נחל קדומים/בראשית/מה

נחל קדומים בראשית מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בהתודע יוסף אל אחיו. כתב רבינו אפרים בפירושי כ"י בהתודע אותיות העבדות לומר לך לכך הוציאם שלא רצה שישמעו המצריים גנות אחיו שמכרוהו לעבדות עכ"ד. ולי ההדיוט אפשר לומר בזה במ"ש בזהר הקדוש דאלמלא שהשבטים שלטו ביוסף ויוסף שלט במצרים וכששלטו המצרים בישראל לא עשו כלום דהמצרים עבדים ליוסף ויוסף עבד לשבטים ונמצא דהמצרים עבדים לשבטים ונמצא דמה ששעבדו בישראל הוא אשר לא כדת דהשבטים אדוניהם. ואפשר שזה גילה יוסף לאחיו כי אלו הם מפלאות תמים דעים כי בזה נצולים ישראל דבלא"ה אם היו שולטים בישראל המצריים היה הסט"א שולטת ולא היה תקומה ח"ו לישראל כמ"ש בזהר הקדוש וזה רמז בהתודע יוסף אל אחיו העבדות. ועוד אפשר לפרש כמ"ש הרב מהר"י קוב"ו בספר גבעת עולם ותורף דבריו בקיצור דישראל נתחייבו עבדות ועינוי כמש"ה ועבדום ועינו אותם ובמה שנמכר יוסף לעבד נתכפר חלק של גזרת ה' ועבדום. ועל כן נתחייבו המצרים במה ששעבדום וזש"ה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי כי יוסף כיפר העבדות וזה רמז בהתודע העבדות שהוא הודיעם כי במה שסבל הוא נתכפר העבדות:

ד

אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. הראשונים פירשו דאז"ל בן זקונים הוא לו זיו איקונין שלו דומה לו. וז"ש אני יוסף ואני מסתפק העוד אבי חי מפני שפני דומות לפני"ם כישראל אבינו ואיך לא הכרתם אותי. ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפני"ו דייקא פנים של"ו עמדו כעין פני"ם של יעקב אע"ה ואיך לא הכירוהו. ויתכן לפרש עפ"י מ"ש בספר קרבן שבת כי הנה ע' שנה של דוד הע"ה אמרו בזהר הקדוש דה' שנים מאברהם אע"ה וכ"ח מיעקב אע"ה ול"ז מיוסף ולפי דברי הזהר אם יוסף מת היה צריך יעקב אע"ה ליתן ס"ה שנה וז"ש כי ארד אל בני אבל שאולה שצריך למות תיכף לתת ס"ה שנים לדוד הע"ה ע"ש באורך. וא"כ מקע"ה שנים שהי"ל לחיות יעקב אע"ה כמו אברהם אע"ה כמו שאמר בזהר הקדוש אפיק סך ס"ה שנים ישארו ק"י שנים וזה היו חיי יעקב אבינו ע"ה ותו לא. והן עתה שהוא בן ק"ל שנה מוכרח דיוסף לא מת והוא יתן ל"ז דאם לאו יעקב אע"ה אינו חי אלא ק"י. וז"ש אני יוסף שאני אתן לדוד ל"ז שנה והראיה העוד אבי חי שאם לאו הי"ל ליפטר זה עשרים שנה. ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו שהם היו סוברים שאינו ניצוץ אדה"ר והוא מסט"א וכמו שפירשנו בעניותנו בקונט' פני דוד בס"ד. ועתה שראו גדולתו והבינו טעמו טעם כעיקר אז נבהלו. אמנם לפ"ז צריך לדעת דכיון דיעקב אע"ה על מבוכה זו ישב דאם מת יוסף היה צריך למות הוא תכף לתת ס"ה שנה לדוד הע"ה והוא עצמו אמר כי ארד אל בני בכונה זו ורואה עצמו שהוא חי עדיין איך לא הכריע מזה דיוסף חי והוא יתן ל"ז שנה לדוד הע"ה. ואפשר דיעקב אע"ה לפי ענותנותו היה סובר שפגם ומשו"ה נסתלקה ממנו שכינה ולעולם דיוסף נטמע והשנים שלו ושל יוסף פגומים ולכך אינם ראויים לדוד הע"ה כמו שנדחו שנות אדה"ר ולכן לא הכריע ממה שהוא חי דגם יוסף הוא חי. אך השבטים פשיטא להו דיעקב אע"ה קדש קדשים הוא וח"ו לא נפגמו שנותיו ומש"ה נבהלו מדברי יוסף הצדיק ודוק היטב:

אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים. אפשר דרמז לו שלא יירא ולא יפחד שמא יטמעו בגלות כי הנה האדון ה' הבטיח לאברהם אע"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ומצרים לא היה בה רכוש גדול לכן הקדוש ב"ה סיבב הרעב והשבע שיבא כל כסף ארץ כנען וכיוצא למצרים וזה הכנה לקיים הבטחתו יתברך ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וזש"ה כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים לקבץ את כסף ולמלאות אוצרות ומוכרח שהוא הכנת רכוש גדול שהבטיח ה' ומזה יש הוכחה אל תעמוד בגלות כי טרם מכה ציץ רפואה פרח ויבא את כל הכסף:

כב

ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות. ראיתי בפי' כ"י לרבינו מהר"א מגרמיזא בעל הרקח ז"ל שכתב פירש החסיד כי טעם שלש מאות כסף כדאמרינן המוכר עבדו לעכו"ם קונסין אותו עד עשרה בדמיו ודמי העבד ל' כסף עולים ש' ולא נתן להם כלום אלא נתן לבנימין שלא היה במכירתו עכ"ל. ולכאורה יש להבין דאחיו היה להם ליתן לו. ותו דראובן לא היה במכירתו ונצטער מאד. ויראה פשוט דכוונת הרב ז"ל לעוררם דהם חייבין ש' כסף ולפיכך נתן לבנימין שיראו דלהם אינו נכון לתת שאדרבה הם חייבין לתת ש' כסף. וכמתלמד מדברי הרב אפשר לומר דהורה דמתנתו הם ש' כסף ולא נתן להם שיהיה להם צער במקום הקנס שהיו חייבין ש' כסף על שמכרוהו ולא נתן לראובן להעלים הדבר שיש לומר כטעם לצ"ד שהוא אחיו. ועוד אפשר לומר כי הוא היה רוצה ליקח לבנימין עבד ולפיכך קנס עצמו עשרה בדמיו שהם ש' כסף. ועד"ה אפשר דיוסף יסוד ובנימין אמר אהא נטיר אתרא דאחי כמ"ש בזהר הקדוש ועי"ז היה מיתוק הגבורות ולכן נתן לו ש' גימטריא אלהים דיודין. כסף רומז לחסד מיתוק הגבורות בחסדים וא"ש ההי"ב:

כז

וירא את העגלות. גימטריא ראה בהל' לעגלה ערופה ורבינו יב"ק פי' בפ' עגלה היינו עגלות צב כשפירש יוסף מיעקב נטע יעקב ארזים ושאל לו יוסף למה אלה וא"ל עתידין בני לעשות משכן במדבר בארזים אלו ויביאו אותם בעגלות לכך שלח לו עגלות לסימן זה הדבר משש עגלות צב שהיו נושאין הקרשים מהמשכן. בספר רבינו אפרים מגאוני אשכנז:

כח

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.