פני משה/סוטה/א/ה

פני משה סוטה א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שוברת כתובתה. כותבת שובר על כתובתה זניתי והפסדתי כתובתי ונותנת ביד בעלה שלא תתבענו לאחר זמן. ובבבלי דף ז' מוקי למתני' במקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי ב"ד אבל במקום שכותבין כתובה מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר:

ויוצאה. ואינה נהרגת שהרי לא התרו בה עדים בשעת מעשה:

מעלין אותה לשער המזרח. שער החיצון שבו נכנסין להר הבית ואף על גב שהיתה שם כדקתני לעיל היו מעלין אותה לב"ד הגדול כו' דבלשכת הגזית היו יושבין ובעזרה היתה אמרי' בבבלי שהיו מעלין ומורידין אותה כדי לייגעה אולי תטרוף דעתה ותודה:

שעל פתח שער נקנור. זו היא נוסחת הבבלי כלומר ומשם לשער נקנור הוא שער העליון שבין עזרת ישראל לעזרת נשים ולפי נוסחא דהכא הוי כאלו אמר לשער המזרח שהוא שער נקנור:

ששם משקין את הסוטות. כדיליף בגמרא דבעינן לפני ה':

ומטהרין את היולדות. והה"ד זבין וזבות כדי שיעמדו על גבי קרבני':

ומטהרין את המצורעים. כדכתיב והעמיד הכהן המטהר וגו' לפני ה' ועובי חלל אותו השער לא נתקדש בקדושת עזרה והיו עומדין שם המצורעין ומכניסי' ידיהן לתוך חלל העזרה לבהונות ליתן עליהן מדם האשם שאינן יכולין להוציא הדם מהעזרה לפיכך צריך להכניס ידו דביאה במקצת שרא רחמנא:

אוחז בבגדיה. בבית הצואר שלה:

נקרעו. ואינו חושש. ואם נפרמו אינו חושש פרימה גדולה מקריעה שנקרעת לקרעים הרבה:

עד שהוא מגלה את לבה. דילפינן מדכתיב ראש האשה ומדכתיב את ראש מלמד שסותר את שערה:

אם היה לבה נאה. כדאמר טעמא בגמרא ואין הלכה כר' יודא:

גמ' זה שער נקנור. שמשם הוא מחנה שכינה:

כל מקום כו'. לאתויי מצורעין אבל טעמא דיולדות כדפרישי' במתני' דאין קרבנו של אדם קרב אלא א"כ עומד על גביו:

אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים. עלי הכהן אמרו לבניו וקא דריש לה על הסוטה:

פתר קרייה. היה מפרש לקרא דאבועל קאי שחוטא לבעל:

ההין. זה הוא זן ומפרנס אותה:

ואת אתי על דעתד גרסינן. שבא על המוכן:

באשה. שהיא חוטאת על בעלה הזן ומפרנס או ה ונותנת עיניה על אחר ואם יחטא איש לאו דוקא:

ומבזין על הספק. בתמיה שמא טהורה היא ואמאי מבזה אותה הכהן מקודם:

אנדרולמסיה. תערובו' כדאמ' בב"ר פ' נח והורגת הטובים עם הרעים וה"נ בשביל הטמאות מבזין גם הטהורות:

קרייא אמר מקרין כו'. שהיה משביע את האשה ואח"כ פורע ראשה ואע"ג דבקרא כתיב ופרע את ראש האשה והדר והשביע אותה הכהן ס"ד דהמקשן דמדכתיב לעיל מינה והקריב אותה הכהן והעמידה לפני ה' ובתר הכי כתיב והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע וגו' והני תרתי והעמידה והעמיד למה לי אלא ש"מ דה"ק והעמידה לפני ה' כדי להשביע' ואדבתרא קאי אח"כ ופרע את ראש האשה ולפיכך פריך על המתני' דמשנה סדר המקרא דקתני הכא אוחז כו' ובפירקין דלקמן תני שמשביע אותה:

ומשני ר' אילי מכיון כו' מחמת עמידה הראשונה כו'. וה"ק והעמיד הכהן את האשה וכבר ופרע וגו' מחמת עמידה הראשונה:

מחלפא כו' דתמן. בסנהדרין פ' נגמר הדין אמר האיש כשהוא נסקל מכסין כו' ומלאחרי' מפני שכולה ערוה מיהו ס"ל לר"י דהאשה נסקלת ערומה אלמא דלא חייש להרהורא:

והכא הוא אמר הכין. בתמיה דאם לבה נאה לא היה מגנה דחיישינן להרהורא:

מכל מקום למיתה כו' ומסתלקת היא ולפיכך לא חיישינן:

ויתגרו בה פרחי כהונה. להיות רודפין אחריה:

מחלפא וכו'. דאכתי דרבנן אדרבנן קשיא:

תמן. היינו טעמא דאינה נסקלת ערומה דאין לך ייסור גדול מזה שנסקלת ותרתי לא עבדינן בה מיתה ובושה דכתיב ואהבת לרעך כמוך צריך שיבור לו כו' אבל הכא מצוה לביישה אפילו היא טהורה דכתיב ונוסרו וגו' שלא יביאו עצמן לידי חשד ותהיינה צנועות. וכן מפרק לה בבבלי דף ח':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף