פני משה/סוטה/א/ד

פני משה סוטה א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' היה מעלה אותה לב"ד הגדול. כדדריש בבבלי כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם ע"פ התורה אשר יורוך מה להלן בב"ד הגדול אף כאן בב"ד הגדול:

ומאיימין עליה. כדי שתודה:

כדרך שמאיימין. באיום גדול על עדי נפשות כדאמרי' פ"ד דסנהדרין דהוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות כו':

הרבה ילדות עושה. וגורם לילדה שתבא לידי קילקול:

דברים שאינה כדאי לשומען. שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה מעשיהן של צדיקים כדמפרש בגמ':

גמ' שלא תחזור בה. אם טהורה היא ובבבלי שם מוקי למתני' קודם שנמחקה המגילה מאיימין עליה שתחזור בה שלא ימחה השם. וברייתא לאחר שנמחקה המגילה:

עמדי על בורייך. הסמכי על נקיותיך:

ר"מ. היה רגיל לדרוש בבה"כ של חמת כל לילי שבת. חד זמן עני דריש. היה שוהה הרבה בדרשה:

אזלת. ורצת לכנוס לביתה ומצאה נר שכבה:

הן הוייתה. היכן היית:

מכך וכך. כך וכך יבא עלי שאין את נכנסת לבית עד שתלך ותרוק בפני הדורש. ועבד גרמי'. עשה את עצמו כאלו חושש בעיניו:

מגירתא. השכנות:

הא ענייתיך. הגיע העת והעונה שתוכל לבא לביתך עשי עצמך כיודעת ללחוש ומתוך כך תרוק בעיניו לעשות רצון בעלך:

חכמה את. יודעת את ללחוש על עין ומתוך אימתו עליה השיבה לא:

אמר לה. אע"פ כן מה איכפת לך תרוק ז' פעמים בעיני ואז יהיה טוב לי:

מן דרקקת. לאחר שרקקה:

לא הוינן מייתי. וכי לא היינו מביאין אותו להלקות על הספסל עד שיתרצה וירצה לאשתו:

כגון מעשה ראובן כו'. שהודו ולא בושו כדדריש לקמיה:

להם לבדן ניתנה הארץ. המלכות ליהודה וראובן נטל חלק בתחילה בארץ בעבר הירדן:

ולא עבר זר בתוכם. בברכות שבא משה לברכן נחברכו שניהם זה אחר זה:

דריש שלש מקראות. דלקמן כולן לשבח:

לפתח שכל העינים מצפות לו. להשגחת השם ב"ה. ובבבלי קאמר בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל עינים צופות לראותו:

שפיתחא לו את העינים. שנתנה טעם ועינים של היתר לדבריה:

ועלי זקן מאד וגו'. זה המקרא דריש נמי לשבח שלא שכבו ממש אלא שהיו משהין את קיניהן ומתוך כך לא היו יכולות לטהר לבעליהן ומעלה עליהן הכתוב כו' כדדריש בבבלי סוף פ' במה בהמה:

אמר ר' תנחומא. עוד ראיה דלא חטאו ממש:

הרי הוא. דמצינו דמקנטר להון ע"י הנביא למה וגו' ואם תאמר ישכבון ממש יש כאן עבירה חמורה ולמה מקנטרן בקלה:

ולא הלכו וגו'. בבני שמואל כתיב ודריש נמי לשבח שלא הטו אחרי הבצע ממש אלא שהיו נוטלין מעשר מבע"ה ודנין לאותן שנטלו מהן וכעין דאמרי' בסוף כתובות פסילנא לך לדינא ואע"פ דשלהן נטלו היה להן למנוע מדין של אלו:

מברכתא. שיירא שהיא עוברת ממקום למקום בסחורה:

והיו מניחין כו'. ולפיכך העלה עליהן הכתוב כאלו הטו שלא נתעסקו בצרכיהן של ישראל כפי המוטל עליהן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף