ועי' במסכת יו"ט דף ל"ג ע"א ת"ר אין סומכין כו' ור"ש מתיר ע"כ ואפילו בנולד לית לי' לר"ש מוקצה כדאמר מסיקין התם בשברי כלים (ביצה דף ל"ב ע"א):

ז

סולם של עליה אסור לטלטלו כו'. כתב ה"ה וז"ל זה למד רבינו מי"ט כו' יע"ש הנה דעת רבינו ז"ל שלא כדעת הר"א מבורגיל שכתבו התוס' פ"ק דביצה ד"ט ע"ב ד"ה מאי דקא שרי כו' וז"ל והר"א מבורג'יל תירץ דהתם מיירי בשבת דמאי טעמא אסרי לטלטל הסולם משום דמחזי דלהטיח גגו הוא צריך ובשבת ליכא חששא שאסור להוציאה לחוץ כו'. יע"ש וראיתי למרן הב"י סימן תקי"ח שתמה על הטור ז"ל שדבריו סתרי אהדדי ממ"ש בסימן הנז' מותר לטלטל הסולם כו' וה"מ סולם קטן אבל גדול כגון של עליה אסור נראה שהוא פוסק כתי' ר"ת וממ"ש בסי' ש"ח וז"ל סולם אפי' של עלי' והוא גדול מותר לטלטלו בשבת בחצר משמע שהוא פוסק כתי' הר"א מבורג'יל דאלו לר"ת בין בשבת בין ביום טוב אסור ותירץ דכהר"א הוא פוס' ובהא פליגי ר"ת והר"א ז"ל דלר"ת סולם של עליה שהוא גדול אסור בין בשבת בין בי"ט ולהר"א אפילו סולם של עליה ביום טוב אסור ובשבת שרי אבל סולם של בית בכלל של שובך הוא ומותר אפילו ביום טוב ומ"ש הרא"ש ז"ל ולהאי שינוייא אסור לטלטל סולם שלנו בי"ט יש לדחות דבסולם גדול כמו של עליה קאמר ואע"פ שמדברי התוס' נראה דאפי' בסולם של בית אסור היינו משום דמס"ל שמא הלכה כר"ד אבל הרא"ש ז"ל מאחר שלא הזכיר הא דר"ד א"כ בשל שובך פשיטא ליה דשרי כב"ה ואם כן סולם של בית נמי יש להתיר כמו של שובך את"ד:
ודבריו תמוהים בעיני דאי מ"ש הרא"ש ולהאי שנוייא אסור לטלטל כו' מיירי בסולם גדול כמו של עליה אם כן מאי ולהאי שנוייא דקאמר דדוקא לתי' הר"א יוצא דין זה הא אפי' לתירץ ר"ת ז"ל נמי דינא הכי דבסולם גדול אסור לטלטל בין בשבת בין ביום טוב ולכן נראה לי לו' דמ"ש הרא"ש ולהאי שינוייא כו' מיירי בסולם של בית אלא דס"ל להטור דכיון דהרא"ש לא הביא הך דר"ד משמע דפשיטא ליה דאין הלכה כר"ד אלא כב"ה דשרו ואם כן כיון דאפי' סולם של שובך קי"ל דשרי מכ"ש שיש להתיר סולם קטן של בית דליכא למיחש דלהטיח גגו הוא צריך שהרי מדברי התוס' משמע דסולם קטן עדיפא מסולם של שובך ממה שכתבו וז"ל משמע דקי"ל כר"ד ותימא דבפ' חלון ובכולא שמעתין משמע דאסור לטלטל אפי' סולם של עליה ור"ד אסר אפילו סולם של שובך ואהא תי' ר"ת לחלק בין סולם קטן לסולם גדול משמע דאפילו ר"ד דאסר בסולם של שובך מודה בסולם קטן שהרי מדר"ד גם כן ק"ל מעיקרא וכן משמע ממה שכתב ולפי זה אסור לטלטל כו' דשמא הלכה כר"ד משמע דאם הלכה כר"ד הוא דאיכא למימר דסולם שלנו נמי אסור אמנם אי לא ק"ל כר"ד יש להתיר סולמות שלנו אפילו לתירוץ הר"א מכ"ש דסולם של שובך ומ"ש הרב ים של שלמה סי' כ"ו דט"ס הוא דמנ"ל להר"א לחלק בהכי אלא צריך להגיה ועוד דשמא הלכה כר"ד כלומר וחסור אפי' לר"ת אין נראה כן שהרי בקוש' ז"ל הקשו מדר"ד גם כן ואהא תירץ לחלק בין קטנים לגדולים וכמ"ש ועוד דאם איתא דלר"ד אסור לטלטל סולם קטן לתי' ר"ת ז"ל בין בשבת בין ביו"ט א"כ היכי מספקא להו מילתא דשמא הלכה כר"ד הא פשיטא ודאי דאין הלכה כר"ד מדחזינן בפרק חלון לרב ולרב אשי דהוא בתראה דסבירא ליה דסולם קטן מותר לטלטל בשבת וכן נמי ר' חייא דמניה הוא דבעו לאוכוחי התוס' ז"ל דהלכה כר"ד מדקאמר אינהו סבור כו' וכמ"ש