שבות יעקב/ב/קב
|
< הקודם · הבא > |
באחד שהיה חולה נוטה למות וצוה לעשות נשואין לבתו ומת אביה אחר בעולת מצוה כיצד תנהוג בתו יום המחרת אצל הקבורה גם אשה שיש לה פדיון הבן והוא תוך ימי אבלה אי מותרת ללבוש בגדים בשעת אבלה כיון שמנהג הנשים ללבוש בגדיהן החטובים בשעת הפדיון:
ע"ד הכלה נ"ל שביום המחרת לא תלך עם המת ללוויה כיון שהוא רגל דידה ואע"ג דברגל עצמו הולכין ללוות מתו אפי' הרחוקים וכ"ש שאר קרובים מ"מ בכלה שהמנהג שלא לצאת מפתח ביתה עד שבת כי כל כבודה בת מלך פנימה א"כ אם תלכה אחר מטת אביה כאבלים הוי כאבלות בפרהסיא דאסור ברגל וכבר קיימא לן ונוהגת שבעה ימי משתה ואח"כ שבעה ימי אבלה ותו כיון דאביה צוה מחמת מותו שיעשו לה נשואין בודאי ניחא ליה ומוחל על כבודו שלא לנהוג עליו אבילות בימי נשואיה ואע"ג שלא נעלם ותו מ"ש מהרי"ו סי' י"ז דתוך שלשים אם צווה שלא תתאבלו אין שומעין לו משום ספק דהוי יקרא דחיי וגם בטלי דיני אבילת וכ"פ בש"ע י"ד סימן שמ"ד סעיף יו"ד בהג"ה יע"ש מ"מ האי דינא לא ברירא לי דודאי כל אבילות ז' ול' הוא יקרא דשכבי שהרי מהאי טעמא המאבד עצמו לדעת ואינך דכוותיה שאין מתאבלין עליהם ואין קורעין עליו כיון שהוא כבוד המתים גם מ"ש דבטלי דיני אבילות לא ידעתי מאי קאמר דהלא מלתא דלא שכיח הוא שיצוה כן לפני מותו דלא שכיחא לצוות כן ובאמת מכח מעשה זו נזכרתי הלכה שכבר דנתי בזה עם גיסי הגאון המופלא המפורסם מהר"ד אפנהיים נרו' ולדחות דברי מהרי"ו אלו והוא כתוב אצלו בספרו נשאל דוד באורך אם נאמר שתלכה ללויה אחר מטת אביה כשאר נשים פוגעת בכבוד אביה כי אין הכל יודעין שהיא כלה נכנסת לחופה לכן שב ואל תעשה עדיף וע"ד פדיון הבן נ"ל כיון דלפי דעת כמה פוסקים מברכין שהשמחה במעונו ע"כ הוי לדידה באותו פעם כרגל וילבישה עכ"פ בשעת הפדיון בגדי שבת וה' יהפוך אבלם לששון עכ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |