קרית ספר/נזקי ממון/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png נזקי ממון TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בהמה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומוולדה כדאמר רבא התם פרק הפרה דוולדה גופא היא ותרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה דפירשה היא דבר המופרש ממנה ולאו בכלל גופה הוי להשתלם חצי נזק מביצה אי ליכא תשלום חצי נזק בתרנגולת.

ב[עריכה]

מעוברת שנגחה ונמצא ולדה בצדה משלם חצי נזק מן הפרה ואינו גובה מן הוולד עד שיברר שהיתה מעוברת כשנגחה כדאמרינן ריש הפרה אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה. וכן אם נגח פרה מעוברת ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם מחמת הנגיחה הפילה אינו משלם נזק הוולד דהמוציא מחברו עליו הראיה וילפינן התם דהמע"ה מדכתיב מי בעל דברים יגש וגו' ואמרינן הא למה לי קרא סברא היא דכאיב ליה ליבא אזיל לבי אסיא אלא קרא לנזקקין לתובע תחלה וכו'.

ד[עריכה]

נגח פרה מעוברת והפילה אין שמין פחת כל אחד בפני עצמו כדאמר רבא התם כי היכי דלא ליכחוש מזיק דאמר ליה פרה מעברתא איזקנא לך פרה מעברתא שיימנא לך וכו' כדאי' התם. ואם היה הוולד לאחר פחת גוף הפרה [לבעל הפרה] והשאר חולקין והוולד לבעליו.

ו[עריכה]

שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק ואין ידוע אם בסלע לקה או ב' רודפים אחר אחד והזיקו אחד מהם ואינו ידוע אי זהו המזיק והם של שנים או הם של אחד והאחד גדול והאחד קטן או אחד תם ואחד מועד או הניזקין היו גם כן אחד גדול ואחד קטן בכולהו אמרינן המוציא מחברו עליו הראיה ואפילו ניזק אומר בריא ומזיק אומר שמא אשמועינן רבנן דיד נתבע על העליונה דהמע"ה וכשיש עדים על ההזק ואינם מבררים מי הוא המזיק או מי הזיק למי משלם המזיק כמו שאומר דלא הוי טענו חטים והודה לו בשעורים מה שאומר הניזק מועד או גדול הזיק והמזיק אומר תם או קטן הזיק שהרי יש כאן עדים שא' מהם הזיק הילכך אם טען הניזק אתה יודע בודאי שזה הזיק בפניך הרי מזיק נשבע שבועת התורה ומשלם כמו שהודה שהרי הודה במקצת וילפינן לה לשבועה במקצת מדכתיב כי הוא זה וגו' ואפילו בששניהם תמים דדמו טפי לטענו חטים והודה לו בשעורים כיון שיש שם עדים שאחד מהם הזיק לא הוי מודה בקנס וכיון דחייב הוו נמי מודה מקצת וחייב לישבע כשטוען הניזק אתה יודע כדאמרינן והיכא דליכא עדים על ההזק ומזיק מודה במקצת במועד הוי כטענו חטים והודה לו בשעורים דפוטר אף במה שהודה ואם תפס הניזק משתלם כמו שהודה המזיק והא דטענו חטים והודה לו בשעורים פטור היינו משום דהא אמר ליה תובע לאו שעורין יהבי לך ואחולי מחיל גביה ולהכי נראה דאם תפס שעורים לא משתלים כיון דמחל אבל אם תפס הניזק במה שהודה לו המזיק משתלם דיכול למימר דלא מחל כיון שאיפשר שהאחר הזיק כמו שאמר המזיק מה שאין כן בשעורים דהא ידע איהו ודאי דלא יהיב ליה שעורים ואית דמפרשי דפטור אף מדמי שעורים דבחטים הא כפר ובשעורים דאודי ליה כיון דלא תבעיה בגויהו לאו הודאה היא ויכול לחזור בו דיכול למימר משטה הייתי בך ואי קדם ניזק או תובע ותפס מקמי דלהדר משתלים מה שהודה לו.

יב[עריכה]

שור שנגח וחזר ונגח שור אחר הניזק והבעלים כשותפין בו למה שהזיק אחר כך כרבי שמעון דמתניתין פרק ארבעה וחמשה דאתי כרבי עקיבא דאמר דשותפי הוא דכיון דהנזק משתלים מגופיה דשור שותפין הן בו המזיק והניזק ואם תפסו ניזק לגבות נזקו מגופו הוי שומר לנזקין וחייב הוא בכל הנזק אפילו לרבי עקיבא דשותפי נינהו דהא תנן השותפין נעשין שומרי שכר זה לזה.

יד[עריכה]

ב' שוורים תמים או מועדים או אחד תם ואחד מועד שחבלו זה בזה משלמין זה לזה במותר נזק שלם או חצי נזק כדתנן פרק המניח דף ל"ג ואי הוי נזק כנגד נזק יצא זה בזה אפילו הן תמים ונאבד האחד לא יאמר בעליו לחברו שלם לי אתה כי שלי אבד ואינך יכול להשתלם אלא מגופו וסברא היא דיוצא זה כנגד זה דאפוכי מטרתא למה לי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.