רש"י/שבת/קמ/א

רש"י שבת קמ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לפי שאין עושין אלא לגוון. למראה שהחלמון יפה לגוון ולא החלבון הלכך אידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מאוכל:

ממחו. דישטיפדי"ר בלע"ז במים או ביין:

ממחו בכלי. משמע זהו שינוי שלו:

ואינו ממחו ביד. דממחו ליה שפיר טפי:

אלא אמר שמואל ממחו ביד. שאין זה דרכו בחול:

קם ר' יוחנן בשיטתיה דר"א. חזר בו ואסר:

אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוחנן. דאסר:

לרבך. לזעירי:

בשופתא דתומא. אמצעי של שום:

ולא יטרוף. כדרך שטורפין ביצים בקערה בכף דרך טריפה שמכה בכח:

שחליים. כרישין והיו שוחקין אותם במים:

ממשיך. נותן:

אמיתא. מינט"א בלע"ז:

מעליא לתחלי. לערב עם שחליים:

ואין עושין אלונטית. שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה:

וחשי מבינתא דרישא. הרגשתי בצינתו משערת ראשי עד צפרני רגלי:

מנכו לי מזכיותי. אם הייתי ניצול ממנו שלא אמות:

שתי כל יומא. ולא היה מזיקו:

דדש ביה. רגיל בו:

מתני' חילתית. חלטי"ש בלשון ישמעאל ובלע"ז לזרי"א ושורין אותו בפושרין ושותין אותן המים לרפואה:

אבל נותן. החלתית:

בתוך החומץ. ומטבל בו מאכלו ולקמיה מפרש אמאי אין שורין:

ואין שולין את הכרשינין. מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן כדתנן במסכת ביצה (דף יד:) אף מדיח ושולה:

ולא שפין אותן. ביד להסיר פסולת דהוה ליה בורר:

אבל נותן לתוך הכברה. ואע"פ דפעמים שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה ונמצא נתברר מאליו:

תבן. הוא שעושין מן הקש מחתכין אותו במוריגין ועושה כל זנב השבולת תבן:

מוץ. הוא מזקן השבולת העליון ואינו ראוי למאכל וכוברין אותו בכברין שיפול המוץ:

אבל נוטל בכברה. ליתן בתוך האבוס ואע"פ שהמוץ נופל מאליו כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר:

שרה. חילתית בפושרין מאי:

אומצא. בשר חי:

שלא יעשה כו'. לא שבקוה רבנן למעבד עובדי דחול:

אם כן. דלא ידענא לפרושי מתני' טפי מינך מה בין לי ולך:

מתניתין יחידאה היא. ור' יוסי אמרה אבל לרבנן אף בצונן אסור:

ליוקרא דליבא. שלבו כבד עליו:

תלתא תקלי חילתתא. משקל ג' זהובים:

שאיל בי מדרשא. מה יעשה בשבת:

לשתות לא קמיבעיא לי. דבלאו רפואה משקה הוא ותנן כל המשקין שותה (לעיל דף קט:):

לשרות. דתנן מתניתין אין שורין:

כמאן דשרי. בעיא הוא הך דרב לימא כרבי יוסי דשרי בצונן אבל לרבנן אסור:

עיילינא. הכניסני ואיש זקן היה:

לכסכוסי כיתניתא. חלוק כתונת של פשתן שנתכבסה והרי היא קשה ומשפשפה בין שתי ידיו והיא מתרככה ואף הליבון שלה מצהיל על ידי השפשוף:

אולודי חיורא. הליבון מצהיל:

התם מיחזי כאולודי חיורא. שמקפיד על ליבונו וצוהרו של סודר יותר מכיתניתא.

משלפא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף