שיחה:בבלי/שבת/קמ/א

אלונטית

הגמרא בדף כותבת: "ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר" ורש"י שם מפרש ש" שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה",
והיכן מצינו שאלונטית זה סוג של אוכל? אתן כמה דוגמאות:
1. רש"י שבת מ ע"ב: "אלונטית. טיולא ונראה לי בגד שמסתפגין בו דבכל דוכתא קרי לה אלונטית"
2. רש"י עירובין פח ע"א: "מסתפג אדם. ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט".
3. ויקימילון: "אלונטית": "לשון חז"ל מגבת או חתיכת בד סופג.
”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה)
”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב)
וגם מובא שם שמיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן.
כיצד ניתן ליישב את מתויגים דף היומי?
ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 05:42, 26 ביולי 2020 (UTC)

ייתכן שיש כאן השתלשלות לשונית, וכך הם סדר הדברים: אלונטית היא אכן מגבת, והיתה [ציטוט] משמשת כבד הסופג לייבוש עצמים על ידי ספיחת הלחות מהם, במגע ישיר, על ידי תנועת שפשוף או על ידי לחיצה, כלומר שהיו יושבים במרחץ להצטנן על גבי מגבות הסופגות הלחות או כיו"ב, והיו מכינים את כל הדברים הנ"ל לצורך הצינון, ומכאן מקובל היה לכנות את התהליך כאלונטית על שם המגבות. בן עזאי (שיחה) 03:23, 27 ביולי 2020 (UTC)

בן עזאי, ישר כח! שאלתי את זה בפורטל הדף היומי, וזה מה שענו לי בהתחלה. אבל אח"כ ענו לי שיש אלונטית ויש אלונתית, וראה שם. ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 05:32, 27 ביולי 2020 (UTC)

כך חילקתי גם אני. אם כי בתחילה רציתי לומר כעין דבר בן עזאי בשינוי קצת, שאלונטית פירושו "אחרי רחיצה" או משהו דומה לזה ולכן גם למגבת שבה מתנגבים אחרי הרחיצה וגם לכוס השתיה שנועדה לקרר אחרי הרחיצה יש את אותו הכינוי. גם לפי האמת שהשם הוא בשינוי קצת עדיין אפשר לומר שקביעת השמות הדומים נובעת מכך. מי אדיר (שיחה) 07:50, 27 ביולי 2020 (UTC)