ביש"ש דקאמר התם דסולמות שבבבל צריכין קבע משמע דס"ל גם כן דמותר לטלטל וא"כ פשיטא ודאי דכוותייהו קי"ל אלא ודאי כמ"ש דאפי' ר"ד דאסר בסולם של שובך מודה בסולם קטן דשרי לתי' ר"ת ז"ל וכן מבואר מדברי התוספות בפרק חלון ד"ה אי הכי שכתבו וז"ל ואומר רבינו תם דהכא בסולמות של בית כו' ולא דמו לסולמות של עליה שהן גדולים וחזו להטיח בהן גגו וכן סולמות של שובך ע"כ דאין ס' לומר דבהא פליגי ר"ת והר"א דלר"ת סולם קטן עדיף מסולם של שובך ולהר"א סולם קטן גרוע מסולם של שובך דהשתא מחלפא סברתם מן הקצה אל הקצה ומשום הכי הוכרח הטור ז"ל לומר דמ"ש הרא"ש ולפי זה אסור לטלטל סול' שלנו היינו דוקא לטלטלו לצורך גופו או מקומו דליכא משום דשמחת י"ט דס"ל דב"ה דשרו הולכת סולם משובך לשובך היינו דוקא ליטול גוזלות לצורך שמחת י"ט וכמ"ש מרן הב"י בסימן ש"ח יע"ש הא לא"ה אפילו ב"ה מודו דאסור וזה שכתב הרא"ש ז"ל ולהאי שינוייא כו' כלומר דלתי' ר"ת דשרי לטלטל סולם קטן בשבת אף ע"ג דליכא משום שמחת י"ט אם כן ה"נ ביום טוב שרי אמנם לתירוץ הר"א דביום טוב אסור משום דמותר להוציאן לר"ה ובשבת דאסור להוציאו שרי מצינן למימר דסולמות שלנו אסור לטלטל בדליכא שמחת יום טוב כדרך שאסור בסולם של שובך דסולם קטן דינו כסולם של שובך מה שאין כן לתי' ר"ת דסולם קטן עדיפא מסולם של שובך וכמ"ש ומ"ש התוס' דשמא הלכה כר"ד אפשר דהוצרכו לזה כדי לאסור אפי' לצורך שמחת י"ט דאסור אליבא דר"ד כמו סולם של שובך ומעתה מדוקדקים דברי הטו' ז"ל שכתב מותר לטלטל את הסולם משובך לשובך דהיינו לצורך שמחת י"ט וה"מ כו' אבל סולם גדול כגון של עליה אסור לטלטל אפי' לצורך שמחת י"ט אבל סולמות קטנים מותר דוקא לצורך שמחת י"ט אבל שלא לצורך שמחת יו"ט ה"נ דאסור ולא הוצרך רבינו לבאר זה דממילא משתמע מדכתב מותר לטלטל משובך לשובך ופסק כתי' הר"א ז"ל כנ"ל:
וכתב הרא"ש ז"ל ואין לומר דסוגייא דעירובין כההיא לישנא דאמר ברה"י מותר כו' ומיהו קשה דר"ת גופי' דקאסר הכא משמע דס"ל סולמות שבבבל אין להם קבע וניטלין בשבת ע"כ ואין דבריו מובנים אצלי דמאי ק"ל מדר"ח הא דר"ח נמי איכא לתרוצי בכה"ג דס"ל כהך לישנא דאמר ברה"י מותר והא דאסר הכא סולם של עליה מיירי בר"ה אבל ברה"י מותר ומשום הכי קאמר התם דניטלין בשבת והתוספות ז"ל בפרק חלון אחר שהקשה מדר"ח כמו שהקשה הרא"ש כתבו ואין נראה נמי להעמיד דשמעתין כר"ח בר אמי כו' יע"ש משמע בהדיא דהך תי' מצי קאי אר"ח ג"כ וצ"ע וראיתי להרב יש"ש שם שתמה על רבי' דכיון דלא ס"ל כתי' הר"א ע"כ צ"ל כתי' ר"ת לחלק בין סולם של בית לסולם של עליה וא"כ קשה אמאי לא חילק רבינו בין סולם של בית לשל עליה ולא חילק אלא בין של עליה לשל שובך יע"ש ולע"ד דלא קשה דאיכא למימר דרבינו ס"ל דסוגיא דפרק חלון מיירי בסולם של שובך וכן כתבו התוס' בפ' חלון בדרך דוחק ועוד אפשר לומר דרבינו ז"ל מפרש מ"ש בפ' חלון א"ה אפי' צורי נמי התם כובדו קובעו שלא כפרש"י אלא דה"ק דכיון דכובדו קובעו בטיל ליה תור' כלי ואסור לטלטלו וכ"כ הרז"ה ז"ל בפרק כל כתבי וז"ל והא דאמרינן בפ' חלון כי סולם הצורי כובדו קובעו אין ראיה ממנו לשאר כלים כי מפני שהוא מוטה על הכותל לעלות בו לעלי' החמירו בו עכ"ל יע"ש כנ"ל:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.